"המעגל", יום ו' 21:30, ערוץ 2 רשת
אז אחרי שנתקפנו בנוסטלגיה לימים שנראים לפתע טובים יותר, על אף שמעולם לא היו כאלה, אפשר לשפוט את "המעגל" ולראות האם עמדה ברף הציפיות הגבוה.
ובכן, מתברר שזיכרונות הם דבר חמקמק, כי רגע אחרי שגמרתי להיזכר בעיניים מצועפות באברהם (בייגה) שוחט חבוש בתרבוש ומכה במשולש, התחלתי להיזכר גם בימיו האחרונים של המעגל "ההוא" - שירד משידור אחרי שהיה ברור שהז'אנר מיצה את עצמו, שהרייטינג בירידה, ושדן שילון יכול אולי להביא לאולפן את זובין מהטה או נציג של משפחת רוס, מדניס ועד דיאנה, כל אימת שהתחשק לו - אבל הוא כבר לא מסוגל להושיב מול המסך את משפחת ישראלי, במיוחד את הילדים שלה שמתכוננים ליציאה של יום שישי בערב.
בתוכנית הראשונה הוא ניסה להרשים: מנועה תשבי ועד דני חלוץ, אבל הסקופ היחיד שעלה מהשיחה הוא שדני חלוץ מעולם לא היה דן, אלא תמיד דני, אפילו בתעודת הזהות. משהו מורכב על מלחמת לבנון השנייה? עזבו, למה להביך את מלכת היופי החדשה שאף אחד לא מסוגל להגות את שמה האתיופי, ולכן מזל שיש לה כינוי קליט "טיטי".
תסלח לי פז, אותה מרואיינת שסיפורה המרגש על החיים בצל הדיאליזה היה האייטם הכי מעניין בתוכנית, אבל בשניות הראשונות, ומאחר שזיהיתי את כל יתר המשתתפים במעגל, הייתי בטוח שהיא הקוקסינל או הזונה או הפרובוקציה התורנית מימי המעגל "ההוא".
בשורה התחתונה, "המעגל" החדש הוא תוכנית לגיטימית עד סבירה בהתחשב בהיצע הדל של ערב שבת בטלוויזיה, אבל אולי היה מוטב לשילון, כמו גם לצופיו, להישאר עם הזיכרונות הטובים, אי-שם משנות ה-90.