מדד אמון הצרכנים של גלובס בשיתוף PwC Israel עלה ביוני ב-8.6 נקודות ל-71.5 נקודות (1996 = 100 נקודות), אחרי קריסה של 22.2 נקודות במאי, ועלייה של 4.3 נקודות באפריל. ייתכן כי הציבור מעריך כי לפחות חלק מ"גזירות" התקציב לא יגיעו לכדי מימוש; כך או כך גם ביוני משדר הציבור פסימיות.
נתון המגמה של המדד, שהוא ממוצע נע תלת-חודשי, ירד ביוני ב-3.1 נקודות, לאחר ירידה של 3.7 נקודות במאי ועלייה של 1.8 נקודות באפריל. בסך הכול, בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה מצטברת של 6.8 נקודות בנתון המגמה, והדבר מחזק את הסברה שהצרכנים מתקרבים לקוטב הפסימי.
בסקר המדד השוטף, בעריכת מכון סמית, שלוש שאלות ליבה: מהו לדעתך מצבו הנוכחי של המשק? מה יהיה מצבו בעוד חצי שנה? ומה יהיה מצבך הכלכלי האישי בעוד חצי שנה? לגבי כל שאלה אנו נוטלים את שיעור האופטימיים, גורעים ממנו את שיעור הפסימיים, ומקבלים את המאזן נטו. אם למשל 40% מהמשיבים מעריכים שמצבם ישתפר בתוך חצי שנה, ו-50% חושבים שהוא יורע, הרי שהמאזן נטו יהיה מינוס 10 נקודות אחוז (נ"א).
המאזן נטו שמתייחס לשאלה הראשונה (מצב המשק) עלה ביוני ב-8.4 נקודות אחוז (נ"א) למינוס 39.1 נ"א, אחרי ירידה של 21.8 נ"א במאי וירידה של 1.8 נ"א באפריל. וכך למרות תיקון יוני, המאזן נותר ברמות השפל שזכורות מהשנים 2011-2009.
המאזן נטו של ציפיות הצרכנים לגבי מצבם הכלכלי האישי בעוד שישה חודשים עלה אף הוא ביוני, בדומה ליתר רכיבי המדד. המאזן טיפס ב-9.5 נ"א, אחרי ירידה של 21.8 נ"א במאי ועלייה של 8.3 נ"א באפריל. למרות העלייה נותר המאזן שלילי, מינוס 4 נ"א לא עניין שבשגרה.
נתוני המדד מאותתים שגם אם לא צפויה ירידה מהירה וחזקה בהוצאה לצריכה פרטית במשק, ניתן לצפות לשיעור גידול קטן מאוד בצריכה לקראת הרבעון האחרון של 2013 ותחילת 2014. עומק ההאטה בצריכה הפרטית תלויה בהתפתחויות בזירת תקציב המדינה לשנים 2014-2013, כלומר בסעיפי הקיצוץ שיאושרו ובאלו שלא.
לסיכום, כאשר זוכרים שהצריכה הפרטית אחראית להפקת כ-55% מהתוצר המקומי הגולמי במשק הישראלי, מבינים מדוע עלולה הצמיחה במשק להיפגע אם לא תירשם התאוששות משמעותית יותר באמון הצרכנים בחודשים הבאים.
