בדיוק לפני שבוע התעורר אנדי מארי ליום הגדול בחייו, שהסתיים בסופו של דבר עם זכייה היסטורית של בריטי בטורניר ווימבלדון לראשונה מזה 77 שנה. ואם הטניסאי הסקוטי הספיק להציץ עם התה/קפה של בוקר יום ראשון שעבר בכותרות העיתונים בבריטניה, הוא בוודאי התקשה למחוק את החיוכים שלו: "60 מיליון ליש"ט - יום התשלום של אנדי מארי" זעק עמוד השער עיתון אחד; עיתון אחר הגדיר את ההתמודדות שלו עם נובאק דיוקוביץ' כ"משחק על 200 מיליון ליש"ט".
רק שתחזיות שכאלו, לגבי רווחים עתידיים של ספורטאים - הן במקרה הטוב מופרכות. הן בסך הכל נועדו לייצר דרמה ולהוסיף פלפל לסיפור, כדי לספק את צרכיה של התקשורת. כך טוען העיתונאי קארל ביאליק במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל". הוא מצטט את סיימון צ'דוויק, פרופסור לאסטרטגיית כלכלת ספורט מאוניברסיטת קובטרי, שאומר: "מדובר על תחזיות מנופחות לחלוטין, הרבה מעבר למקסימום האפשרי".
ביאליק מציין במאמרו כי אנליסטים של חברות גדולות מתקשים לחזות את הרווחים של הרבעון הבא, אז כיצד עיתונים, מכובדים ככל שיהיו, יכולים ברצינות לדעת כמה ישפיעו זכיות בתארים כאלו או אחרים על חשבון הבנק של ספורטאי, ועוד לאורך שנים ארוכות?
אחת הדוגמאות הכי טובות לעניין היא של הגולפאי טייגר וודס. בשנת 2000 פרסם מגזין ESPN הערכה לפיה יסיים האמריקאי את הקריירה שלו עם הכנסות הגבוהות מ-8 מיליארד דולר. למרות קריירה מרשימה שעדיין נמשכת, עם עליות ומורדות הן בחייו המקצועיים והן בחייו האישיים, כבר עכשיו ברור שהוא אפילו לא ידגדג את הסכומים האלו (למרות שלפי כל ההערכות, הוא כבר הספיק לעקוף את רף המיליארד דולר הכנסות).
"יש יותר מדי משתנים שיכולים לשנות את השווי של הספורטאים, מה שהופך חיזוי מסוג כזה לבלתי אפשרי", מצוין במאמר. "פציעות, סקנדלים אישיים, עלייה מטאורית של יריבים חדשים - לכל דבר יש השפעה".
כמו כן, צריך לציין כי קשה לדעת את רמת ההכנסות האמיתית של הספורטאים. אפילו אם שכרם עבור עבודתם והפרסים בהם הם זוכים חשופים לציבור, כמו בגולף ובטניס (וזה לא המצב בכל הענפים - לדוגמא בכדורגל העולמי), הרי שעדיין לא נמצא הספורטאי שנוהג לחשוף את השווי המדויק של הסכמי החסות שלו. דוגמא טובה לבלבול שיכול להיווצר מכך ניתן היה לראות השנה, כשהמגזין "פורבס" דירג את טייגר וודס כספורטאי המרוויח בעולם כולו, עם הכנסות של 78.1 מיליון דולר; לעומתו, המגזין "ספורטס אילוסטרייטד" טען כי וודס רק במקום החמישי בהכנסותיו מבין כלל ספורטאי ארצות הברית, עם 40.8 מיליון דולר "בלבד".
זה לא נגמר כאן כמובן. קבוצות ספורט שנמכרו לאורך השנים, הראו עד כמה השווי המוערך שניתן להן על-ידי עיתונים כלכליים היה שגוי, לעתים בעשרות רבות של אחוזים. גם ההתעקשות לקבוע מדדים של "שווי שחקן", בעיקר בענף הכדורגל, התבררו כמופרכים - בעת מכירת שחקן פועלים עליו בעיקר כוחות השוק - אוליגרכים שנכנסים למשחק, מרדף של כמה קבוצות גדולות עבור אותו טאלנט. כל אלו גורמים לכך שבעת ביצוע העסקה (מכירה/רכישה של שחקן) השווי האמיתי שלו רחוק מהערכות המלומדות המוקדמות.