לאחר תקופה ארוכה במהלכה עמדה בעין הסערה - כולל עצומה ברשת שקראה לפיטוריה - החליטה אתמול מנכ"לית הבורסה בתל-אביב, אסתר לבנון, שהגיע הזמן לפנות את הכיסא. לבנון (63), שכיהנה בתפקיד המנכ"לית מיוני 2006 ונמצאת בבורסה כמעט 28 שנה, התמודדה בשנים האחרונות עם ביקורת ציבורית קשה על אופן הטיפול בצניחת מחזורי המסחר בת"א, השכר השערורייתי של המנהלים באחד העם, והממשל התאגידי הלקוי.
מה היה הקש ששבר את גב הגמל? יכול להיות שזו הייתה הביקורת שספגה לאחרונה מיו"ר הבורסה, סם ברונפלד, שהעביר לחברי הדירקטוריון חוות-דעת לפיה התפקוד של לבנון - שנחשבה לבת-טיפוחיו - הוא "בינוני". ואולי הייתה זו המחלוקת עם חברי הדירקטוריון, שלא לא העניקו לה, לטענתה, "תמיכה נחרצת". כך או כך, מבחינת השוק והמשקיעים זה כבר לא משנה. לבנון עוזבת, והיא משאירה אחריה משרה שרבים ישמחו לאייש, אך רק מעטים מתאימים לה.
בשונה משנים קודמות, חוקי המשחק בבורסה השתנו. חברי הדירקטוריון לא אמורים להיות "חותמת גומי" למועמד המועדף על יו"ר הבורסה, ולחברי ועדת האיתור צפויה עבודה של ממש. רגע לפני שבורסת השמות לגבי המנכ"ל החדש יוצאת לדרך, "גלובס" מציג שלושה סוגים שונים של מינוים מתאימים אפשריים.
1. חבר הנהלת הבורסה: עד היום, לתפקיד מנכ"ל הבורסה מונה מועמד פנימי. כך היה עם אסתר לבנון וכך גם עם קודמה סם ברונפלד. לא מן הנמנע כי הנהלת הבורסה תציע כעת מועמדים משלה, כמו המשנה למנכ"ל יוני שמש, או הסמנכ"לים הבכירים יוסי לוי או רובי גולדנברג.
אפשרות נוספת היא מינוי מנהל שהועסק בעבר בבורסה ועזב אותה לטובת המגזר הפרטי, כמו למשל רונית הראל בן-זאב, המשמשת כיום כמנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות. בן-זאב כיהנה כסמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה בין השנים 1994-2011, ולכן סביר להניח שאם היא תחפוץ בתפקיד, היא תזכה לתמיכה מצד היו"ר ברונפלד.
עם זאת, הסיכויים להתממשות תסריט כזה, שבו לתפקיד ממונה בכיר בבורסה בהווה או בעבר, הם קלושים. הביקורת הציבורית על מינוי מנכ"ל מתוך הבורסה והקריאה להזרים דם חדש לאחד העם תקשה מאוד על מהלך כזה.
2. מנהל בשוק ההון: משיחות שקיימנו עם חברי דירקטוריון הבורסה עולה כי האופציה המועדפת עליהם לעמדת המנכ"ל היא מינוי גורם בכיר בשוק ההון, שמכיר את עולם המסחר וההשקעות היטב. שני המנכ"לים האחרונים של הבורסה, נזכיר, לא היו אנשי שוק (לבנון היא בוגרת אגף המחשוב בשב"כ, וברונפלד אמנם שימש כמנהל חטיבת ההשקעות בבנק כללי, אולם זה היה בתחילת שנות ה-80). אחת הטענות שספגו השניים לאורך השנים הייתה כי הבורסה צריכה מנכ"ל שמבין את השוק ואת הבעיות עמן הפעילים נאלצים להתמודד.
שם שעולה כמועמד מן הסוג הוא דוד ברוך, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, שבצירוף מקרים מונה אתמול לדירקטור במיטב-דש. ככל הידוע, ברוך לא מעוניין בתפקיד מנכ"ל הבורסה, אולם הוא עונה על כל המאפיינים שחברי הדירקטוריון מחפשים: ניסיון עשיר - הן בפן הניהולי והן מבחינת סוג ההיכרות עם שוק ההון - יחסי אנוש מצוינים וניסיון עם המערכת הבנקאית (בעבר הוא כיהן כסמנכ"ל במזרחי טפחות).
3. מועמד מתוך רשות ני"ע: ליו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, היה חלק משמעותי בעזיבה של לבנון. הוא זה שהחליט, ובצדק, שהנהלת הבורסה לא מתפקדת, ובסופו של דבר פתח נגדה במערכה שהתנהלה בתקשורת ומאחורי הקלעים.
האוזר הצהיר לא מעט פעמים שבכוונתו לחולל שינוי משמעותי בבורסה ולצורך כך הוא אף הקים את הוועדה להגברת הסחירות והנזילות בת"א, שהייתה למעשה קריאה מרומזת אך לא מעודנת להנהלת הבורסה להסיק מסקנות אישיות.
עכשיו, כשהמטרה הושגה ולבנון התפטרה, לא בטוח שהאוזר ישחרר את המושכות. לצד הקריאות להתפטרותו של ברונפלד (שאם יחליט לעזוב, מחליפו ימונה על ידי הרשות) סביר להניח שהאוזר ישמח למנות במקום לבנון מישהו מ"כוחותיו". האוזר היה שמח למינוי שהוא יכול לסמוך עליו בדמות אדם שיבצע את המלאכה בצורה המיטבית לדעתו. דודו לביא, מנהל מחלקת ההשקעות ברשות, או שיראל גוטמן-עמירה, שכיהנה כמספר 2 ברשות והודיעה בתחילת החודש על עזיבתה, בהחלט נופלים לתוך ההגדרה הזאת.
אפשרות אחרת היא שהאוזר יתמוך במינוי של אחד מבוגרי הרשות שעשו הסבה לשוק הפרטי. כאן אנחנו מדברים על מנהל כמו יורם נווה, מנכ"ל כלל פיננסים ולשעבר המשנה למנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך (למעשה, נווה עונה על כל הקריטריונים שהצגנו כאן: הוא גם מכהן כיום כדירקטור בבורסה ומכיר אותה היטב; הוא גם מכיר היטב את שוק ההון; והוא גם מקורב להאוזר).
חברי דירקטוריון הבורסה מאוד מעריכים את פועלו של האוזר. עם זאת, עליהם לזכור שעם כל הכבוד וההערכה, אסור להם להיות חותמת הגומי שלו. הם חייבים לוודא כי המנכ"ל שייבחר לעמוד בראש הגוף עליו מפקחת רשות ניירות ערך לא יהיה עושה דברו של יו"ר הרשות.
ימונה מי שימונה במקומה של לבנון לתפקיד היוקרתי של מנכ"ל הבורסה, עליו להפנים במהירות שהוא מקבל לידיו ארגון הנמצא במצב בעייתי. המנכ"ל החדש יצטרך לעצור את הירידה המתמשכת במחזורי המסחר ואת מגמת המחיקה של חברות מהבורסה; למצוא מנועי צמיחה חדשים; להפוך את הארגון ממונופול מיושן לגוף שעומד בכללי ממשל תאגידי; לרענן את הצוות הניהולי ולהזרים דם חדש ומקצועי במסדרונות, תוך התמודדות עם ועד עובדים חזק והסכם קיבוצי. עבודה קלה זאת לא עומדת להיות.
