סיפורו של פרופ' יעקב פרנקל בדבר "תיק החליפות" איננו מהווה גרסה חדשה, ודבר זה היה ידוע מבעוד מועד לוועדת טירקל, הרבה לפני התשאול שנערך לפרנקל ביום שישי האחרון - כך אומר מקור המקורב לוועדת טירקל.
בראיון הממושך שערכו לפרנקל חברי הוועדה, הם שאלו אותו את כל השאלות שהתבקשו לשאול על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ובנוסף הציגו שאלות משלהם. בסוף המפגש ערכו בינם לבין עצמם שיחת סטטוס קצרה, אך טרם הגיעו לכל מסקנה.
הוועדה העבירה ליועמ"ש את פרוטוקול התשאול שנערך לפרנקל, והיא מצויה כעת בעמדת המתנה, עד שוינשטיין יגיש את חוות-דעתו המלאה, על בסיס כלל החומר הראייתי שייאסף בתיק.
לדברי גורמים המקורבים לוועדה, פרנקל סיפר סיפור עקבי לאורך כל הדרך בנוגע ל"פרשת הבושם", ההופכת כעת ל"פרשת תיק החליפות". מדובר, לדברי פרנקל, בעמיתה שלו, שהגיעה בטיסה מווייאטנם, והם שהו יחד בחנות הדיוטי פרי. פרנקל ביקש מהעמיתה, שעמדה בתור כדי לשלם עבור בקבוק בושם, לשלם עבור תיק חליפות מהודר, ויצא את החנות תוך שחשב בטעות כי הפריט כבר שולם.
על-פי ההערכות, סיפור תיק החליפות לא יהיה הסוגייה העיקרית שעל בסיסה תכריע ועדת טירקל אם פרנקל יוכל להתמנות לנגיד בנק ישראל הבא. למעשה עומדות בפני הוועדה 4 סוגיות: טענות שהופנו לוועדה, והן בדמות עתירה לבג"ץ מסוף השבוע האחרון, בדבר אחריותו כביכול של פרנקל להתמוטטות כמה חברות ענק בכלכלה האמריקאית; שאלת ההטבות הכספיות שקיבל פרנקל עם סיום כהונתו הראשונה כנגיד הבנק; פרשת תיק החליפות בהונג-קונג; והשאלה מדוע פרנקל נמנע מלחשוף את נושא התקרית בהונג-קונג בשיחותיו הראשונות עם הוועדה.
בוועדה מעריכים כי הטענות בדבר אחריותו של פרנקל להתמוטטות חברות אמריקאיות אינן רציניות. גם סיפור תיק החליפות, כך נראה, איננו מעורר בקרב חברי הוועדה קושי ברמה שעשויה לפסול אותו. ואולם שני הנושאים הנותרים - שאלת ההטבות שקיבל מהבנק עם פרישתו מהכהונה הקודמת, ושאלת האי-גילוי, הן סבוכות יותר.
לגבי שאלת ההטבות, בפני הוועדה מונח הן דוח מבקר המדינה דאז אליעזר גולדברג, והן החלטת היועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין, ואולם מקורבים לוועדה מעריכים כי הוועדה עשויה לנקוט גישה מקילה יותר מהגישה המחמירה שנקט גולדברג כמבקר, העולה מההערות החמורות שהעיר לפרנקל בדוח.
הוועדה, להבדיל מגולדברג, תבחן את הנושא לא רק על בסיס לשון החוק הנוקשה, אלא על בסיס מכלול ההיבטים, לרבות פועלו ואישיותו של המועמד.
פרנקל נשאל וענה גם לגבי נושאים אלה בפגישותיו עם חברי הוועדה. הם התרשמו כי בניגוד למצב היום, בתקופה ההיא לא היה משנה לנגיד הבנק ולא הייתה מועצה מייעצת, ולכן טענתו של פרנקל כי פנה למנכ"ל לבדיקת ההטבות המגיעות לו מאחר שלא היה לו עם מי להתייעץ, נשמעת הגיונית על פניה.
פרנקל הציג את הנושא כולו בצורה הרבה פחות נוקשה והרבה יותר תמימה מכפי שניתן להתרשם ממנו בדוח המבקר. עם זאת, מעריכים כי הוועדה איננה גורעת מכובדו ומחשיבותו של העניין, ואין עדיין כל נטייה באשר להחלטה הסופית בעניין זה. הסברים ניתנו מפיו גם לגבי שאלת אי-גילויו של הנושא לוועדה מלכתחילה, וגם כאן אין לוועדה נטייה לכיוון כזה או אחר, באשר להחלטתה הסופית.
שני כובעים
במשרד המשפטים טרם קיבלו את תוצאות התשאול שערכה ועדת טירקל לפרנקל ביום שישי האחרון. במשרד המשפטים לא ממהרים להסיק מסקנות מהדיווחים התקשורתיים על אודות גרסתו של פרנקל ביחס למאורעות נמל התעופה בהונג-קונג לפני כ-7 שנים.
עם זאת, על-פי הערכות, מתרחקים סיכוייו של פרנקל לעבור את הליך האישור ולהתמנות לנגיד בנק ישראל הבא.
וינשטיין פועל בעניין זה בשני כובעים: הן כמי שיצטרך לייצג את ועדת טירקל בבג"ץ, אם מועמדותו של פרנקל תאושר ותוגש עתירה לבג"ץ כנגד המינוי; והן כמי שהתבקש על-ידי ועדת טירקל לאסוף נתונים ומידע ולהעביר לידיה חוות-דעת מטעמו על בסיס התשתית העובדתית המצטברת.