זה יותר משנה שמנכ"לית הבורסה בת"א, אסתר לבנון, משמשת כשק החבטות של שוק ההון המקומי. בשוק לא אהבו את ההתחמקות השיטתית של לבנון מלקיחת אחריות כלשהי למצבה העגום של הבורסה, וחוסר הנחישות למציאת פתרון להתייבשות מחזורי המסחר. אתמול שילמה על כך לבנון מחיר אישי, כשהודיעה שהיא מתפטרת.
ההחלטה של לבנון להתפטר נכונה, כי היא זאת שעומדת בראש המערכת והאחריות היא עליה. יחד עם זאת, מי שחושב שהיא האשמה העיקרית במצב הבורסה, או שהאחריות רובצת עליה בלבד, מתעלם מהתמונה המלאה והמורכבת יותר. גם אם במקום לבנון יגיע מנכ"ל מוכשר ונמרץ, אל תצפו שמחזורי המסחר יחזרו למספרים הגבוהים שהכרנו בשנים שקדמו למגמת הירידה העולמית במסחר בבורסות, ליציאתה של ישראל מרשימת השווקים המתפתחים, ולרגולציה המוגברת שהוטלה על שוק ההון.
לזכותה של לבנון צריך לומר גם, כי בעוד שהיא עמדה בחזית וספגה כמעט את כל האש לבדה, ישבו בשקט בצד יו"ר דירקטוריון הבורסה, סם ברונפלד, ויו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, שראו כיצד האחריות למצבה העגום של הבורסה חולפת מעל לראשם.
ברונפלד (71) נמצא בבורסה כבר 28 שנה, ומאז 2006 הוא משמש בה כיו"ר. לפני כן כיהן כמנכ"ל הבורסה במשך 15 שנה. לבנון נמצאת שם אותו מספר שנים, והיא שהחליפה את ברונפלד כשעזב את תפקיד המנכ"ל, לפני כשבע שנים. עד להתפטרותה אתמול, היא נחשבה למועמדת להחליף את ברונפלד כיו"ר, כשזה יפרוש מהתפקיד.
אלא ש-15 שנות עבודה משותפת הסתיימו בטונים צורמים, על רקע חילוקי דעות לגבי הדרך שבה יש לטפל בהתייבשות הבורסה. עדות לחוסר הגיבוי של ברונפלד למהלכי לבנון הייתה מתן ציון בינוני על תפקודה, במסגרת הערכה שהגיש לאחרונה לחברי הדירקטוריון.
דמות של מושיע
יש משהו אירוני בכך שדווקא ברונפלד - שמקפיד לציין כי "התפקיד שלי הוא ניהול טקס פתיחת המסחר", אך זוכה כיו"ר ב-80% משרה לשכר מנופח כמו זה של לבנון (עלות שכר של קרוב ל-2 מיליון שקל בשנה) - הוא זה שמעניק למנכ"לית הבורסה ציון "בינוני". האוזר - לו מיוחס חלק נכבד במהלך ההתפטרות של לבנון - היה רוצה, קרוב לוודאי, לראות גם את ברונפלד בחוץ. אלא שברונפלד, ככל הנראה, אינו מתכוון להגיש את התפטרותו. מעניין יהיה לראות האם כעת יעלו השניים הללו על מסלול התנגשות, או שתמצא הדרך שבמסגרתה יאפשר ברונפלד להאוזר לעשות את המהפכות בבורסה מבלי להפריע, כשבתמורה יתאפשר לו לסיים את כהונתו בשקט.
ומה אפשר להגיד על האוזר עצמו? לא פעם מקפיד יו"ר הרשות לטפח לעצמו בתקשורת דמות של מושיע שישיב את הבורסה לימיה היפים. אלא שבינתיים, לצד רגולטורים נוספים, גם עליו רובצת האחריות למצב הנוכחי.
כך, לדוגמה, דרישות הרגולציה הגוברות של הרשות הפכו את הבורסה לאטרקטיבית פחות מבחינת חלק מהחברות, כשבמבקביל, הגברת הסרבול והבירוקרטיה סביב התנהלותם של הברוקרים בבתי ההשקעות, הפכה אותם, לטענת מספר גורמים בשוק, ל"פקידים שמעדיפים להיצמד למדדים".
האוזר, באלגנטיות ובתחכום, הצליח עד כה לחמוק מביקורת ציבורית ולהסיט את האש הרחק ממנו. התפטרותה של לבנון, היא אולי ההזדמנות הראויה להזכיר שגם לו יש חלק נכבד במצב הנוכחי. כעת, האוזר לא יכול להמשיך ולהתחבא כפי שעשה עד כה, מאחורי אמרות פופוליסטיות כאלה ואחרות. עכשיו חובת ההוכחה היא עליו. הוא המבוגר האחראי שעוד נותר לשוק ההון.