1.
פרשת חיבתו היתרה של פרופ' יעקב פרנקל לבקבוק הבושם בנמל התעופה בהונג-קונג, שהעירה בימים האחרונים את ועדת טירקל מתרדמתה המתמסרת למינויים המועדפים על השלטון, היא הסיבה הפחות חשובה למה לא למנות את נגיד בנק ישראל לשעבר לנגיד בעתיד.
2.
האירוע מביך, הוא מאותת לתאוות בצע לא ראויה, או לחילופין לחוסר ריכוז ואולי סוג של זלזול כשזה נוגע לכספים שמחוץ לכיס הפרטי. עם זאת, העובדה שלא נפתחה חקירה פלילית רשמית, לא בהונג-קונג ולא בישראל, מאפשרת לעורך דין מדופלם, מקושר ומרשים מטעמו של פרנקל לשכנע/ להביך את חברי "הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות המדינה", השופט בדימוס יעקב טירקל; נציב שירות המדינה משה דיין; שר האוצר והמשפטים לשעבר משה ניסים; וחברת הכנסת לשעבר גילה פינקלשטיין, עד שיאמרו: יש פנים לכאן ולכאן, לא שוכנענו לחלוטין שפרופ' פרנקל נדרש, חוקית, לדווח על האירוע ההוא משנת 2006.
3.
האם החלטה של ועדת טירקל לאשר את המינוי משנה משהו? נראה שלא. פרופ' יעקב פרנקל כבר איבד את הלגיטימיות הציבורית כאן. מן הראוי שהוא עצמו, שני האנשים שמינו אותו - נתניהו ולפיד - וכמובן חברי ועדת טירקל, יבינו, יקלטו את זה ולא יסחבו עוד את המבוכה והביזיון. סיפור על סיפור, אירוע על אירוע.
דוח מבקר המדינה באפריל 2002, שהיה חמור, לא פלילי, מצא אותו "מסדר" לעצמו כסף ציבורי שלא מגיע לו. פרנקל השיב בזמנו בהמלצת עורך דינו, פרופ' עו"ד יעקב נאמן, לימים שר המשפטים, סכום של כסף, על פי הערכתו האישית את הסכום. זה קרה רק לאחר שמבקר המדינה, אליעזר גולדברג, חשף את הפרשה על פרטיה ורק לאחר פתיחתה של בדיקה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, וצוות מפרקליטות המדינה והמחלקה הפלילית.
הבדיקה מצאה את פרנקל נקי מכתם פליליות, אבל כמי שעושה בכספי הציבור מה שלא היה עושה בכספו שלו.
4.
לא פלילי. שום דבר לא פלילי. לא פרשת הבושם בהונג-קונג, לא דוח מבקר המדינה וגם לא האמירות המתחכמות, הבריחה מאחריות אישית, היהירות והמנותקות שלו בנוגע לכלכלת העולם שנכנסה למשבר עמוק ורק פרנקל לא תפס את זה והתעקש לומר שהצונאמי זה רק אגלי טל על מצחו...
לא פלילי, אבל מסמן בעיה. האירועים בעברו של המועמד לנגיד הבא מציגים חולשה אישית לממון, לאופטימיות שמאפשרת לאלפיון העולמי להמשיך לחגוג, לטיפוח קשרים אישיים רב-עולמיים ולנהנתנות, שאינם ראויים לבעל תפקיד כל כך קריטי בעת כל כך קריטית.
איך יוכל להתמודד בבוא העת מול תאוותנות של אחרים, למשל בעלים ומנהלים בכירים בבנקים, או לחצים של ראש ממשלה, שר אוצר ובעלי אינטרסים שונים במשק - כשפרטים מביכים בעברו כל כך חשופים.
5.
פרנקל איש מוכשר, ראוי לברכה ולתודה על מרבית תקופתו בסבב הראשון כנגיד בנק ישראל בין השנים 1991-2000. הוא מוכן היום לחתוך דרמטית את שכרו, נעתר לתחינות ראש הממשלה בנימין נתניהו (שמגלה מצדו זלזול וריחוק מתחזק לכל מה שהוא "מייד אין איזראל") ו"החבר השכן", שר האוצר יאיר לפיד. למרות שמשפחתו הפרטית דווקא לא עודדה את הרעיון, הוא היה נכון להשקיע שוב בעמישראל. אבל, מי שיש לו גוש חמאה על הראש ומתעקש לעמוד מתחת לשמש הקופחת של חודש יולי בישראל, יש לו כנראה בעיה בשיקול-הדעת, בניקיון הדעת ובהבנת הסביבה החדשה.
6.
תחליט ועדת טירקל מה שתחליט - העתירות לבג"ץ כבר מוכנות. יחליט בג"ץ מה שיחליט - יהיה לפרנקל מאוד מאוד קשה לעשות את עבודת הנגיד. להטיף כשצריך, לבקר כשיהיה מוכרח ולקבל החלטות קשות אבל הכרחיות שעלולות לפגוע בציבור.
7.
תזכורת לחברי ועדת טירקל על תפקידם האחראי, הלאומי והבכיר במיוחד, כפי שנקבע בבג"ץ (25.2.2007, עמותת אומ"ץ נגד השר לביטחון הפנים): "עיקר תפקידה של הוועדה המייעצת הוא לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד והן מבחינת הגורם הממנה, והכל מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי...". במילים אחרות: אתם לא בית משפט ולא נדרשים להחליט אם יש עניין פלילי במינוי. חובתכם אחת ויחידה והיא קבועה בחוק שבשמו מוניתם: "להבטיח טוהר מידות".
8.
תואיל ועדת טירקל למשוך, לגרור ולסחוב את ההחלטה, ובזמן הזה יואילו נתניהו ולפיד לדבר רק בשבחו של פרנקל, ויואיל פרופ' פרנקל להקדים ולהודיע כי הוא מסיר את מועמדותו לתפקיד. מסיבות אישיות.