בשבועות האחרונים, חודשיים לאחר שלפקודת הסמים המסוכנים הוכנסו הקנבינואידים הסינתטיים, הידועים יותר כסמי פיצוציות, הודבקו ברחבי תל-אביב אלפי מודעות. מי שיתקשר למספר הטלפון שמופיע בהן יוכל להזמין לביתו בקלות שקיות של כל החשודים המוכרים: נייס גאי, מבסוטון, רד איי ואחרים.
האם סוחרי הסמים פתחו נתיב אלטרנטיבי למכירת מרכולתם במציאות החדשה? כן ולא. כן - משום שתופעת המשלוחים היא תופעה חדשה שנולדה מיד לאחר העברת התיקון לחוק; לא - משום שרובן המוחלט של הפיצוציות שמכרו את הסמים באין מפריע עד העברת התיקון, עדיין פועלות באין מפריע. במילים אחרות: הסוחרים נערכו למציאות חדשה, אף על-פי שהמציאות הקודמת לא באמת השתנתה.
המשטרה, מומחית ביחסי ציבור אך לאו דווקא באכיפה שוטפת, צירפה עיתונאים לכמה פשיטות על פיצוציות שמוכרות את הסמים הסינטטיים, ויצרה גם היא את הרושם שממכר סמי פיצוציות לאור יום היא תופעה בחיסול. אלא שכיום, יותר מחודשיים לאחר העברת התיקון לחוק, שיטוט בלא מעט אזורים בתל-אביב מראה שדוכני ממכר הסמים פועלים במלוא המרץ.
נו מור מיסטר נייס גאי
תקציר הפרקים הקודמים: לפני כשנה וחצי, בעקבותו מותו בטרם עת של חייל בן 20 שעישן קנבינואידים סינתטיים שנמכרים תחת שם המותג "מיסטר נייס גאי", פורסמה ב-G כתבה גדולה על הנושא. המציאות שעלתה ממנה הייתה קשה: למרות מאמציהם של הרשות למלחמה בסמים, של משרד הבריאות, של משרד המשפטים, של המשטרה ושל המכס - פורח המסחר בקנבינואידים סינתטיים בפיצוציות ובחנויות ייעודיות ברחבי הארץ.
הנזק לגופם ולנפשם של המשתמשים הוא כבד: הקנבינואידים הסינתטיים חזקים לפחות פי 40 מה-THC (המרכיב הפסיכואקטיבי במריחואנה), והעשבים שמרוססים בחומרים הכימיים גורמים לפעילות לב מואצת ואת הנטייה לאגרסיביות ועשויים לגרום להתקפים פסיכוטיים קשים.
מאז פרסום הכתבה אמנם לא נרשמו מקרי מוות נוספים שמיוחסים לשימוש בחומר, אולם במשרד הבריאות מדווחים כי בתקופה הזו אושפזו בבתי-חולים פסיכיאטריים עשרות משתמשים בגללו.
הצפת הרחובות בקנבינואידים סינתטיים, מודים גם הגורמים שנלחמים בחומרים הללו, היא תוצאה ישירה של המאבק שניהלו הרשויות בקבוצת הסמים שהציבור הרחב מכיר כ"חגיגת".
באוקטובר 2010 עבר בכנסת חוק הנגזרות שאיפשר לרשויות לעקוף את הצורך להוסיף באופן פרטני לפקודת הסמים המסוכנים כל סם חדש שמגיע לשוק, וקבע כי כל מוצר שיש לו קשר כימי לכל אחת מ-4 קבוצות של סמים (אמפתמין, מתאמפתמין, קטינון ומתאקטינון) נכנס אוטומטית לפקודת הסמים המסוכנים.
ד"ר רוני ברקוביץ', רוקח ביחידה למאבק בפשיעה פרמצבטית של משרד הבריאות, תיאר זאת היטב בכתבה שפורסמה כאן לפני שנה: "לפני שהחוק הזה עבר, 90% מסמי הפיצוציות שאנשים כינו בדרך-כלל 'חגיגת', היו שייכים לאחת מ-4 הקבוצות אלה. חשבנו שפתרנו את בעיית סמי הפיצוציות אחרי שהכנסת העבירה את החוק, אבל אז התחילו להופיע הקנבינואידים הסינתטיים. אלו חומרים שהתחילו להימכר תחת השמות 'מבסוטון' ו'מיסטר נייס גאי'".
בכתבה השנייה שפורסמה ב-G בנושא, שנה לאחר פרסום הראשונה, הסביר ברקוביץ' כי התיקון שעמד אז לעבור בכנסת יגדיר "את השלד שעליו תיבנה משפחת החומרים האסורים החדשה, כלומר קבוצות כימיות, ויישם את חוק הנגזרות גם על הקנבינואידים הסינתטיים שמהווים 80% מהשוק".
כיום, טוענים מפעילי מוכרי סמי הפיצוציות כי מרכולתם הנוכחית חוקית, אולם גם אם הם צודקים ולמעשה חומרים שאינם חלק מפקודת הסמים נמכרים תחת שמות המותג הישנים - הנזק למשתמשים ממשיך להיגרם.
הלהיט האחרון בדוכנים הוא צמח הדמיאנה, או בשמו המדעי טורנרה דיפוסה. המוכרים מתארים אותו כחומר מעורר מינית.
ד"ר רחלי עינב, בוטנית ואקולוגית ובעלת חברת הייעוץ הסביבתי Blue Ecosystems, מאשרת כי הוא אכן חלק ממשפחה הפסיפלורה ושנטען לגביו גם שהוא נוגד חרדות. על פניו, היא אומרת, החומר לא חייב להיות מסוכן, אבל בצמחי בר לאיש אין מושג מה ריכוז החומר הפעיל. אדם שהגיע לאחרונה לחדר המיון של בית-החולים קפלן ברחובות כשהוא סובל מהתקפים אפילפטיים כתוצאה מעישון דמיאנה שרכש בפיצוצייה, הוא עדות טובה למסוכנות הצמח.
אחרי הזנב של עצמנו
אז מה הפתרון? חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) חושבת שחקיקה יצירתית יותר תשנה את המצב: "יש אבסורד בכך שאנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו, ובכל פעם ישנה תקופת חסד שבה חומרים מסוימים נאסרים עד שמגיעים לשוק חומרים חדשים. אני חושבת שצריך להפוך את הסדר: להחליט שכל חומר חדש הוא אסור, אלא אם כן הוא עבר תהליך התרה, בדיוק כמו שעושה הרשות למזון ולתרופות בארצות-הברית. אם אותו חומר יעבור את הליך הבדיקות, אז הוא יותר למכירה. זה לא נראה לי בשמיים".
זנדברג נמנעה עד כה מלהגיש הצעת חוק פרטית בנושא, אולם הציגה את הרעיון למשרד הבריאות כדי לגייס גם את תמיכתם: "הם הביעו פתיחות לרעיון. זה היה לפני כמה חודשים, ואני לא יודעת איפה זה עומד כרגע".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד ישמח לתמוך בכל הצעת חוק שתגדיל את האישור מראש ואת האכיפה מראש של כל חומר שעלול להיות חומר לצריכה אישית, לכאורה עם השפעות של סמים. המבחן הוא במסגרת המשפטית הנאותה לתהליכי חקיקה שכאלה, דרך משרד המשפטים".
עד שזה יקרה, אושרה לפני כשבוע בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שתאפשר למנכ"ל משרד הבריאות לקצר את הליך הכנסתם של חומרים לפקודת הסמים המסוכנים.
לטענת המשרד, "הכרזה זו תוביל באופן מיידי לאיסור שיווק סמי פיצוציות שמכילים אותם חומרים מסוכנים ותעמוד בתוקפה למשך 12 חודשים, שבמהלכם ניתן יהיה להשלים את הליך החקיקה בפקודת הסמים המסוכנים, ככל שיידרש".