גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טבח ילדים בלי קליע אחד

הרעלת הילדים היא קצת יותר מדי עבור הודו מוכת העוני

זה מזכיר קצת, טיפ-טיפה, את הפתיחה המפורסמת של "שתי ערים" לדיקנס. "זה היה הטוב שבזמנים, זה היה הרע שבזמנים" (בתרגום מחוספס מאנגלית). זה היה ההבדל בין לונדון לפאריס בימי מהפכת הדמים בצרפת, לפני 225 שנה.

זה אולי ההבדל בין שני מצבי-צבירה אנושיים בהודו. השבוע התפרסמה בה סטטיסטיקה מחממת-לב: הצמיחה הכלכלית המהירה של שמונה השנים האחרונות הפחיתה ב-15% את העוני: מ-400 מיליון ויותר ב-2005 ל-270 מיליון ופחות ב-2013. ללמדכם שגם כאשר הצמיחה אינה מאוזנת, גם כאשר היא משולה ל"טיפטוף" (trickledown, קוראים לה האמריקאים), בגאות גדולה גם הסירות הקטנות ביותר מצליחות להיחלץ מן השרטון.

זה נתון מרשים פחות מנתוני סין. שם, הרפורמות הכלכליות שהתחילו לפני 35 שנה הקטינו את העוני ב-50%. אבל הרפורמות של הודו התחילו רק לפני 20 שנה, ולא תפסו את תאוצת סין (כפי שיוכל להבחין כל משתמש בתשתית הודית). יתר על כן, קו העוני בהודו מטעים את הצורך בהסתייגויות יחסיות: עני הוא זה המשתכר 1,040 רופיות (בערך 63 שקל) באזורים עירוניים ו-800 רופיות בחודש (קצת פחות מ-50 שקל) באזורים חקלאיים.

פורקים את עול הסוציאליזם

יחסי כאשר יהיה, ההישג בעינו עומד. הודו מתקדמת. היא בוודאי נפרדה אחת ולתמיד מחזון העוני המזכך של אבותיה המייסדים. הם הניחו שהחלופה היחידה לעוני היא ויתור על צביונה, על תרבותה, על הרגליה. אבל רומנטיזציה של עוני אינה נוסחת התקדמות; וכפי שהתברר להודו לפני קצת יותר מ-20 שנה, היא אפילו נוסחה לדריכה במקום. כאשר לממשלה בניו דלהי נשארו יתרות מטבע חוץ מספיקות ליבוא של שבועיים, היא פרקה את עול הסוציאליזם הרוחני של מייסדיה, ופתחה את הדלת מעט מעט לפני העולם החיצון.

הפתיחה איטית מאוד. בהודו מוסיפים להתקיים כיסי התנגדות גדולים ורבי-כוח כמעט לכל צורה של השקעה זרה. מפלגת הקונגרס שבשלטון איבדה בשנה שעברה את הרוב שלה בפרלמנט, מפני שהחליטה להרשות לרשת הכולבו הענקית Walmart להיכנס להודו. בעיני מבקריה, מימין ומשמאל, הממשלה פגעה באושיות חייה של הודו, לא פחות ולא יותר.

השבוע, ביום שבו התפרסמה הסטטיסטיקה החדשה על העוני, הממשלה הסירה עוד כמה מכשולים מלפני משקיעים זרים. ההגבלות על בעלות זרה מוסיפות להיות דרקוניות ברוב ענפי הפעילות הכלכלית, אבל החל מן השבוע נפתחה דרך לזרים לשלוט בחברות טלקומוניקציה ובשירותים פיננסיים מסוימים. הופקעה במקצת אפילו קדושתה של פרת התעשיות הצבאיות: ההגבלה החד-משמעית של 26% היא עכשיו פחות חד-משמעית, אם כי ועדה ממשלתית תצטרך להחליט בכל מקרה לגופו.

זה קורה באיחור, אולי איחור ניכר, אבל ההודים יגידו שככה זה בדמוקרטיות מסובכות, והצדק כנראה איתם. ממש כמו לפני 23 שנה, כאשר מצוקת מטבע חוץ חייבה רפורמות מבניות, כך גם השבוע: חולשתו הנמשכת של המטבע הלאומי (מ-45 לדולר ב-2011 ל-60 לדולר בתחילת החודש) היא הסיבה העיקרית. אינפלציה של מחירי מזון מהלכת אימים על שוקי הודו. דיפלומטית מערבית מנוסה העירה השבוע, שהאמרת מחירי הבצל העלתה את מפלגת הקונגרס לשלטון, והאמרת מחירי העגבניות תוריד אותה משם.

הסעודה האחרונה בביהאר

החדשות האיומות של השבוע אינן שייכות לשום קטגוריה של מאקרו. הן מזכירות את חלקיותה המכאיבה של כל התקדמות בארץ לא מפותחת. הן באות מביהאר, המדינה הענייה ביותר של הודו. מפקד 2011 מעמיד את אוכלוסייתה על 103 מיליון (צירוף צרפת ופולין). 30% ויותר של תושביה חיים מתחת לקו העוני. ההכנסה השנתית לגולגולת היא שליש ופחות מזו של שאר הודו.

בעיירה ששמה גאנדאמאן, 100 ק"מ מפאטנה, עיר הבירה של ביהאר, מתו השבוע 27 ילדים, בני 5 עד 12, לאחר סעודת הצהריים שלהם. עוד 23 ילדים מאושפזים בבתי חולים. על האורז והשעועית שהוגשו להם נמצאו עקבות של חומר זרחני, המשמש להדברת מזיקים. בין המתים גם שני בניה של המבשלת.

הורים נסערים פרצו לרחובות, רגמו תחנות משטרה באבנים, העלו כלי רכב באש, ותבעו את ראשיהם של הפוליטיקאים. כרגיל במקרים כאלה, שמועות נפוצו על הרעלה מכוונת לשם רווח פוליטי.

צריך להגיד שגם בהודו ידועת הטרגדיות, המפורסמת בזילות חיי האדם שלה, החדשות האלה עצרו את הנשימה: לא רק עצם הטרגדיה, אלא מה שהיא מסמלת. בחדר האוכל העלוב של בית הספר העלוב בעיירה העלובה שבמדינה העלובה היטשטשו לחלוטין הגבולות בין תקוותיה של הודו ובין אסונותיה.

"הזכות לחינוך"

ממשלת הודו מסבסדת כדי 65% את הזנת הילדים בבתי ספר יסודיים. אולי 200 מיליון ילדים ניזונים מדי יום ביומו בבתי הספר שלהם. בסוף 2002 נוסף תיקון "על הזכות לחינוך" לחוקת הודו, שקבע, כי "המדינה תספק חינוך חינוך חובה חינם לכל הילדים בני שש עד 14". לתוכנית הענקית הזו קראה ממשלת הודו "סארבה שיקשה אבהיאן", או "התנועה לחינוך לכול" (ssa.nic.in).

חוק או לא חוק, איך מביאים את הילדים לבתי הספר? בחלקים גדולים של הודו, הורים זקוקים לעזרת ילדיהם בעבודות חקלאות ובהשלמת הכנסות. את החוק אפשר כמובן לאכוף, בכוח ובאיומים, אבל כרגיל קצת פיתוי לא יזיק. בארץ רבת עוני, ההבטחה להאכיל את הילדים היא רבת כוח. יתר על כן, צריך להאכיל אותם, מפני שחלק גדול מאוד מהם אינם מקבלים די קלוריות ופחמימות בבית. הקשר בין תזונה לקויה ובין הישגים ירודים בחינוך אינו צריך הוכחות.

מה שמחזיר אותנו אל הטרגדיה בביהאר: שלחנו את ילדינו לקנות השכלה, והם חזרו מתים. זו היתה אחת הקריאות שבקעו מפי הורים שבורים. ראש הממשלה של ביהאר (תוארו הרשמי הוא "ראש השרים", "צ'יף מיניסטר") הקים מייד ועדת חקירה, והציע פיצויים: 200 אלף רופיות (בערך 12,000 שקל) לכל ילד מת. אחד משריו הטיל את האחריות על יריבים פוליטיים, מבלי לנקוב בשמם ומבלי להציג הוכחות.

יורש העצר נגד הג'וקר

זה זמן פוליטי מתוח מאוד בהודו, והוא מתוח במיוחד בביהאר. החודשים הבאים בחיי הודו עומדים בסימן הכנות לבחירות. לפני סוף השנה יהיו בחירות בחמש מדינות של הודו (מתוך 28), ובעוד תשעה חודשים לכל היותר יהיו בחירות כלליות. קדחת בחירות שורה על דלהי, לרעת תהליכי החקיקה וקבלת ההחלטות.

מפלגת הקונגרס מכינה כנראה את כס ראש הממשלה ליורש העצר של שושלת נהרו-גאנדהי, ראהול גאנדהי, בנה של נשיאת המפלגה סוניה גאנדהי. אביו וסבתו היו ראשי ממשלות, ונרצחו. סבא-רבא היה ראש הממשלה הראשון ומאריך הימים ביותר של הודו. האופוזיציה שולפת ג'וקר אפשרי מחפיסת הקלפים: ראש הממשלה של מדינת גוג'ראט, נארדרה מודי, אחד הפוליטיקאים החריפים והמצליחים ביותר שידעה הודו זה שנים רבות.

בעייתו הגדולה ביותר של מודי היא זיהויו הקרוב עם הימין הדתי של ההינדו. ראש הממשלה של ביהאר פרש זה לא כבר מן הברית של מפלגות האופוזיציה במחאה על התייצבות מודי בראש מטה הבחירות של הברית. ביהאר רבת האוכלוסים תהיה משדות הקרב העיקריים במערכת הבחירות. היא שולחת עשירית מן הצירים בפרלמנט. לטרגדיה בבית הספר בביהאר עשויות להיות תוצאות פוליטיות שיחרגו הרבה מעבר לגבולותיה של המדינה הזו.

"כאשר אתם מרעילים את ילדיכם"

ההרעלה ההמונית בביהאר העניקה הזדמנות לתקשורת ההודית להזכיר לצרכניה שהרעלות מזון בבתי ספר הן עניין רגיל, אם כי אינן מסתיימות בטבח. רק בשבוע שעבר, שבועון בגואה ערך תחקיר על ממדי הרעלות המזון במדינה הקטנה והסימפטית הזו. הכותרת בראש עמודו הראשון אמרה כמעט הכול: "הניחו לילדיכם לרעוב ובלבד שלא יצטרכו לטעום את ארוחות הצהריים האלה" (tinyurl.com/okxgfgl). מאמר המערכת של העיתון הכריז, "כאשר אתם מרעילים את ילדיכם, אין לכם מקום בחברה בת-תרבות".

המתח הפוליטי מניב התכתשויות יומיות, שדרגות הכיעור שלהם משתנות על פי הנסיבות. נארנדרה מודי הוא נואם מצוין, ולשונו משופעת במטאפורות. הואיל והוא מדבר הרבה, הוא גם מועד לא מעט. בראיון עיתונאי אחד הוא ניסה להגן על עצמו מפני האשמות, שהוא לאומן הינדואי שונא מוסלמים. הוא מוחזק אחראי, ישיר או עקיף, לטבח של יותר מ-1,000 מוסלמים במדינתו לפני 11 שנה.

מודי מחה בתוקף. איך אפשר להגיד עליו שאין הוא רגיש לחיי מוסלמים. הלוא לבו כואב אפילו כאשר רכב השרד שלו פוגע בכלבלב קטן ברחוב.

הדעת נותנת שמודי התכוון להגיד, שהוא רגיש לכל אבדן חיים. אבל באווירה הפוליטית הקיימת יריביו טעו על המטאפורה הזו במוצאי שלל רב. מודי, הם אמרו, השווה את המוסלמים לכלבי רחוב.

המטאפורה הלא-מוצלחת הזו נשמעת קצת יותר משכנעת בביהאר. הגורים הרכים רק רצו לאכול משהו, כאשר גלגלי המכוניות הדוהרות השיגו אותם.

הצו לביטחון המזון

לפי "מדד הרעב העולמי" (ifpri.org), הודו שניה רק למזרח-טימור הזעירה באחוז הילדים הסובלים מתת-תזונה. 43% מילדיה מסווגים כנמוכי-משקל; המספר היחסי בסין, למשל, הוא 3.4%; בברזיל, 2.2%; בדרום אפריקה 8.7%; ברוסיה 0.7%. הבחירה אינה מקרית: הארבע האלה הן שותפותיה של הודו בגוש המכונה BRICS, של מעצמות כלכליות "מגיחות".

אף-על-פי-כן צריך למהר ולהוסיף, שנקודת המוצא של הודו היתה קשה במיוחד. ב-1990, לפני תחילת הרפורמות, 30% מתושביה סבלו חרפת רעב. המספר הזה פחת עד 22% ב-2012. בסין, ב-1990, הרעב הקיף כמעט 12% של האוכלוסייה, ופחת מאז עד 5.1%.

החודש חתם נשיא הודו על צו לתכנית "ביטחון המזון". עם החלתה, היא תבטיח חמישה ק"ג של דגנים ל-67% של האוכלוסייה במחיר מסובסד עד מאוד של אחת עד שלוש רופיות, בעצם חינם. הואיל והכול עכשיו פוליטי, תשעה חודשים לפני הבחירות הכלליות, האופוזיציה מאשימה את הממשלה במעשה לא-דמוקרטי. התכנית הזו, היא אומרת, חייבה חקיקה בפרלמנט, לא צו נשיאותי.

היא כנראה צודקת. אבל לממשלה אין רוב בפרלמנט, והיא היתה עלולה ליפול. יש לה לעומת זאת צרכים אלקטורליים, ודאגה לעניים ולרעבים היא הצורך הדחוף ביותר.

* רשימות קודמות של יואב קרני ניתן למצוא ב-yoavkarny.com וב-bit.ly/1aPv4Id. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך