גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שווה או לא שווה לארח אירוע ספורט גדול?

בדרא"פ, לונדון, אוקראינה ופולין מבינים שהאפקט הכלכלי של אירוח מונדיאל, יורו או אולימפיאדה רחוק מלהיות מדהים ■ כך נראה היום שאחרי המסיבה

בשביעי בספטמבר זה יקרה: במהלך הכינוס ה-125 במספר בתולדותיו של הוועד האולימפי הבינלאומי, שיתקיים בבואנוס איירס, תיבחר העיר שתזכה בפריבילגיה הנכספת מכולן - לארח את המשחקים האולימפיים ב-2020. מנהלי הקמפיינים של איסטנבול, טוקיו ומדריד, שהגיעו לקו הגמר, ימרטו שיערות מרוב מתח: אחרי הכל, זה לא רק פרסטיז' שמונח על הכף. הרי אירוח של אולימפיאדה, כך לפחות מתעקשות לקבוע האגדות - אמור להזניק את הכלכלה המקומית בצורה חסרת תקדים.

למה אגדות? ובכן, מארגני אולימפיאדת לונדון 2012, למשל, נוכחים היום לדעת עד כמה המודלים הכלכליים של אירוח אירוע ספורט גדול יכולים להיות בעייתיים. ודאי כשמדובר על שנת המשחקים עצמה. על-פי נתונים רשמיים וחדשים שמפרסם המשרד הלאומי הבריטי לסטטיסטיקה (ONS), בחודשים יוני-אוגוסט 2012 (האולימפיאדה החלה בסוף יולי והסתיימה ב-12 באוגוסט, ולאחר מכן התקיימו גם המשחקים הפראלימפיים), נרשמה נפילה של 7% במספר המבקרים מחו"ל שנכנסו לממלכה, ביחס לתקופה המקבילה ב-2011. לפי הדו"ח, הכסף שהשאירו התיירים בבריטניה היה פחות או יותר זהה במהלך שתי התקופות.

באיגוד הקמעונאים הבריטי (BRC) טענו כי באוגוסט 2012 נרשמה עליית המכירות הנמוכה ביותר של חבריהם במשך השנה כולה: "מהנתונים שלנו, ברור שהאולימפיאדה לא תרמה כלום למחזור המכירות של הקמעונאים בבריטניה", אמר ל-BBC ריצ'ארד דוד, חבר הנהלת ה-BRC. זה לא נגמר שם: בהתאחדות ALVA, המאגדת את המוזיאונים, הגלריות, הקתדרלות, גני החיות ואטרקציות מובילות נוספות בבריטניה, אומרים כי "בשבועיים של לונדון 2012 נרשמה תפוסה של 60% בלבד ביחס לממוצע שהתרגלנו אליו", לטענת ברנרד דונהאו, מנכ"ל ההתאחדות. "מבחינת האטרקציות שלנו, הקיץ אמור להיות תקופת השיא, אבל הקיץ של אולימפיאדת לונדון היה הגרוע ביותר שאנחנו זוכרים".

ומה לגבי המאזן הכספי? ניקח את דרום אפריקה, שאירחה את המונדיאל ב-2010: דו"ח ממשלתי שפרסמה ב-2011, בישר שההכנסות הישירות של המדינה מהטורניר הסתכמו בקצת יותר מחצי מיליארד דולר. ההוצאות? 5 מיליארד דולר. שלא לדבר על שיעורי האבטלה במדינה, שנותרו על אותה רמה מזעזעת של כ-25%, כך שגם הטיעון כי "אירוע ספורט גדול מייצר מקומות עבודה" לא ממש תופס לאורך זמן. באתונה משלמי המסים מקללים עד היום את הרגע בו יוון החליטה לארח את האולימפיאדה ב-2004, לאור בור לא מתוכנן של 9-10 מיליארד דולר שנוצר בעקבות המשחקים.

***

אבל מה לגבי הטווח הארוך? מה עם כל הכבישים שנבנים, שדות התעופה, האצטדיונים המפוארים - כל הפסיליטיז שאמורים לשמש את המדינה לאורך עשרות שנים? גם כאן יש לא מעט קולות שטוענים שהמודל הכלכלי מוטל בספק. הרי אירוח אירוע ספורט גדול "גונב" את כספי משלם המיסים מפרויקטים חשובים לא פחות, ואולי יותר - משדה תעופה חדיש אך נטוש בעיירה שכוחת אל; או מאצטדיון כדורגל ענק, שיום לאחר סוף הגביע העולמי הופך לפיל לבן שאין מה לעשות איתו.

על הרקע הזה בדיוק יצאו יותר ממיליון ברזילאים להפגין ברחובות במהלך גביע הקונפדרציות, טורניר ההכנה לגביע העולם, שנערך בחודש שעבר במדינה. הם מתקשים להבין איך כספי משלם המסים, שיכולים ללכת לבתי ספר, בתי חולים ואוניברסיטאות, מוצאים את עצמם בכיסיהם של קבלני כבישים או רכבות מהירות. גם כאן לא מדובר על כסף קטן: לפי סוכנות הידיעות "בלומברג", תקציב התשתיות הכולל של ברזיל לקראת המונדיאל שייערך בה בקיץ הבא, והמשחקים האולימפיים בריו ב-2016, יסתכם בכ-31.1 מיליארד דולר. במונחים של כלכלה קונבנציונלית, ברור שלברזיל היה עדיף להשקיע את הסכומים האלו בשיפור חייהם של עשרות מיליוני התושבים שלה שנמצאים מתחת לקו העוני. הרי פעולה כזאת היתה מגבירה את הצריכה וההשכלה במדינה, ומזניקה את הכנסותיה ממסים, מאפיקי ידע ומיכולת השתכרות של תושביה.

הסיפור של פולין, שאירחה לפני שנה את יורו 2012 ביחד עם אוקראינה, ממחיש לעומק את בעיית ההשקעה המוגזמת והלא פרופורציונלית בתשתיות. שלושת האצטדיונים החדשים שנבנו במדינה לצורך הטורניר, בבירה וארשה, בגדנסק ובוורוצלאב, רשמו יחד במהלך השנה החולפת הפסדים תפעוליים כוללים של 44 מיליון אירו, על-פי אתר החדשות הפולני rebelya.pl. באצטדיון בווארשה, שבהקמתו הושקעו כחצי מיליארד אירו, אין קבוצת כדורגל שמשחקת ביום-יום. אז מה בדיוק מודל הרווח שלו? המגרש, שנמצא בבעלות משרד האוצר הפולני ומנוהל על-ידי חברה חיצונית ששכר, מארח את משחקיה של נבחרת פולין, וגם הופעות מוזיקליות. אבל אפילו כוכבי הפופ הגדולים ביותר בעולם לא ממש מצליחים להוציא את הפולנים מהבית: ארבע הופעות גדולות נערכו בו עד כה - של מדונה, קולדפליי, ביונסה ופול מקארטני, שממוצע הצופים בהן עמד על פחות מ-45 אלף איש (מתוך קיבולת של 72 אלף).

הלחץ הגדול לעמוד בדד-ליינים המחייבים שהציבה אופ"א לקראת הטורניר גרם לחלק מעבודות התשתית בפולין להתבצע בצורה חפוזה וחפיפניקית. ב-23 ביוני, רכבת בקו החדש שמוביל לשדה התעופה בוורשה הידרדרה מחוץ למסילה באמצע הנסיעה. על-פי העיתון הפולני "גזטה פראבנה", באוטוסטרדת ה-A2, שמחברת בין פרנקפורט בגרמניה לווארשה, ונפתחה בקול תרועה יום אחד בלבד לפני פתיחת יורו 2012 - העבודות עדיין לא הסתיימו, וככל שעובר הזמן, מתגלים בה עוד ועוד ליקויי בטיחות.

גם באוקראינה התברר מהר מאד שההשקעה העצומה בתשתיות לא בהכרח מצדיקה את עצמה: על-פי "האקונומיסט", שדה התעופה החדש והעצום בדונייצק, שקיבולת הנוסעים המקסימלית שלו עומדת על 5 מיליון בשנה, שירת בפועל רק כ-20% מהכמות במהלך שנת 2012.

***

אם כך, לא ממש ברור למה בכל זאת מתאמצות ממשלות לארח אירועי ספורט גדולים, ולצורך כך מוציאות סכומים דמיוניים עבור קמפיינים מושקעים ופעולות לובינג אגרסיביות (הקמפיין של טוקיו 2020, לדוגמה, יעלה כ-75 מיליון דולר, על-פי אתר gamesbids.com).

הסבר אפשרי אחד: מרבית הציבור הרחב לא מודע להשלכות הכלכליות השליליות של אירוח אירוע ספורט גדול (מלבד הברזילאים, שהפכו לחלוצים בתחום הזה עם המחאה שלהם). רוב האנשים רואים לנגד עיניהם אך ורק את המסיבה שאוטוטו נוחתת אצלם קרוב לבית. ואם הציבור לא יודע - הפוליטיקאי הממולח תמיד יודע שהוא יכול למנף את זה לטובתו.

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"