ארה"במתקשה לגבש מדיניות מגובשת ועקבית כלפי מצרים בעקבות הדחתו של מוחמד מורסי מכס הנשיאות בקהיר. למרות הסלידה הכמעט אוניברסלית בממשל ובקונגרס ממורסי ומהאחים המוסלמים, והאכזבה מביצועי ממשלתם שבקושי הוציאה שנתה, לא מצליחה וושינגטון להתנער ממחויבותה לדמוקרטיה ולהליכים דמוקרטיים וממילא אין היא יכולה לברך על האופן שבו נבעט מורסי מארמון הנשיאות.
ממשל אובמה עומד בסירובו להגדיר את ההדחה כ"הפיכה צבאית", כדי לא להפסיק את הסיוע למצרים, כנדרש בחוק שאוסר על סיוע למדינות שראשיהן הודחו בהפיכה, אך הממשל גם אינו יכול להתייצב מאחורי המשטר החדש בקהיר, שכבש את השלטון בהפיכה. וכך, מוסיפה וושינגטון לדשדש בביצה של אי-ודאות ואי-החלטיות, והתוצאה היא מטחי ביקורת על ארה"ב משני הצדדים בקהיר - האחים המוסלמים ומתנגדיהם.
דוברת משרד החוץ האמריקני, ג'ן סאקי, אמרה אמש (ליל שבת), כי ארה"ב מסכימה עם קריאתה של גרמניה לשחרר את מורסי ממעצרו. הדברים היו רחוקים מהצהרה נחרצת שנשענת על משנה מדינית סדורה. הדוברת השיבה על שאלה האם היא תומכת בעמדת גרמניה שצריך לשחרר את מורסי, ותשובתה היתה: "אנו אכן מסכימים".
סאקי נמנעה מלומר במפורש האם ארה"ב עודה מכירה במורסי כנשיא מצרים. אך תשובתה, שניתנה כאילו בעל כורחה, הבהירה את הדאגה הגוברת בממשל אובמה מהעדר התקדמות של הממשלה החדשה בקהיר לקראת בחירות חדשות ומהעדר מערכת דמוקרטית כוללנית במצרים.
ובינתיים, כאילו כדי להדגיש את ההססנות של ממשל אובמה, קוראים היום שני סנטורים רפבוליקניים בכירים - ג'ון מקיין, שהיה מועמד מפלגתו לנשיאות, ולינדסי גרהאם - להשעות לאלתר את הסיוע הצבאי למצרים, שמסתכם ב-1.5 מיליארד דולר בשנה, עד שהמדינה תעלה על פסים דמוקרטיים.
"נשיאותו של מוחמד מורסי היתה הזדמנות מוחמצת אדירה", כותבים שני הסנטורים במאמר אופ-אד ב"וושינגטון פוסט". "הוא הציב עצמו מעל החוק, לא הצליח למשול באופן כוללני ובדרך שתוכיח יכולת שלטונית. הוא דבק באג'נדה אידיאולוגית צרה ודחף תיקונים בחוקת מצרים שלא הבטיחו את הזכויות הבסיסיות של כל האזרחים. השלטון הכושל שלו הניב תוצאות מרות לכלכלה ולחברה במצרים, ויש לנו אהדה רבה למיליוני המצרים שקראו לצבא לעקור את מורסי מהשלטון".
"לא כל ההפיכות נולדו שוות, אך הפיכה היא עדיין הפיכה", הם מוסיפים. "מורסי נבחר ברוב קולות הבוחרים, והחוק בארה"ב מחייב השעיית סיוע החוץ שלנו לכל מדינה שראשה, שנבחר באופן ראוי, הודח בהפיכה צבאית...קשה לתאר את המצב במצרים בכל דרך אחרת".
ברמז ברור לישראל כותבים השניים: "אנו יודעים שרבים מידידינו במצרים ובאזור אינם רוצים שארה"ב תשעה את הסיוע למצרים. אך אנו מחויבים לחלוטין לעודד את מאמצי העם המצרי לבנות דמוקרטיה יעילה ובת-קיימא... עד אז, אנו יכולים ליישם את השעיית הסיוע באופן שישרת את האינטרסים שלנו במצרים דמוקרטית ובטוחה".