דאגה במערכת הכלכלית ותגובות סוערות במערכת הפוליטית בעקבות החלטת האיחוד האירופי, שלפיה הסכמים עם ישראל לא יחולו בשטחים. מדובר בהחלטה תקדימית שהתקבלה בשבועות האחרונים ולפיה ייאסר על כל 28 מדינות האיחוד לשתף פעולה עם גופים ישראליים שפועלים מהתנחלויות ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. מדובר בשיתופי פעולה שקשורים, בין השאר, למימון בצורה של מלגות, מענקים בתחום המחקר ומתן פרסים לגופים ישראליים שפועלים בשטחים הכבושים.
ההחלטה עתידה להיכנס לתוקף בשנת 2014 והיא כוללת תוספת של "סעיף טריטוריאלי" להסכמים בין מדינות האיחוד לבין ישראל, שלמעשה ידיר את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון משיתופי הפעולה עם אירופה, ובכלל זה גם הסכמים לשיתופי פעולה כלכליים.
בכירים במשק בחרו להגיב היום (ג') בזהירות על החלטת האיחוד האירופי, והדגישו כי הם לומדים את משמעויותיה. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום, צביקה אורן, אמר: "אני מצר על כוונת האיחוד האירופי לערב בין פוליטיקה וכלכלה. המערכת הכלכלית הענפה בין ישראל למדינות האיחוד האירופי יכולה להוות כלי לקידום היחסים בינינו לבין מדינות האזור והרשות הפלסטינית בפרט. על כן, אני קורא לנציבות האיחוד האירופי לפעול באופן חיובי, לקידום שיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לרשות הפלסטינית, שתסייע לשיפור היחסים המדיניים באזור. על כן, אני קורא לאיחוד האירופי להימנע מיצירת חסמים שיחבלו בהסכמים עתידיים".
יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי, אמר כי "מדובר בהחלטה שעלולה לפגוע ביצוא ואין מקום לערב בין נושאים פוליטיים לבין נושאים כלכליים. אני מאמין שהממשלה תדע לפעול כדי שהתעשייה לא תיפגע מההחלטה".
אלא שבינתיים בכירים בתעשייה הבהירו כי מדובר בהחלטה שתחול רק על הסכמים עתידיים, כך שבפועל היא לא משנה כרגע דבר בשטח: "מדובר בהחלטה דרמטית שמעידה על האווירה הפוליטית שבה פועלת ישראל, אך למעשה היא לא משנה כרגע דבר", אמר בכיר בתעשייה.
משרד הכלכלה והמסחר לא פרסם היום התייחסות רשמית להחלטת האיחוד האירופי. השר נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, סירב למסור התייחסות להחלטה. בכירים במשרד הכלכלה אמרו כי הסוגיה ומשמעויותיה יובררו בימים הקרובים עם הגורמים המקצועיים במשרד החוץ.
יו"ש כבר מוחרגים מההסכמים
"זאת החלטה פוליטית, היא התקבלה משיקולים פוליטיים והמגרש שלה פוליטי", אמר גורם כלכלי, "כעת, השאלה היא אם ישראל תרצה בבוא העת לחתום על הסכמים חדשים עם מדינות האיחוד האירופי, כשקיימת ודאות לגבי ההדרה של הגדה המערבית מהסכמים אלה. ברמה המאקרו-כלכלית לא נגרם כרגע נזק מידי, אך יש בהחלטה הזאת כדי להביע קו ברור שמותח האיחוד האירופי ביחס הפוליטי שלו לכיבוש הישראלי. כשמערבבים פוליטיקה עם כלכלה - תמיד יש מקום לדאגה, שכן עניינים פוליטיים מזהמים יחסים כלכליים מצוינים שמתקיימים כיום". לדברי הגורם, אחד ההסכמים שעליו תחול ההחלטה החדשה עוסק בשיתוף פעולה בתחום המחקר והפיתוח ועתיד להיחתם לקראת 2015.
גורמים בתעשייה הזכירו כי בשמונה השנים האחרונות, ומאז כהונת אהוד אולמרט כראש ממשלה, מפעלים שמייצרים ביו"ש, במזרח ירושלים וברמת הגולן כבר מוחרגים מהסכם הסחר בין ישראל למדינות האיחוד. בשל כך, אמר אחד הגורמים, מפעלים מאזורים אלה שמייצאים למדינות האיחוד חייבים לשלם על ייצוא הטובין שלהם מכס. "מערכת המכס האירופית יודעת להבחין כיום בין מוצרים שמקורם ביישובים בתוך קווי 67' וביישובים שמעבר לקווי 67'. עבור יצרנים מאזורים אלה, אין להחלטה האחרונה משמעות מעשית", אמר גורם בתעשייה.
עם זאת, הוא העלה חשש ממהלכים שמובילים בחלק ממדינות אירופה לסימון מפורש של מוצרים שיוצרו בשטחים כבושים. "במקרה של סימון מקור המוצר יש ניסיון לספק לצרכנים באותן מדינות שקיפות שתוכל לאפשר להם להחליט על החרמת מוצרים מהתנחלויות. כרגע אנחנו לא שם, אך זה לא אומר שאותן יוזמות לא יקרמו עור וגידים ויהפכו להחלטות", אמר.
אירופה - אזור הסחר הגדול ביותר
מנתונים שמסר היום מכון הייצוא, האיחוד האירופי נחשב לאזור הסחר החשוב והגדול ביותר של ישראל ומהווה שליש מסך סחר הסחורות שלה עם העולם. ב-2012 הסתכם הסחר מול מדינות האיחוד בכ-36.6 מיליארד דולר, לאחר שרשם ירידה של 1% משנת 2011. יבוא הסחורות ממדינות האיחוד רשם אשתקד עלייה של 3% והסתכם בכ-22.4 מיליארד דולר. היצוא באותה שנה מישראל לאיחוד הסתכם בכ-14.2 מיליארד דולר, לאחר שרשם ירידה של 7% ביחס ל-2011. ענפי היצוא העיקריים של ישראל למדינות האיחוד הם תרופות, כימיקלים וזיקוקי נפט, מכונות וציוד חשמלי, פלסטיק וגומי, מזון ומשקאות.
בחודשים ינואר עד מאי השנה, הסחר בין ישראל לאיחוד רשם ירידה של 5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכם ב-15.2 מיליארד דולר. במכון הייצוא הסבירו את הירידה בקיטון של 10% ביבוא סחורות לישראל מאירופה, שהסתכם באותם חודשים בכ-9 מיליארד דולר.
בימין תקפו והבטיחו: "נמשיך לבנות ולפתח"
החלטת האיחוד האירופי עוררה תגובות קשות במערכת הפוליטית. ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "בזמן שכל המזרח התיכון בוער ואלפי אנשים נהרגים מידי חודש אני ממליץ לאיחוד האירופי לעסוק בבעיות האמת של האזור. אנחנו מצדנו נמשיך לבנות ולפתח". סגן השר במשרד רה"מ, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) אמר כי "ההחלטה שגויה ומצערת. צעדים מסוג זה, עוד לפני שהפלסטינים הודיעו שהם מוכנים לחזור בכלל למו"מ, מרחיקים את המו"מ המדיני". לדבריו, "ידעו גם באירופה - יו"ש אינם 'כבושים', הם ערש המולדת של עם היהודי".
ח"כ אלי ישי (ש"ס), אמר כי "יש להצטער כי האירופים ממשיכים בהתנהלותם החד צדדית תוך נקיטת פעולות בלתי לגיטימיות. עמדתם חשובה, אך חשובה יותר היא דעתם ואמונתם של אזרחי הארץ וחובת המדינה להבטיח להם ביטחון". ישי הוסיף כי "יש לענות על חרמות המדינה, בבנייתה חיזוקה ופיתוחה".
גם בשמאל עוררה ההחלטה סערה. ח"כ עמר בר-לב (עבודה) אמר כי "האשליה שהימין מנסה להנחיל לנו שהסטאטוס-קוו פועל לטובתנו נחלה היום עוד תבוסה. יותר מכך, ההחלטה קובעת שכל הסכם עתידי בין ישראל לאיחוד האירופי יכלול סעיף טריטוריאלי הקובע למעשה את גבולות ישראל בגבולות 67'. כך, מוצאים גושי ההתיישבות הגדולים ביו"ש, כמו גם שכונות בירושלים, דה פקטו מחוץ לגבולות ישראל. זוהי עוד הוכחה שמדיניות הממשלה ש'תפסת מרובה לא תפסת' - לא עובדת".
ואילו ראשת מרצ זהבה גלאון אמרה כי "האיחוד עושה עם ישראל חסד כאשר הוא מסמן את הגבול שממשלת ישראל נכשלה לסמנו. לא מדובר בחרם על ישראל, אלא באבחנה בין ישראל לבין ההתנחלויות והכיבוש. ההחלטה היא תוצאה של הקיפאון המוחלט בתהליך המדיני והמשך הבנייה בהתנחלויות ובמאחזים".
