המפקח על הבנקים, דודו זקן, נגד חברות הארנק. במסגרת טיוטת מדיניות התגמול בבנקים שפורסמה באחרונה, החליט זקן לאסור על תשלום שכר לעובדים בכירים בחברות ארנק או בכל דרך אחרת שאינה תשלום ישיר של הבנק לאותו עובד.
נציין כי על-פי רוב, ביצוע תשלום באמצעות חברת ארנק נובע מטעמי חיסכון או דחיית תשלומי מס. הנפגעים המרכזיים מהחלטה זו הם מנכ"ל בנק ירושלים אורי פז, והיו"ר זאב גוטמן, שמקבלים את שכרם באמצעות חברות ייעוץ שבבעלותם.
"אין זה ראוי שעובד מרכזי של בנק יקבל תגמול דרך חברה או גוף כלשהו, למשל חברה שכל מטרתה קבלת תגמול בעבור אותו עובד, אלא עליו לקבל את התגמול באופן ישיר", כותב זקן בחוזר. לא מן הנמנע כי בהמשך יישרו קו עם זקן גם רגולטורים אחרים, כגון המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר, ויאסרו גם הם את השימוש בחברת ארנק.
תכנון מס נפוץ
חברת ארנק היא תכנון מס הנפוץ מאוד בשנים האחרונות בעשירון העליון. הואיל ומס החברות נמוך מהמס על הכנסות יחיד, נוח לאגור רווחים בחברה המוגדרת כמי שמספקת שירותי ניהול, וכך לשלם מס נמוך עד לחלוקת הרווחים כדיבידנד. כך חוסך המנהל דמי ביטוח לאומי, שמוטלים על שכר - אך לא על דיבידנדים.
ועדת טרכטנברג המליצה לטפל בחברות הארנק, ברשות המסים רואים בהן בעיה, ואף הוקם צוות לבחינת הסוגיה - אך עדיין לא נעשה צעד אופרטיבי בעניין. זקן אינו ממתין להחלטות של רשות המיסוי, והחליט כבר כעת לאסור את השימוש בשיטה זו.
נזכיר כי השבוע פורסם ב"גלובס" ראיון עם פרופ' יצחק הדרי, יועץ לענייני מסים ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת נתניה. הדרי העריך כי השימוש בחברות ארנק גורם לכך שמיליארד שקל בקירוב שהיו אמורים להיות משולמים כמס, נצברים מדי שנה אצל עובדים בכירים במשק. הדרי כינה את התופעה: "שכירים המתחזים לחברות", ואמר: "זה תכנון מס אדיר, שאני תמה איך רשות המסים ומשרד האוצר מאפשרים את זה".
גם אלעד השתמש
על אף שמדובר בצעד חוקי, השימוש בחברת ארנק אינו מקובל במערכת הבנקאית, שכן משמעותו היא שהמנכ"ל אינו נחשב עובד מן המניין. "יש דברים שמותר לעשות, אבל אנחנו כבנקאים מנהלי כספי הציבור, לא עושים אותם", אמר בעבר ל"גלובס" בנקאי בכיר.
ככל הידוע, ז'אק אלעד לשעבר יו"ר הבנק הבינלאומי, קיבל את שכרו באמצעות חברת ארנק. בין היתר, הסיבה לכך הייתה כי תפקיד יושב ראש הוא אינו תמיד במשרה מלאה, וכי לעיתים יש ליו"ר מקורות הכנסה נוספים, המרוכזים תחת חברת ייעוץ.
כמו כן, לפני כשלוש שנים, במסגרת הסכם השכר של מנכ"ל בנק ירושלים נקבע כי יקבל את שכרו באמצעות חברת ארנק. עלות שכרו של פז עמדה ב-2012 על כ-2.7 מיליון שקל. כאמור, גם שכרו של גוטמן, העובד במשרה חלקית כיו"ר הבנק, ניתן באמצעות חברת ארנק. עלות שכרו עמדה בשנה שעברה על 1.4 מיליון שקל.
לא רק היו"ר והמנכ"ל בבנק ירושלים קיבלו את השכר בדרך זו; גם מקורבו של פז, אשר בן דוד, שמונה לראש החטיבה הקמעונאית. נזכיר כי באחרונה עזב בן דוד את הבנק, וזאת על רקע הסתבכותו בעסקים פרטיים.
נציין כי גם בנק ישראל עצמו אישר לפז את השימוש בחברת ארנק, ונימק אז את האישור: "הפיקוח על הבנקים לא מאשר את אופן תשלום השכר אלא בוחן אם אופן ההעסקה אינו פוגם בחובות המוטלים על בעל המשרה כעובד בנק". אלא שנראה שמאז שינה זקן את עמדתו, וכעת כאמור הוא אוסר את השימוש בחברות ארנק או בכל אמצעי תשלום אחר שאינו תשלום ישיר של הבנק אל העובד הבכיר.