גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מונופול ושמו ישראל כ"ץ

מש' התחבורה הוא אחד המשרדים הכי לא שקופים, ואפשר רק לדמיין לאן זורמים התקציבים

שטיפות המוח של האוצר והממשלה

"ידיעת הנעשה או המתוכנן אינה דרושה רק לקראת המועד שבו נבחרים נציגי הציבור, אלא באופן שוטף ורצוף, כי דמוקרטיה אמיתית אינה מתבטאת רק בבחירת נציגים אחת לתקופה קצובה, אלא גם בהענקתה לאזרח של ההזדמנות והאפשרות לעקוב באופן מתמיד אחרי מהלכי השלטון ולהגיב עליהם... הידיעה לאשורו על הנעשה מאפשרת נקיטת עמדה והבעת דעה ופותחת פתח לפיקוח אפקטיבי ומתמשך על אורחות השלטון, על מהותן, סבירותן וחוקיותן. מכאן חשיבותה של יצירת השקיפות של מעשי השלטון המאפשרת בקרה של הנעשה, הבנת הנעשה ומתן הזדמנות להבעת דעה. הפתיחות והשקיפות השלטוניות הבאות לידי ביטוי, בין היתר, בחובת הגילוי של מידע על פעולות השלטון ועל הנתונים המקובצים בידיו, הן מסימני ההיכר הבולטים של המשטר הדמוקרטי, עליהן נשען הפיקוח האזרחי ובאמצעותן מתאפשרות הבקרה והביקורת, ההופכות את האזרח, כאמור, לשותף אמיתי בהליכי הדמוקרטיה הפעילה"

(השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מצטטת מתוך המאמר "ידע הוא כוח" שכתב מאיר שמגר, לשעבר נשיא ביהמ"ש העליון, במסגרת פסק הדין שפרסמה השבוע ובו קיבלה את עתירת "גלובס" נגד משרד האוצר ורשות המסים לחשיפת הטבות המס של תאגידי הענק).

האם יש לאזרחים הזדמנות ואפשרות לעקוב באופן מתמיד אחרי מהלכי השלטון, לפחות בתחום הכלכלי? לכאורה, התשובה ברורה ומוחלטת: כן, ודאי. יש הצעת התקציב המלאה בפרטים, יש הדוחות הכספיים של הממשלה שמפרסם החשב הכללי מדי שנה, יש דוח החברות הממשלתיות שמתפרסם גם הוא מדי שנה ויש אינספור פרסומים ודוחות נוספים המופיעים באתרי משרד האוצר, הכנסת ומשרדי הממשלה - דוחות עמוסים בנתונים ובפרטים על החיים הכלכליים שלנו.

וזו בדיוק הבעיה, וזה נכון גם לדוחות הכספיים שמפרסמות החברות הציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה - בתוך כל עומס הפרטים והנתונים, מחברי הדוחות (ואנחנו מתכוונים הן לבעלי השליטה והן לרואי החשבון ולעורכי הדין שלהם שעושים יד אחת במלאכה) יודעים היטב איך להסתיר את הפרטים הרלוונטיים לנו יותר, ויודעים גם איך להדגיש, מתוך אינטרסים שלהם, את הפרטים הפחות רלוונטיים. לא מדובר בעניין של אמת ושקר, אלא בהצגת חצאי אמיתות, הצגתה של תמונה חלקית, שבסופו של דבר מטרתה לשטוף את מוחם של האזרחים כך שיאמצו עמדה המתאימה בדיוק לאג'נדות של שוטפי המוח.

משרד האוצר יכול לקבל אוסקר ולרשום פטנט על השיטה הזאת: ברצותו, הוא ישחרר, ידליף, יתדרך ויפרסם נתונים המתאימים לתפיסה כזאת או אחרת של פקידיו. ברצותו, הוא פשוט יקבור אותם (למשל, נתוני הטבות המס, נתוני הפנסיה התקציבית, לבד מהצבא, והדוח על התחרותיות בשוק הרכב). כלכלה אינה מדע מדויק, כפי שנוטים לחשוב באוצר. אין אמת כלכלית אחת, החיים מורכבים מכדי שיציגו אותם בשחור ולבן. הטבות מס כן או לא, ועד כמה - זה ויכוח כלכלי לגיטימי, אבל אי אפשר לנהל אותו בלי שמונחות עובדות על השולחן - לא על גובה ההטבות, לא על היקף התעסוקה הנגזרת מהן ולא על התרומה המשקית העקיפה שלהן.

לאוצר יש כלים רבי עוצמה בשטיפת המוח הזאת: יש לו עיתונאים מאולפים וממושמעים שהוא מאכיל בכפית של נתונים; יש לו כלי תקשורת שהוא יכול לדחוף להם מסרים; והוא יושב על חבית של נתונים שהוא יכול לשחק בה כראות עיניו.

השיטה הזאת של האוצר כבר הפכה למגיפה ממשלתית. היא קיבלה ביטוי נרחב מאז פרוץ המחאה, בניצוחם של נתניהו ושריו. מי אשם, למשל, ביוקר המחיה בישראל? פעם זה הוועדים, פעם זה הטייקונים, פעם זה המונופולים הפרטיים, פעם זה החרדים הבטלנים לכאורה, פעם זה קשקושי ה"ריכוזיות" - אבל אף פעם לא הממשלה (הנה כמה אגדות אורבניות שהופצו ואין להן שום תימוך כלכלי: מונופול המלט של נשר אחראי למחירי הדיור המנופחים, ועדי הנמלים אחראים למוצרים היקרים בישראל, הריכוזיות בשוק ההון הובילה להסדרי החוב. זה לא נכון; ועדת בכר שיזמו נתניהו ועיתונאיו היא זו שגרמה לכל הבלגן). הממשלה הבינה את השיטה: במקום לקבל אחריות, היא יכולה לשסות ציבור אחד במשנהו. הרציונל ברור: נלבה את השנאה ואת התיעוב ביניהם, וכך היא תרחק מאיתנו.

חטאי הסקטור הפרטי ברורים, והם נפרשים מדי יום באמצעי התקשורת, בסיקור על הסדרי החוב וכדומה, אבל חלקם של ההסדרים ביוקר המחיה קטן יחסית לעומת חלקם של נתניהו ושריו: הם האחראים להתנפחות בועת הנדל"ן, הם הנושאים באחריות העיקרית ליוקר המחיה (מסים ומכסים גבוהים), והם האחראים לפשיטת הרגל ההדרגתית של מערכת הבריאות ולשחיתות הנובעת מהחיכוך בין כסף ציבורי ליזמים פרטיים.

משרד התחבורה עתיר תקציבים

משרד התחבורה הוא כנראה אחד המשרדים שלא מחבבים במיוחד שקיפות ושיתוף הציבור במידע. נוכחנו בכך כשביקשנו מידע על הסכמי הסובסידיות של קואופרטיב אגד ומידע פיננסי נוסף על החברה, תאגיד התחבורה הגדול בישראל, וקיבלנו... לא קיבלנו דבר זולת התעלמות והתחמקות (אגב, סובסידיה היא סוג של הטבה ומי שמקבל אותה ראוי שיחשוף את נתוניו, על פי אותו עיקרון של חשיפת הטבות המס בחוק עידוד השקעות הון).

השבוע, כשביקשנו ממשרד התחבורה דוחות כספיים של חברת נת"ע ודוחות פרטניים של הוצאות החברה, האחראית על פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, התבקשנו להפנות דרישה לפי חוק חופש המידע. למה צריך להגיש בקשה? למה המידע הזה אינו חופשי? זו הרי חברה ממשלתית שאחראית על אחד מהפרויקטים התשתיתיים הגדולים בישראל, אז למה השו-שו? למה צריך להיאבק במוסדות שלטון כדי שימסרו מידע כה טריוויאלי שאמור להיות מפורסם כדין? מה החשש? לישראל כ"ץ, שר התחבורה, הפתרונים, אבל הוא כנראה מעדיף לקשקש בלי סוף על הרפורמה הנהדרת שלו בנמלים.

כ"ץ הבין את השיטה: ערבב את המילים מונופולים, ועדים חזקים, רפורמות ויוקר מחיה, הצג חזות מלחמתית, פרו-ציבורית כביכול, שתף את העיתונאים בתוכניות המופלאות להוצא ת שני מכרזים על הנמלים שיהפכו את ישראל לעולם מושלם ומופלא, גמיש, יעיל וזול להחריד, דלג מאולפן לאולפן, מראיון מתנחמד אחד לאחר, ו... הרחק ממך וממשלתך לחלוטין את האש, ואת האחריות ליוקר המחיה.

במשך כל פסטיבל הנמלים של כ"ץ (2 נמלים לא יקומו, וכ"ץ ממש לא יודע מאיפה יגויס הכסף; הוא יודע לומר רק "מהפנסיה שלנו", באמצעות הנפקת אג"ח), איש לא טרח לשאול את מר תחבורה כיצד קורה שפרויקט הרכבת הקלה, הנמצא באחריות נת"ע, שבאחריותו הישירה של מר כ"ץ, צפוי להסתיים באיחור של שש שנים, אי שם ב-2023, כפי שחשף "גלובס" ובניגוד מוחלט להבטחותיו המוקדמות של... מר כ"ץ.

זה כמובן פרט שולי, פרט זניח, לא צריך לעסוק בחלומות הרכבת הקלה בשעה שמר כ"ץ מנהל פסטיבל משני נמלים שאולי יקומו ואולי לא והוא עצמו לא יודע בדיוק איך. ובכן, אנחנו מתעקשים היום לעסוק בעניין הזניח הזה, נת"ע, החברה האחראית לפרויקט שהיקפו נאמד ב-14 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מהקמת שני הנמלים החביבים של כ"ץ. אנחנו מתעקשים לעסוק גם במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים - אחד המשרדים החזקים בישראל, הפועל הרחק מאור הזרקורים, אף שהוא בעל התקציב הרביעי בגודלו אחרי משרדי הביטחון, החינוך והבריאות.

המשרד הזה אחראי לתחבורה היבשתית, האווירית והימית בישראל ותקציבו עומד על 17.2 מיליארד שקל ב-2013 ועל כ-18.7 מיליארד שקל ב-2014. באמתחתו כמה מהפרויקטים הגדולים בישראל, שמוציאים בתורם כמה מהמכרזים המפתים ביותר בישראל. בתקופתו של כ"ץ ידע המשרד הזה עדנה: תקציבו קפץ בכ-80%. הוא עובד באמצעות חברת נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) בפיתוח כבישים בין-עירוניים, עם תקציב של כ-5-6 מיליארד שקל בשנה; כ"ץ אחראי גם על ענף האוטובוסים, אחד הענפים הכי פחות שקופים במדינה. הענף הזה מגלגל כ-5.7 מיליארד שקל בשנה, ומתוכם משלמת המדינה סובסידיה של כ-2.7 מיליארד שקל. כולם מכירים את אגד ודן, אבל בישראל יש כבר 17 מפעילי תחבורה ופריחתם לצד השניים המוכרים מעידה יותר מכול על כך שכולם כנראה עושים עסקים די טובים, גם עם המדינה.

באחריותו של כ"ץ נמצאים גם הפרויקטים עתירי הכסף של הרכבת, ובהם הקו המהיר לירושלים (7 מיליארד שקל, סיום מוערך ב-2018), מסילת העמק, קו רכבת בין בית שאן וחיפה העובר דרך עפולה (3.8 מיליארד שקל, סיום מוערך ב-2016), קו עכו-כרמיאל (2.8 מיליארד שקל, סיום מוערך ב-2017) ופרויקט חשמול הרכבת (14 מיליארד שקל). בקיצור, כסף גדול, מכרזים גדולים, זוכים גדולים ושקיפות יחסית נמוכה.

מה יכול לבעבע מכל התבשיל הזה, אתם רק יכולים לדמיין.

הפיאסקו של הרכבת הקלה בת"א

אחד הפרויקטים עתירי הכסף הללו הוא, כאמור, פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, שבאחריות נת"ע. הפרויקט קודם באמצעות שיטת BOT (בנייה והפעלה על ידי זכיין) וב-2007 אף נבחר זכיין להקמה והפעלה. בדצמבר 2010, לאחר שכשלו ניסיונות הזכיין לגייס מימון לפרויקט, החליטה הממשלה להלאים את הפרויקט, להפקיד אותו בידי נת"ע ולממן אותו מתקציב המדינה. לפי התוכנית, קו הרכבת הקלה יהיה באורך כולל של 22 ק"מ, שמתוכם כ-10 ק"מ מתחת לפני הקרקע, והוא יחבר בין פתח תקוה לבת ים דרך מרכז תל אביב. עלותו, שב-2011 הוערכה ב-11 מיליארד שקל "בלבד", התנפחה מאז ל-14.3 מיליארד שקל.

המידע על נת"ע ואנשיה די מועט. המנכ"ל הוא יצחק זוכמן, סמנכ"ל ותיק לשעבר במשרד התחבורה ומינוי מקובל על כ"ץ. היו"ר לשעבר (החברה עובדת זה זמן רב בלי יו"ר) הוא הח"כ לשעבר מיכאל רצון מהליכוד, שעזב בגלל סכסוכים פנימיים. רשימת הדירקטורים, כפי שהיא מופיעה באתר החברה, כוללת חמישה אנשים בלבד: עודד גבולי, מהנדס העיר ת"א, קמיל עטילה מהפרקליטות ושלושה נוספים די אלמונים. הראשונה, ילנה דימנט, מוגדרת נציגת ציבור. איזה ציבור בדיוק? פשפשנו קצת בגוגל. הכירו את דימנט, מנבחרי מזכירות הליכוד, ממפלגת "ישראל בעלייה" לשעבר, שחתמה ב-2005 על מכתב התומך ביוזמתו של... ישראל כ"ץ ולפיה שר או ח"כ מטעם הליכוד שיצביעו בממשלה או בכנסת בעד פינוי יישוב קבע ביהודה ושומרון או ברמת הגולן, בלי לקבל לכך אישור מוקדם ממרכז הליכוד, לא יוכל להיבחר לכנסת מטעם הליכוד.

דירקטור נוסף נציג הציבור הוא עו"ד-מהנדס צדוק צדיק, שב-2011 ריכז מבחינה אקדמית קורס במשפט, תכנון ומקרקעין באוניברסיטת בר-אילן. אורח הכבוד בקורס היה, איך לא, מר ישראל כ"ץ, כבוד שר התחבורה.

הדירקטור השלישי, דרור תלמוד, גם הוא נציג ציבור, לא ממש מוכר.

מי שרוצה לדעת כמה אנשים מומחים בתחום הרכבת הקלה יש בנת"ע, שזה הרי אמור להיות תחום המומחיות שלה, לא יכול באמת לדעת.

ומי שמחפש דוחות כספיים מעודכנים של נת"ע לא ימצא אותם באתר רשות החברות הממשלתיות (למה? מה קשה כל כך בעריכת דוח של חברה שבינתיים רק מוציאה כספים? האם זו השקיפות שכ"ץ מבקש ליישם גם בבניית הנמלים שלו?), מלבד פרט אחד, מעודכן לסוף 2011. על פי טיוטת הדוחות של 2011, נכתב שם, סך ההלוואות שהתקבלו מממשלת ישראל (כלומר, התקציב שלנו) עומדות על כ-2.4 מיליארד שקל. זה בערך השקעות החברה בפרויקט במצטבר עד לתאריך טיוטת הדוח. כלומר, עד עכשיו הוצאו על הפרויקט 2.4 מיליארד שקל ואיש אינו יודע בדיוק על מה, לבד אולי מכמה יודעי ח"ן שיושבים במשרד התחבורה ובמשרד האוצר. אתם מבינים? כך מתנהלים כספי התקציב בנת"ע: מושכים "הלוואות" מהממשלה, השר מבטיח שהרכבת תיסע ב-2017, אבל בתאריך המיועד היא כנראה לא תסיע דבר מלבד עוד הלוואות מתקציב הממשלה.

שר התחבורה מתבקש להשיב

כשהתחילה הרפורמה בנמלים, התפאר השר כ"ץ, איך לא, בפייסבוק. "טיילתי הבוקר עם הכלב צ'אבי בשדות המושב והגענו לאגם המים האהוב עליו. בזמן שהוא שחה להנאתו, הסתכלתי במים ונזכרתי ברפורמה הבאה שאני הולך לקדם בקרוב - הרפורמה בנמלים.

"אחרי שהחלטנו על השמים הפתוחים שיוזילו את מחירי הטיסות, ומיד עם השלמת הרפורמה ברכב שתוזיל את מחירי הטיפולים, החלפים והרכב עצמו, נצא לדרך עם רפורמת הנמלים שתוזיל את התעריפים ואת מחירי הסחורות ואת יוקר המחיה בישראל".

ובכן, כמה עובדות לידיעת כ"ץ: מחירי הטיסות יירדו (את זה עוד נראה); מחירי הרכב לא יירדו באופן משמעותי, בוודאות (בינתיים הם רק התייקרו, עם השינויים במיסוי הירוק), והרפורמה בנמלים תשפיע באופן זניח, אם בכלל, על יוקר המחיה.

אנחנו מציעים לשר כ"ץ לצאת שוב השבת לטיול עם הכלב שלו צ'אבי, ובזמן שהכלב שוחה להרהר בדברים הבאים:

■ איך שוברים את מונופול המידע של משרד התחבורה שבאחריותו ומביאים ליותר שקיפות בפרויקטים הענקיים שהוא מוביל?

■ למה לא מגלים לציבור על מה בזבזה נת"ע כ-2.4 מיליארד שקל עד עכשיו ומה הנזק המוערך מדחיית פרויקט הרכבת הקלה בעוד 6 שנים?

■ למה לא מגלים לציבור שקו הרכבת בין באר שבע לדימונה הסיע ב-2012 2,000 נוסעים בלבד, עשרות נוסעים בלבד ביום? אולי היה זול יותר לשלוח כל אחד מהנוסעים במונית ספיישל על חשבון המדינה מאשר להשקיע הון בתשתיות. מר כ"ץ, האם זה מה שאמור לקרות גם ברכבת העמק וברכבת לכרמיאל? ומי בדיוק גוזר שם את הקופונים?

■ פרויקט החשמול של הרכבת: האם אפשר לקבל נתונים על ההשקעה בחשמול מול החיסכון בדלק? הרי הולכים להוציא 14 מיליארד שקל על הפרויקט האדיר הזה. קצת יותר שקיפות לא תזיק.

ואת כל הנתונים הללו רצוי שמר כ"ץ יספק במסיבת עיתונאים, בדיוק כפי שהוא רץ למסיבת העיתונאים הפומפוזית על הרפורמה בנמלים.

הרכבת הקלה

eli@globes.co.il

עוד כתבות

נתניהו והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו נפגש עם שליח ארה"ב למזרה"ת גרינבלט

בפגישה השתתפו גם שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר ● נשיא ארה"ב אמור לנאום באו"ם ביום שלישי הקרוב

ג’ו ביידן/ צילום: רויטרס

השערוריה החדשה של טראמפ: "טראמפ לחץ על נשיא אוקראינה לחקור את בנו של ג'ו ביידן"

טראמפ מסתבך בשערוריה חדשה: ניצול מעמדו כנשיא כדי ללחוץ על אוקראינה לאסוף חומרים מחשידים על משפחת מתחרהו הפוטנציאלי בבחירות לנשיאות ב-2020

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

תאגיד השידור הציבורי ייצא למכרז על הקמת מערכת מדידת רייטינג עצמאית

לקראת הפרישה מוועדת המדרוג, ב"כאן" יערכו מכרז לבחירת ספק שיקים עבורם מערכת מדידת רייטינג עצמאית ● המטרה: מערכת שתמדוד את נתוני הצפייה בכל אמצעי המדיה - טלוויזיה, רדיו ודיגיטל - ותספק נתון מספרי משוקלל אחד ● בינתיים נפגשו אנשי התאגיד עם חברת נילסן

מבצע מעבר לקו הירוק / צילום: איל יצהר

עסקת המאה: 9 שקלים פחות עבור סיגריות מעבר לקו הירוק. ישראלים רבים חושבים שזה שווה את הסיכון

כשפערי המחירים הם עצומים כמעט בכל תחום, אפילו המצב הביטחוני לא יכול לעצור את עשרות אלפי הישראלים שנוהרים מדי סוף שבוע אל הכפרים בשטחים ● כל המעורבים משוכנעים שהכסף ימשיך לדבר חזק יותר מהפוליטיקה, ויש כבר מי שמציע שקבלני הבניין משני הצדדים "יסגרו הסכם שלום תוך דקה"

מחאת האקלים בניו יורק / צילום: רויטרס EUTERS/Shannon Stapleton

משבר האקלים: מיליונים הפגינו ברחבי העולם. צפו בתמונות המדהימות

יותר מ-4 מיליון אנשים ב-185 מדינות על פני 7 יבשות השתתפו בשביתת התלמידים של "יום שישי למען העתיד", התנועה העולמית אותה הקימה גרטה טונברג, המועמדת כעת לפרס נובל על פועלה

האוהדים לא מגיעים כמו פעם. חלוץ נאפולי חוגג מול יציעים ריקים  / צילום: רויטרס

תוצאות צפויות וקרחות ביציעים: באופ"א רוצים להחזיר את ליגת האלופות לגדולתה

שלב הבתים בליגת האלופות שיצא השבוע לדרך מתאפיין בשנים האחרונות בהיעדר תחרותיות בגלל הפערים הגדולים בין הקבוצות ביבשת ● במקום לחזק את המועדונים הקטנים ולגשר על הפערים, פועלים באופ"א להשאיר רק את הגדולים והחזקים על המגרש

ענבים צילום: רויטרס

כך גורם האקלים הפרוע לתעשיית היין באירופה לחשב מסלול מחדש

גלי החום פוגעים קשות ביבולי הענבים ומאלצים את יצרני היינות לפנות לשיטות גידול אחרות ולזני ענבים שונים, ולחרוג מהמסורת שהגדירה את תעשיית היין ביבשת במשך דורות

פרופ' רונית סצ'י פאינרו / צילום: אריק סולטן

50 המשפיעות של ליידי גלובס: אשת השנה היא פרופ׳ רונית סצ׳י פאינרו, שפיתחה "טיל מונחה" לטיפול בסרטן

דרמת הפרישה של מנכ"ליות הבנקים הגדולים ומנכ"ליות תאגידי הענק, הפמיניזציה של ניהול בתי החולים, מדעניות מובילות • רשימת המשפיעות החדשה כוללת 23 נשים חדשות, ומציגה כרוניקה של שינוי

יעקב לוקסי לוקסנבורג / צילום: גיזי

קריסת אינוונטק: הנאמן מבקש להגיש תביעת עתק נגד לפידות, לוקסנבורג ועיזבון יולי עופר

בבקשה שהוגשה היום לביהמ"ש נטען כי לפידות ולוקסנבורג רוקנו את אינוונטק ממזומנים תמורת העברת נכסי נדל"ן כושלים ממזרח אירופה לתוך החברה, במהלך שהביא לקריסתה ● עוד נטען כי המהלך התאפשר הודות לשיתוף-פעולה מצד מעריכי שווי ורואי חשבון ישראליים והתבססות על חוות-דעת "מוזמנת" וכוזבת שיצרה שיערוך פיקטיבי של הנכסים

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ליברמן: לא סגרתי עם גנץ, נדע להסתדר גם באופוזיציה

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, מכחיש סיכום או סגירה עם כחול לבן על שיתוף פוליטי לקראת ההתייעצויות אצל הנשיא והודיע שלא ידבר עם גנץ או עם נתניהו לפחות עד ישיבת הסיעה ביום ראשון

SINOMACH | ג’יפון וגרסה חשמלית מוקטנת של פורשה 911  / צילום: יח"צ

הכירו את כלי הרכב החשמליים מסין שהולכים להגיע לישראל

אחרי שהסינים הסתערו על כלי הרכב החשמליים, הממשלה החלה לקצץ בסובסידיות, והיצרנים שם מחפשים כעת שווקים חדשים במערב. גם אנחנו נהנה בקרוב מהטרנד הזה, אז קבלו כמה דוגמאות נבחרות

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

צרות בצרורות: הבנקים מבקשים לשנות את קו האשראי לנוימן

הבנקים שהעמידו קו אשראי למייסד אדם נוימן בהיקף של 500 מיליון דולר מבקשים לשנות את תנאי ההלוואה ● הנמכת הציפיות סביב ההנפקה של WeWork שנדחתה העלתה את החששות לגבי המניות שנוימן התחייב כבטוחה

נוכלות בלי חשבון / צילום: באדיבות פורום פילם

ג'ני פרום דה עמוד: לא סתם עוד סרט חשפנות

"נוכלות בלי חשבון" הוא הרבה יותר "יסמין הכחולה" מאשר "אושן 8", והוא שווה לצפייה בזכות ההופעה המרהיבה של ג'ניפר לופז

בני גנץ ובנימין נתניהו, בחירות 2019, סבב ב' / צילום: אמיר מאירי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבליץ האחרון: זמן המסך שקיבל נתניהו מהערוצים - כפול מגנץ

רה"מ קבע את סדר היום, ושוב קיבל זמן אוויר כפול מגנץ בבליץ של הימים האחרונים. איכשהו, הפעם זה לא עבד

אוהדי "מכבי פאנאטיקס" של מכבי תל אביב בשער 11 / צילום: רויטרס

מנג'ר ביציע: מנהלים וקבוצות הכדורגל שהם לא יכולים לחיות בלעדיהן

עוד שבת של כדורגל: חמישה מנהלים מספרים על אהבתם חסרת הפשרות לקבוצת הכדורגל שהם מעריצים

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

חברת Airbnb יוצאת להנפקה: חושפת הכנסות של יותר ממיליארד דולר

השווי של חברת שיתוף הבתים הוערך בספטמבר של 2017 בכ-31 מיליארד דולר ● החברה חושפת יותר מ-7 מיליון משתמשים הפזורים על 100 אלף ערים ברחבי העולם ● גולשי האתר הרוויחו יותר מ-80 מיליארד דולר נכון ל-15 בספטמבר 2019, כך מסרה החברה

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן  / צילום: חיים צח, לע"מ

מה קרה לכנסת בחילופי העונות, ולמה זה גרם לקרמניצר להתנגד לחוק היועמ"שים?

למה באמת נערך השנה סביב נוסף של בחירות, מה אפשר ללמוד מהמהלך על המעמד של הכנסת ואיך קרה ששני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתארים את בית הנבחרים הישראלי בצורה כל כך שונה ● פרשנות

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

נמחקו העליות בוול סטריט בסגירת המסחר

הפד הזרים גם היום 75 מיליארד דולר לשוק האשראי לטווח קצר בארה"ב (repo) ● מכירות הבתים הקיימים בארה"ב עלו ב-1.3% בחודש אוגוסט ● תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב בשבוע החולף עלו ב-2,000 ל-208 אלף ● הבנק הבריטי הותיר את הריבית ללא שינוי בצל אי-ודאות בנוגע לברקזיט ● מיקרוסופט הודיעה על הקצאה של 40 מיליארד דולר לרכישה חוזרת של מניות, והעלאת הדיבידנד הרבעוני ב-5 סנט למניה

הבריגדה האדומה / צילום: דוברות הבריגדה האדומה, יח"צ

שביתות והפגנות ברחבי העולם במחאה על אי הטיפול במשבר האקלים

כחלק ממהלך עולמי רחב, הבוקר נערכות הפגנות תלמידים ברחבי ישראל שפותחות שבוע של מחאת אקלים ●  מאות תלמידים בישראל שובתים היום מלימודיהם ויוצאים לרחובות בכדי למחות על אוזלת היד של ממשלות ברחבי העולם, שלא מטפלות כראוי במשבר האקלים המחריף

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

טראמפ הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן: "מוכנים לאופציה צבאית"

טראמפ צפוי לכנס דיון בבית הלבן על צעדי תגובה אפשריים למתקפה על מתקני הנפט בסעודיה ● לפי גורמים אמריקניים, בין האופציות הנוספות - תגבור הסיוע לריאד או פעולות סייבר ● בטהראן מזהירים: "נגיב מהים התיכון עד הים האדום"