זהו סיפור עצוב על חברה שהייתה יכולה להגיע למקום אחר לגמרי, אבל שילוב של החלטות שגויות וחוסר מזל הוביל אותה למצב הנוכחי. אלווריון, שב-2007 נסחרה בשווי של 900 מיליון דולר, מחקה מאז יותר מ-99% משוויה. החברה הימרה על שוק ה-WiMAX כדור הבא של רשתות הסלולר; השוק היה אמור לצמוח במהירות ואלווריון הייתה אמורה להוביל אותו, או לחלופין להירכש על-ידי חברת ענק שרוצה דריסת רגל בשוק. זה לא קרה. טכנולוגיית ה-LTE נבחרה כתקן המוביל, וה-WiMAX נותרה טכנולוגיית נישה, בעיקר לחיבור אזורים מרוחקים לתקשורת.
ההפנמה של המצב הגיעה באיחור, וההצהרות האופטימיות של הנהלת אלווריון התחלפו בניסיונות לשנות את המצב. ייתכן שזה היה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל בחברה פעלו להרחיב את תחומי הפעילות, ובמקביל להתאים את גודל החברה למצב השוק. מאות עובדים שילמו את המחיר ופוטרו מהחברה לאורך השנים. אלה שנשארו בה התקשו לראות אופק. היום התברר שגם העובדים המעטים שעוד נותרו בחברה חוששים שלא יקבלו את שכרם, והם הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי מפרק.
במסגרת הניסיונות לגוון את הפעילות, הגיעה גם רכישת Wavion מאלרון בסוף 2011 תמורת 30 מיליון דולר. הרכישה הכניסה את אלווריון לתחום ה-Wi-Fi שהפך לעיקר פעילותה, אך גם שם התגלו קשיים, כשלקוחות עברו לתקן חדש ואלווריון לא הייתה מוכנה עם מוצריה בזמן. למרבה הצער, יכול להיות שדווקא הרכישה שעשתה אלווריון בניסיון לשפר את מצבה בשוק - היא זו שבסופו של דבר מקדמת את הקץ שלה. שכן, הרכישה מומנה על-ידי הלוואה מ-SVB (סיליקון ואלי בנק), אותו נושה שבשבוע שבעבר הגיש בקשה למנות לה כונס נכסים. היום החברה הודיעה שלא תתנגד לבקשה.
לאורך השנים אלווריון סבלה גם מחוסר מזל. לדוגמה, ב-2008 נחתם הסכם אסטרטגי עם מי שהייתה חברת ענק - נורטל, שלאחר כמה חודשים פשטה רגל והותירה את אלווריון עם חובות; גם לקוחה גדולה של אלווריון פשטה רגל והחוזה איתה התמסמס. כמובן שגם למשבר הכלכלי העולמי הייתה השפעה על מצב החברה.
יחד עם זאת, אי אפשר להאשים את חוסר המזל במצב הנוכחי. ההערכות הן שלאורך השנים הייתה התעניינות מצד גורמים שרצו לרכוש את החברה או להשקיע בה, אך ייתכן שההזדמנויות האלו לא נוצלו, אולי כי באלווריון ציפו ליותר.