"בעבר אמרתי שהמחאה החברתית תפגע בצמיחה ותביא להעלאת המסים. זה קרה. אין ארוחות חינם. היו דברים טובים שהמחאה עשתה כגון חינוך לילדים בני שלוש. אבל, נוצר גל פופוליזם אדיר ואני מעז להתנבא שכרגע הסיטואציה היא שברגע שארה"ב תצמח אנו נראה יציאה של כסף מהארץ. אנשים לא ישקיעו פה כי מי שמצליח פה חשוד שלקח את כבשת הרש, ומי שנכשל הוא כישלון וכל היתר בסטגנציה. אנשי עסקים יעזבו את המשק והאבטלה תעלה" צפה מעוז שציין שבנק ישראל איחר בתגובתו ל"סימני ההאטה במשק שקיימים".
כך אמר היום שלמה מעוז, יו"ר הון-ליין ומרצה במכללה למנהל, בוועידת הסוכנים והיועצים השביעית של עדיף ושל המסלול האקדמי המכללה למנהל. לדבריו, "המחאה החברתית הביאה לכך שלא כדאי לעשות עסקים בישראל. אם תהיה מחאה חדשה, ואני מקווה שתהיה, יש להתמקד רק בנושא אחד והוא נושא הדיור. המדינה עושה ספקולציה ומספסרת בקרקעות הלאום. על הממשלה ליטול קורה מבין עיניה - הריכוזיות הגדולה ביותר היא שלה בקרקעות. ברגע שארה"ב תצמח האנשים הטובים לא יישארו פה - ואז יהיו פה יותר דירות אבל ללא אנשים טובים. הממשלה נכשלת בנושא הדיור". הוא הוסיף שלדעתו "צריך חינוך פיננסי לכל עובד. זה חשוב לרמת החיים של האנשים, גם של אלה שהפגינו בשדרות רוטשילד".
פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, "יש להפריד את הדיון לטווחי הזמן. גם אם בטווח המיידי יש מחיר, בטווח הארוך השיח הציבורי הכרחי ויש להקשיב לאנשים. נכון שהשיח הציבורי צריך להיות כמה שיותר מעמיק וחכם אבל אני חושב שהשיח שהיה פה הוא חשוב ומועיל". הוא הוסיף כי "איני בעד פופוליזם אלא בעד דיון רציני".
שריג התייחס לסוגיית החינוך הפיננסי ואמר כי "מדובר בחינוך כלכלי. זה לא רק ריבית אלא גם איך מתכננים תקציב לעתיד. אם היה לנו חינוך פיננסי מגיל צעירי היו פה יותר אנשים שיודעים שצריך לתכנן למחר. חינוך כלכלי הוא חינוך לזמן ארוך וחובה שיהיה במדינה חינוך לתכנון לזמן ארוך מהגיל הכי צעיר".
רמי לוי, ראש, בעלים ומייסד רמי לוי שיווק השקמה, סימן את המטרה הנכונה לדבריו לקושי במשק, תוך שביקר את המחאה הציבורית. הוא אמר בהקשר זה כי "לפני כשנתיים ניתחתי את המחאה החברתית שלדעתי היתה צודקת. כי אם לא כואב ומפריע לאנשים לא הייתה מחאה. ניתחתי את המחאה והסיבות לה וראיתי שמי האחראי לעיקר העלייה בהוצאות שלנו- השירותים מהסקטור הציבורי. המחאה החברתית היתה נכונה אבל לא פנתה למקומות הנכונים. המוחים הלכו על הסמל - על הקוטג'. אבל זה לא הכיוון הנכון. הכיוון הנכון שבאמת מפריע הוא הסקטור הציבורי שמתנהל כפי שהוא מתנהל כך שהכח בידיו ולא בידי האזרח. הם לא ידעו לפנות לכיוון הנכון בגלל שלא קראו את המפה נכון. הם לא הבינו שרוב ההוצאות הן על הסקטור הציבורי", אמר לוי שהסכים עם דבריו של מעוז אודות מצב הכלכלה.
הוא הוסיף כי "ניהול פיננסי של משק בית זה כמו ניהול של עסק. יש לנהל הכנסות למול הוצאות. לא למדתי כלכלה ולא למדתי באוניברסיטה והגעתי בסדר גמור. זה בזכות אמא שלי שלימדה אותי שאם יש ניהול נכון אתה יכול לשרוד וגם לעבור משבר כלכלי". הוא קרא לחינוך פיננסי, גם לגילאים צעירים. עוד הוא ציין ביחס לשאלה על המצבעים המסובכים שקיימים גם ברשתות הקמעונאות, כי "מסובך פשוט לא עובד, ופשוט - עובד".
רון גוטלר, יו"ר דירקטוריון המכללה ובעבר יו"ר נייס, קרא לקיים דיון לא פופוליסטי בנושאי הכלכלה, ש"אנשים ידעו על מה הם מדברים. הבעיה היא שלפעמים גם הפוליטיקאים נסחפים לדיון הפופוליסטי. למשל כשמדברים על שוק ההון הנושא הכי פופולרי הוא העמלות. התפקיד של כולנו - ההנהגה והרגולטורים - הוא שה דיון יהיה אמיתי ולא פופוליסטי".
הוא הוסיף כי "אנשים דיברו פה מכאב אבל מבלי להבין מאיפה זה מגיע. ידע זה כח ועלינו להנגיש את הדיון הכלכלי בצורה הרחבה ביותר וזה גם לטובת הפרט".
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אמר בוועידה כי "הגידול בתוחלת החיים שאנו חווים גורמת לכך שהחלק מחיינו שאנו עובדים מתארך אבסולוטית אך מתקצר יחסית, ויש לנו יותר זמן בין סיום תקופת העבודה לסיום תקופתנו בעולם הזה. בגלל שיחסית לתוחלת החיים נעבוד פחות נצטרך לחסוך הרבה יותר. נהיה חשופים בהרבה לסיכונים ביטוחיים, בריאותיים ועוד". לכן, הוא אמר, הצרכן הפנסיוני העתידי ירצה דברים אחרים מכפי שהוא רוצה כיום. "בעבר תפקיד סוכן הביטוח היה יותר פשוט כי חלק ניכר מעבודתו היה סיפוק מידע לא נגיש. כיום יש עודף אינפורמציה וצריך לתת ערך מוסף. הם צריכים להבין את צרכי הלקוחות ואת השינוי", שבין היתר גם "ישפיע על שוק ההון".
קנדל התייחס בדבריו גם להערכותיו ביחס להתפתחות מאזני הכוחות בין מקורות האשראי העיקריים במשק: "היום המערכת הבנקאית יותר גדולה מהמערכת הפנסיונית. זה ישתנה תוך כמה שנים ואז המערכת הפנסיונית תהיה יותר גדולה והיחסים ביניהם יתהפכו. עד 2020 סה"כ הנכסים המנוהלים בחיסכון הפנסיוני יותר מאשר יוכפלו ל=1.62 טריליון שקל. מה זה אומר? משקיעים מוסדיים נותנים היטב לתת אשראי לעסקים גדולים ולממשלה. הבנקים יודעים לתת אשראי לכולם - גם ציבור ולעסקים קטנים ובינוניים", ציין. הוא הוסיף כי "נוצרת כאן מערכת ללא נגישות לעסקים קטנים ובינוניים ואנשים פרטיים", והצביע על הצורך לאפשר גישה בין המקורות הללו לבין קהלים אלה.
קנדל גם התייחס לעסקה במובילאיי ואמר כי "אם אני נהג מונית אני מתחיל לדאוג כי העסקה במובילאיי אומרת שבעוד עשר שנים המקצוע שלהם יעלם. בעוד כעשור מכוניות ידעו ליסוע לבד. גם המל"טים מסמנים שאנו קרבים למטוסים ללא טייס בכל החילות אוויר. בארה"ב כולם קונים את הכרטיסים לטיסות באינטרנט וזה העלים כמעט לגמרי את סוכני הנסיעות".
בהתייחס לטיוטת עמדת הממונה על ביטוחי הבריאות בנוגע לסעיף הפיצוי, אותה פרסם אתמול, אמר הממונה שריג כי "כנראה שהפוליסות יהיו יותר יקרות בגלל הורדת הסעיף לפיצוי. האומדנים שלנו הם בין 5% ל-10%. זה לא נושא כפל ביטוחים. השב"ן לא מכסה בהכרח מה שמכסים הביטוחים הפרטיים. הבעיה עם השב"נים היא מרובה אבל בין היתר בגלל שני היבטים תמיד יהיה ביטוח פרטי - ראשית השב"ן אף פעם לא יכסה הכל ושנית, בניתוח באמצעות השב"ן לא מספיק לסיכונים המלאים. בשבי לכיסוי מלא צריך את הכיסוי הנוסף הפרטי. אין לנו בעיה עם ביטוח הבריאות הפרטי - אבל, בהרבה מהביטוחים הפרטיים יש סעיף של פיצוי בגובה חצי מהסכום שהמבוטח חסך. הבעיה היא שסעיף הפיצוי מכניס שיקולים כלכליים לסוגייה שאמורה להיות רפואית בלבד. מגמתנו תמיד היתה הפרדה בין ההחלטות הרפואיות להחלטות הכלכליות. לכן לא צריך שהביטוח ייתן תמריץ כלכלי לעשות ניתוח איפה שלא בהכרח מתאים ללקוח".