בעוד הנהלת בתי המשפט מאפשרת לבני זוג לשמש בשני תפקידים בכירים במטה ההנהלה - עו"ד ברק לייזר כיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ועו"ד אילת פילו כדוברת בתי המשפט - היא איננה מאפשרת לבתו של רשם בבית משפט השלום בקריות לבצע התמחות בבית המשפט העליון.
כך עולה מפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שדחה בימים האחרונים את ערעורה של מאיסאנה מוראני, בתו של רשם בית משפט השלום בקריות עו"ד נדים מוראני, שביקשה להתמחות בלשכתו של אחד השופטים בבית המשפט העליון, ואולם הנהלת בתי המשפט סירבה לאשר את ההתמחות נוכח קרבת המשפחה.
מוראני, סטודנטית למשפטים באוניברסיטת חיפה, ביקשה ביוני 2010 להתמחות בבית המשפט העליון. בטופס המועמדות היא ציינה כי אביה משמש כרשם לעניינים אזרחיים וענייני משפחה בבית משפט השלום בקריות. היא זומנה לראיונות אישיים אצל שניים משופטי העליון, חנן מלצר וסלים ג'ובראן, והאחרון אף החליט לקבלה להתמחות.
ואולם, לאור הצהרתה בדבר קרבת משפחה, הועברה הבקשה לאישור מנהל בתי המשפט דאז, משה גל. זאת, לאור קיומו של נוהל מיוחד בדבר העסקת קרובי משפחה של עובדי מערכת בתי המשפט כמתמחים - נוהל שגובש בעקבות התופעה שרווחה בשנים עברו, שבה התמחו בניהם של שופטי בית המשפט העליון בלשכות של עמיתיהם.
גל סירב לאשר את ההתמחות, ולפיכך הודיע השופט ג'ובראן למוראני ביולי 2010 כי הוא מנוע מלקבלה כמתמחה, עקב קרבת המשפחה שלה לרשם בית משפט השלום. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה את בקשתה להורות להנהלת בתי המשפט לאשר את התמחותה, והערעור הגיע לבית הדין הארצי לעבודה.
שופט בית הדין הארצי, עמירם רבינוביץ', החליט לדחות את ערעורה של מוראני, בהסכמת עמיתיו ורדה וירט-ליבנה, רונית רוזנפלד ונציגי הציבור אליהו בן-גרא אושיק פלר.
לדבריו, כללי התקשי"ר מינואר 2010 קובעים כי לא יועסק עובד במערכת בתי המשפט, אם קיימת קרבה משפחתית בינו לבין שופט. נציבות שירות המדינה ציינה כי "קשרי משפחה במשרד ממשלתי טומנים חשש מובנה למצבים לא רצויים העלולים לפגוע בתפקוד השוטף והתקין במקום העבודה".
רבינוביץ' ציין כי "הנורמה שנקבעה בנהלי הנהלת בתי המשפט היא מחמירה יותר מהנורמה שנקבעה ביחס לכלל יחידות שירות המדינה. בעוד שבשירות המדינה נאסרה העסקה באותו משרד או יחידה מינהלית, במקרים שבהם היא עלולה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בין קרובי המשפחה, או במקרים שבהם ההעסקה עלולה להביא לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר - באותו משרד או באותה יחידה מינהלית במערכת בתי המשפט נאסרה העסקת קרוב משפחה מדרגה ראשונה לכל עובד, לרבות שופט, גם אם לא מתקיימות נסיבות אלה".
עוד קבע בית הדין הארצי לעבודה כי כללי התקשי"ר ונוהלי הנהלת בתי המשפט חלים גם לגבי מתמחים. "איננו מוצאים עוגן לטענה שלפיה נוהל העסקת מתמחים מאפשר לקבל קרובי משפחה - ככלל, ולא לקבלם כחריג", כתב רבינוביץ'. "אי-קבלת קרובי משפחה הוא הכלל, בעוד שבמקרים חריגים בלבד ובנסיבות מיוחדות, ניתן לקבל קרובי משפחה, וגם זאת רק לאחר אישור מיוחד הניתן על-ידי מנהל בתי המשפט. הכלל הוא שאין מקבלים כעובדים קרובי משפחה של עובדים קיימים, ורק במקרים חריגים, עשויה להתאשר בקשת קרובי משפחה של עובדים להתקבל לעבודה".
נראה כי הסתירה העולה מעמדת בתי המשפט, שלא לאשר את התמחותה של מוראני בבית המשפט העליון, ובמקביל לאפשר את העסקתם של לייזר ופילו בתפקידים משיקים בהנהלת בתי המשפט, מוסברת בשיקול-הדעת הרחב המוענק למנהל בתי המשפט עצמו.
"למנהל בתי המשפט הסמכות להפעיל את שיקול-דעתו בכל הקשור להעסקת קרובי משפחה של עובדים במערכת בתי המשפט", קובע בית הדין הארצי. "מדיניותו של מנהל בתי המשפט היא לפעול למניעת מצבים של ניגוד עניינים בהעסקת עובדים במערכת בתי המשפט, נוכח תופעת העסקת עובדים קרובי משפחה שהייתה רווחת בעבר. הוחלט על מדיניות מחמירה בכל הנוגע להעסקת קרובי משפחה, ובייחוד קרובי משפחה מדרגה ראשונה". (ע"ע 31756/01/12).