האם ניתן להפסיק את הטבות המס שמהן נהנות החברות טבע ואינטל, במסגרת המסלול האסטרטגי הקבוע בחוק עידוד השקעות הון? "שאלה משפטית נכבדה", כך מגדיר זאת גורם בכיר במערכת הממשלית העוסק בנושא.
בתמצית: הפסקת הטבות המס לשתי החברות הללו, הנאמדות במיליארדי שקלים, בטרם מועד סיום המסלול שבו מצויה כל חברה (סמוך לסוף העשור הנוכחי), מחייבת תיקון חקיקה בחוק עידוד השקעות הון, וכן הליך מעמיק של קביעת מדיניות וקבלת החלטות בתחום הטבות המס, במטרה להימנע מהתערבות שיפוטית על-ידי בג"ץ בהמשך הדרך.
"המסלול האסטרטגי" שהיה קיים בעבר בחוק עידוד השקעות הון, ומכוחו נהנית חברת טבע מ-0% מס, בוטל בשנת 2010 והפך למסלול מס מופחת.
עם זאת, החברות שזכו לקבל הטבות מכוחו של המסלול האסטרטגי קודם לביטולו, ממשיכות ליהנות ממנו עד לתום תקופת הזכאות, העומדת על 10 שנים. זאת, מכוחו של סעיף מיוחד בחוק, הקרוי "סעיף היציבות": "מי שניתן לו אישור או מי שבחר בהטבות מס בשל מפעל מוטב, יהיה זכאי להטבות שהיו קבועות בחוק זה כתוקפו ביום מתן האישור או בשנת הבחירה, בהתאם לתנאים ולמגבלות שהיו קבועים כאמור".
כדי לבטל את ההטבות לחברות הענק עוד לפני תום תקופת הזכאות, יש צורך בשינוי החוק ובביטול סעיף היציבות. גורמי ממשל מביעים אי-נוחות מהפרת ההתחייבות השלטונית הגלומה בסעיף חוק זה, שכן על בסיסו ביצעו חברות ענק בינלאומיות השקעות תשתית גדולות בישראל.
הפסקת ההטבות טרם הזמן עשויה לעורר קשיים משפטיים מהותיים, הן בפרוצדורה בדרך לחקיקת הסדר חדש, והן גם במהות תוכנו. עם זאת, אף שעשויה להתעורר עילה שתאפשר לחברות לתקוף את תיקון החקיקה בבג"ץ, מקווים הגורמים הממשלתיים שהחברות הללו יעדיפו להימנע מצעד כזה, משיקולים ציבוריים.
במישור העקרוני יותר, אומר שופט המסים בדימוס פרופ' דן ביין, לאדם או לתאגיד אין זכות מוקנית לכך שלא יחול שינוי במדיניות הכלכלית, וגם לא במדיניות בתחום המס.
לדבריו, "שאלה זו עלתה גם ביחס לחברות הגז, שלהן הייתה טענה חזקה, כי הן לקחו סיכונים גדולים בכך שהשקיעו סכומי-עתק בחיפושי הגז הטבעי, כשלא היה ברור אם המאמץ יישא פרי".
לדברי ביין, אם לחברות הענק יש זכאות להטבת המס על-פי החוק הקיים, כל עוד החוק עומד, ההטבה קיימת, וכדי לשלול אותה יש צורך בשינוי החקיקה. "לא ניתן לשלול את ההטבה באופן מנהלי, כמו שלא ניתן למסות אדם על בסיס החלטה פקידותית. אם ההטבה ניתנה בחוק, היא צריכה להישלל בחוק".
במקרה שהעניין נבחן על-פי דיני ההבטחה השלטונית, נושא זה נשלט על-ידי שתי מערכות דינים - דיני החוזים והמשפט המינהלי. אולם גם התחייבות חוזית חתומה מצד הרשות, המעניקה הטבות כאלה ואחרות לגוף פרטי, ניתנת לביטול במסגרת "הלכת ההשתחררות", אם נקבע כי האינטרס הציבורי מצדיק זאת.
ביין מדגיש כי "שינוי המדיניות איננו יכול להיות נקודתי, ולא ניתן לשלול הטבה מחברה כזו או אחרת באופן פרטני. אלא שעל השינוי להיות כללי, בהתאם לשיקול-דעת כללי של הרגולטור או המחוקק. הדבר צריך להיות מבוסס על תהליך מסודר של חשיבה, איסוף עובדות וקבלת החלטות. לא מהיום למחר".