הקיץ כאן. שנת הלימודים הסתיימה. משפחות רבות בוחרות להעתיק בתקופה זו את מקום מגוריהן. העתקת מקום המגורים כרוכה, לעתים, במעבר לעיר אחרת. רחוקה.
על-פי הדין בישראל, ההורים הם האפוטרופוסים של ילדיהם הקטינים. במסגרת זו, נתונה בידיהם הרשות להחזיק בקטין ולקבוע היכן הוא יתחנך והיכן יתגורר.
החלטה על החלפת מקום מגורים, הנתונה בידי ההורים, כופה על הילדים להסתגל למציאות חדשה, להתמודד עם חברים חדשים, עם סביבה לא מוכרת, וגם להשתלב בבית-ספר חדש. כאשר המשפחה כולה עוברת יחד את השינוי, ההתמודדות קלה יותר גם לקטינים בה. אלא שלא בכל בית שוכנת משפחה מאוחדת ומאושרת, עם אב, אם ו-3 ילדים מטופחים.
נשאלת השאלה: מה קורה כאשר לאחר גירושים, מחליטה האם, שבידיה הופקדה המשמורת על הילדים, להעתיק את מקום מגוריה לעיר אחרת, רחוקה? האם רק בידיה נתונה הזכות לבחור את מקום מגוריה החדש, שיהפוך למקום מגוריהם החדש של הילדים - או שניתן לערער על זכותה זו, על מנת למנוע פגיעה בטובת הקטינים? שאלה מורכבת, שהתשובה לה כרוכה בסוגיות שונות ומגוונות.
כאשר החלפת מקום המגורים של הילדים, לאחר גירושי הוריהם, מתקבלת בהסכמה הדדית של שני ההורים, לא מתעוררת בעיה. זו תתעורר במלוא עוצמתה כאשר אחד ההורים יתנגד למעבר.
הסיבות להתנגדותו של ההורה יכולות להיות רבות. חלקן רלבנטיות וחשובות, וחלקן זרות ופסולות. כבר קרה שהורה התנגד למעבר דירה של גרושתו וילדיהם רק כדי להרע לגרושתו, לבוא עמה חשבון על שלא רצתה אותו עוד.
בעת שסוגייה זו מתעוררת, מזדקרות עמה שתי זכויות, המתנגשות זו בזו: מצד אחד ניצבת זכותה של האם לבחור את מקום מגוריה ולשקם את חייה. מולה מתייצבת זכותו של האב לקשר רציף וסדיר עם ילדיו. מעל שתי זכויות אלה מרחף עקרון טובת הילדים, אשר לאורו נוהג בית המשפט להכריע במחלוקות הקשורות בקטינים.
ככלל, בית המשפט אינו בוחן את השאלה הכללית-עקרונית - האם קטינים צריכים את מעבר הדירה, והאם הוא מיטיב עמם. בית המשפט אף אינו בוחן אם המעבר "מוצדק". בית המשפט יכריע במחלוקת קונקרטית שתובא בפניו, לאחר שיבחן את טובת הילד הקונקרטי ואת צרכיו המיוחדים, לאור הסיטואציה הקונקרטית וזוג ההורים הקונקרטיים.
בפסיקה מוכרות שתי גישות שבהן נוקטים בתי המשפט בבואם לדון ולהכריע בשאלה של מעבר לדירה אחרת: הגישה הראשונה מניחה כי המעבר כבר התרחש, ובית המשפט בוחן את טובת הילד ומשמורתו לאחריו.
הגישה השנייה בוחנת אם יש במעבר כדי למלא אחר צורכי הילדים, האם המעבר יפגע בקשר שלהם עם ההורה שאינו משמורן, והאם הפגיעה היא כה קשה ומשמעותית עד כי יש למנוע את מעבר הדירה.
פגיעה בחירות ההורה
מאחר שטובת הילדים הקונקרטיים, במקרה הקונקרטי, היא העומדת לנגד עיני בית המשפט, ומאחר שאין דין משפחה אחת, על מורכבותה וייחודה, כדין משפחה אחרת - קשה ללמוד מהחלטה במקרה אחד על המקרה האחר.
בית המשפט ייטה להתיר את המעבר, ככל שיהא סבור כי לפניו הורים מיטיבים, המקיימים ביניהם תקשורת טובה, המודעים לחשיבות הקשר של הילדים עם שניהם, ושיפעלו על מנת לממשו.
במצב דברים כזה, הנזק הצפוי לילדים בעקבות המעבר נמוך מן הפגיעה הצפויה בחירותו של ההורה המעוניין במעבר, אם המעבר ייאסר עליו. ככל שלא אלה הם פני הדברים, ייטה בית המשפט לא להתיר את המעבר, כדי ששני ההורים יוכלו למלא תפקיד משמעותי בחיי הילדים, תוך מימוש אחריותם ההורית. שהרי זכותו של הילד לחיות במסגרת הורית יציבה.
לאחרונה מנע שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריות, ניצן סלמן, מאם גרושה להעתיק את מקום מגוריה ביחד עם ילדיה הקטינים. זאת, בשל נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שהובא בפניו, ובין היתר בשל היעדר תקשורת ושיתוף-פעולה בין ההורים הגרושים, אי-הכרה מצד האם בחשיבות הקשר של הקטינים עם אביהם, מצבו הרפואי הרעוע של האב ועוד (תמ"ש (קריות) 10428-03-10).
רשימה זו אינה נושאת בשורה ממשית להורים יחידנים. מאחר שאין בנמצא נוסחה אחידה להכרעה בסוגייה חשובה זו, לא ניתן לספק לה תשובות של שחור ולבן, של כן ולא. כל מקרה ייבחן לגופו, על-פי הנסיבות וצרכיה המיוחדים של המשפחה הנדונה, ובהתחשב באופי הנפשות המרכיבות אותה ובאופי הקשרים ביניהן.
עם זאת, הנה עצה שימושית: ניתן (ומומלץ) להכניס להסכם הגירושים סעיף המגביל את הרדיוס, שמחוצה לו יהיה ההורה המשמורן רשאי לעבור דירה ביחד עם הקטינים.
עם זאת, ייתכן כי בהתקיים שינוי נסיבות יתיר בית המשפט, במקרה קונקרטי שיצדיק זאת, את מעבר הדירה מעבר לאותו הרדיוס.
בכל מקרה, בכל החלטה, שאותה תקבלו לאחר הגירושים, זכרו לשקול את השיקול העיקרי והמרכזי - טובת ילדיכם.
* הכותבת היא בעלת משרד העוסק בדיני משפחה.