גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקיצוץ הענק בתקציב הביטחון: תוכנית בכיוון הנכון

הרמטכ"ל עושה מה שכמה רמטכ"לים לפניו, גם אלה שהפכו לשרי ביטחון רבי מלל, התחייבו לעשות ולא עשו

1. סוף סוף קם רמטכ"ל, בני גנץ, יוצא מחוץ לקופסה ה"ביטחונית" העתיקה והמיושנת, לומד לקחים, מעמיק באופיו המשתנה של שדה הקרב הנוכחי והעתידי, מפנים את המצב הכולל מחוץ לגבולות הארץ ובתוכם, מכין במדוקדק את המהפכה המצופה והכה נדרשת לצבא מודרני, יעיל ומנצח - וההיסטריה חוגגת: אוי ואבוי - ביטחוננו מונח על קרן הצבי...

רק לפני כמה שבועות התנפלנו כולנו (גם אנחנו) על צבא בזבזני, הוצאות מנופחות, מערכת ביטחון מנותקת מהמציאות, תקציב שכל הזמן רק גדל ואוכל כל חלקה בחינוך, בבריאות, בסעד ובחברה. התפרצנו (כותבת שורות אלה) על הרמטכ"ל "המאיים", שבין השורות של דבריו על דרישת הקיצוץ של 3 מיליארד שקלים, הפחיד את האומה ונבחריה והכין את הקרקע להפסד במלחמה הבאה, רק בגלל כסף. אז עכשיו, כשהוא בא עם תוכנית מסודרת שעבדו עליה וחרשו אותה מלפנים ומאחור - קמים מיני חכמולוגים בביטחון ובכסף וזועקים: המדינה "הולכת פייפן"... ביבי אשם, בוגי אשם, גנץ אשם, יאיר אשם... הצילו!

רב אלוף בני גנץ עושה מה שכמה וכמה וכמה רמטכ"לים לפניו, כולל אלה שהפכו ועוד יהפכו לשרי ביטחון רבי מלל, התחייבו לעשות ולא עשו. הם פחדו. הם לא רצו להתעמת. לא רצו לקחת אחריות. בהחלט אפשרי שהקש ששבר את גב הפרה השמנמנה בביטחון הוא האילוץ הכלכלי-חברתי שנכפה על הכול. בכל מקרה - זה מבורך.

השבוע התכנס פורום מטכ"ל, כלומר כל אלופי הצבא, לישיבה מסכמת. הם שבו ודיברו על "אילוצים משאביים" (המונח הצבאי לקיצוצים), על איומים משתנים ועל שדה הקרב העתידי. המסקנה החד-משמעית, שהתבשלה במהלך החודשיים האחרונים והובלה על ידי גנץ, היא שזו שעת הכושר להשפיע על מבנה הצבא לשנים הבאות. לא רק מבנה, אלא שינוי בתפיסת ההפעלה המסורתית.

גנץ מוביל את הצבא להיות קטן, חכם ומאורגן. תהיה ירידה בסדר הכוחות, בעיקר בשריון, בחיל האוויר ובחיל הים (להיסטריים: לא מדובר במטוסי קרב ארוכי טווח או בשורה הראשונה של ציוד האוויר והים). ייסגרו מערכים ישנים, שכבר די מזמן לא תואמים את שדה הקרב העתידי ושאחזקתם גבוהה משמעותית מהתועלת שהם מביאים. גם יחידות מילואים ייסגרו. מדובר במערכים שתאמו, בעבר, את תפיסת הלוחמה של הצבא והצבאות מסביב - ועכשיו כבר לא. כוח האדם שיקוצץ בשנים הקרובות יעמוד על 5,000 תקני קבע. מדובר בעיקר בתפקידי מטה מקצועיים ופקידותיים.

יש לציין כי המשמעות היא שבטווח הקצר יחולו על הצבא עלויות פרישה גבוהות, והמדינה אכן חייבת לעמוד בהתחייבויותיה. אבל בשנים שאחרי, וזה ישפיע כבר בטווח הקצר, תהיה ירידה משמעותית בהוצאה השוטפת והכסף יופנה להתעצמות. יחד עם זאת, לנוכח העבר הפחות מזהיר של עמידה בהתחייבויות, יש להתנות את ההעברה התקציבית למטרת מימון הפרישה - בביצוע פרישה בפועל. הצפי של הצבא לחיסכון עומד על 7 מיליארד שקל, בכל מהלך תוכנית "תעוזה", תוכנית החומש, עד 2018.

אין ספק שמדובר בזעזוע פנימי ואין ספק שייפגעו עובדים מסורים וטובים. אבל - אין ברירה. לטובת איכות הצבא, המלחמה הבאה ותקציבי הכלכלה והחברה - זה הכרח.

הפעם, לשם שינוי, הפרסום המוקדם של הצבא לא נועד ככל הנראה להפעיל לחץ ציבורי על הקבינט הביטחוני ולהפחיד את ראש הממשלה. הפעם, לשם שינוי, זה על אמת. בכל מקרה ההחלטה הסופית היא של הדרג הפוליטי, הקבינט. וראוי להם לקבל אומץ מגנץ ואלופיו ולא לקצץ את כנפיהם.

2. השינוי היסודי שמוביל גנץ מתחבר להתקדמות ביישום רעיון ה"שוויון בנטל". האמת צריכה להיאמר: לא שוויון ולא נטל. תוכנית יעקב פרי, "יש עתיד", "הבית היהודי" והממשלה, אפילו לא מתקרבת לשוויון בגיוס, היא רק הופכת את אי-השוויון המעוות לעניין חוקי. הנטל: אלו שהם "בלתי שווים", כלומר מתגייסים ומילואימניקים - כלל לא רואים בזה נטל, אלא, עדיין, חובה ציבורית וזכות, עובדה שהם עושים את זה ולא מצטרפים להמוני המתחמקים בחסות החוקים המעוותים.

גיוס חרדים יחייב תוספות תקציביות כבדות: הקמת גדודים ייעודיים על טהרת הגברים, תנאי תעסוקה מיוחדים לצעירים בלתי מיומנים, מימון משפחות - שכן מרבית הצעירים החרדים יותירו בבתיהם אישה וילדים - ומזון ייחודי עם מספר גדול של תעודות כשרות נדרשות וכמובן משגיחי כשרות. רשימה חלקית של תעודות ההכשר הנדרשות לגיוס חרדים: בד"ץ בית יוסף, בד"ץ העדה החרדית, חתם סופר, הרב לייב לנדא, מהדרין, אגודת ישראל, יורה דעה, מחזיק הדת.

גיוס חרדים עלול לעוות את צבא ההגנה לישראל, העובדה שיהיה צורך להרחיק נשים - ולו צל צלן של נשים - מקרבת גברים חרדים, עלולה להביא להדרת נשים ולפגיעה בגיוס בנות. גם כך הצבא עמוס בצעירים לא- לוחמים, לא תומכי לחימה ולא מתמחים במקצועות מיוחדים. גם היום אין תעסוקה לכל הג'ובניקים (עד לאחרונה היו כאלה ששירתו 5:2, יומיים בבסיס 5 בבית), ובוודאי שלא תהיה תעסוקה לאלה שמלכתחילה לא רוצים להתגייס. כל זה גם עולה המון כסף.

הדרך היחידה לשוויון הזדמנויות, לצדק חלוקתי עבור אלה שמתגייסים ומשרתים שירות מלא, וגם להתגבר על ההתנגדות של גופים פוליטיים למתן הטבות מיוחדות למשוחררי צה"ל, היא אחת: לשלם שכר לחיילים. חודש בחודשו. כל הצעירים בהגיעם לגיל 18 יהיו חייבים בגיוס, אולם לצבא תינתן הזכות להחליט את מי הוא צריך ואת מי לא ממש. כל מי שיתגייס יקבל שכר - בהתאם לתפקיד ולסיכון. החל משכר מינימום לג'ובניקים וכלה בשכר ממוצע ללוחמים. המימון ייעשה מהוצאות עודפות שיש היום להמוני המתגייסים והסבת כל ההטבות ליוצאי צבא לשכר חודשי. לאורך שנים מהיום, זה הכיוון. בינתיים המדינה והציבור אינם בשלים לזה. הם עדיין אוחזים בכינוי "צבא העם", אף שבפועל רק מחצית מצעירי ישראל מתגייסים.

הצנע של צהל

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות