מאז ומתמיד היו צרכני המים, שמטעמים אלה או אחרים אינם מסתפקים במי ברז, נתונים לבלבול רב. הפתרונות מוצעים נעו בעיקר בין רכישת בר מים מינרליים ובין רכישת מסנני מים, לצד רכישת מים מינרליים בבקבוקים. בכל אחת מהחזיתות התחולל קרב על כיסם ועל כוסם - מי עדן מול נביעות, תמי 4 מול אלקטרה (השחקנית הטרייה יחסית) ואלה מול אלה.
ההתלבטות הצרכנית, כאמור, כפולה: בין סוג הפתרון לאספקת מים, ובין ספקי השירות השונים. בשנים האחרונות השתנו יחסי הכוחות - אם בעבר מים מינרליים היה הפתרון המועדף, הרי שכיום משמעותית נוגסים מובילים מסנני המים את הענף.
כעת, עם כניסתה של מי עדן לתחום סנני המים בו נאבקה עד כה חזיתית, כדאי לעצור ולעשות סדר: מי מציע אילו פתרונות, מה העלות של כל אחד ואילו נתונים נוספים כדאי לקחת בחשבון?
ראוי אולי להתחיל דווקא בעמדתו של משרד הבריאות - השב ומדגיש כי אין כל פסול בשתיית מי ברז. "מי הברז בישראל איכותיים וטובים לשתייה ועומדים בסטנדרטים מהגבוהים בעולם", נמסר מהמשרד, "לכן אין צורך בשימוש במכשירים ביתיים לטיהור מים. אם למרות האמור לעיל מישהו מתקין מכשיר ביתי משרד הבריאות ממליץ לקנות מכשיר בעל תו תקן ישראלי המאושר על-ידי מכון התקנים, להקפיד על כל הוראות היצרן ביחס לתחזוקה, החלפת מסננים וכו' ולזכור שמכשירי סינון נסמכים על הספקת מי ברז טובים לשתייה. לכן בכל אירוע חריג אין המכשיר פוטר את הצרכן מלמלא אחר הוראות משרד הבריאות (כגון הוראת הרתחה)".
מסנני מים
השיקולים לבחירה בין חברות ומכשירים שונים רבים ומגוונים: מנימוקים הנוגעים לאיכות המים, עבור לתחזוקה השוטפת ועד להתייחסות למתקן לכפריט עיצובי לכל דבר - וזה עוד לפני שהמחירים נכנסים לתמונה.
החיסרון העיקרי בשיטת המטהרים הוא הצורך בתחזוקה שוטפת, הכוללת רכישת חלפים (סננים ונורות UV) והחלפתם, עלויות משלוח, שירות ואחריות.
החברות הגדולות (לצדן פועלות בשוק חברות קטנות שונות) מציעות לרוב את רכישת המכשיר בפני עצמו, או כחלק מחבילה הכוללת את כל אלה לשנתיים או שלוש - לאחריהן יש להמשיך ולשלם בנפרד את העלויות הנלוות. תמי 4 (של שטראוס) ומי עדן מציעות מכשירים שונים, מבסיס לפרימיום, ואילו אלקטרה מסתפקת במוצר אחד בסיסי. השוואה מעמיקה בין כל אלה תיקח בחשבון פרמטרים נוספים: מנעד השליטה בטמפרטורת המים ובכמות הנמזגת, מנגנוני האבטחה לילדים, שיטות הסינון, נוחות ופונקציונליות, עיצוב ועוד.
תמי 4: עיצוב מוביל
בחברה מתהדרים לא מעט בעיצוב שזכה בפרסים רשמיים, ומציעים שני מכשירים הנבדלים בעיקר במראה - ה"טאץ'" (הזול מהשניים), וה"פרימו". בשניהם, מדגישים בחברה, שלל תכונות להתאמה אישית, פטנט מדף מתקפל למזיגה נוחה לבקבוקי תינוקות, מסך LCD צבעוני, מנגנון חיסכון באנרגיה ועוד. המחירים המוצעים כרגע הם מחירי מבצע שיסתיים בימים הקרובים, ופערי המחיר בין שני המכשירים - 400 שקל למכשיר וקרוב ל-600 שקל למסלול. בתום המבצע יתייקרו המכשירים והמסלולים על-פי המחירון, בטווח של עד 24%.
מי עדן: מהפכת הסודה
הקלף החזק של החברה טמון אולי במכשירים שעוד לא יצאו לשוק, ועתידים להגיע בשבועות הקרובים - מכשיר הטאץ', עם מסך מגע מלא, ומכשיר הסודה - היחיד ממכשירי החברות שמציע מים מוגזים (בשלוש רמות גיזוז). יתרון משמעותי נוסף בשני המכשירים האלה, מספרים בחברה, הוא יכולת הניוד שלהם בזכות מיכל מובנה שאינו מחייב חיבור קבוע לברז - כך שאפשר להציב מדי פעם את המכשיר במקום אחר, למשל בעת אירוח. אפליקציית My Cup תאפשר הגדרה ותכנות אישי לכמות וטמפרטורת המים בנפרד לכל אחד מבני המשפחה. המחיר בהתאם, גבוה משמעותית - 3,200-3,600 שקל - מעל 1,000 שקל יותר ממחירי המתחרות.
בינתיים מוצע מכשיר הפיור קלאסיק, שתכונותיו בסיסיות - 4 דרגות חימום ומנגנון הגנת ילדים. מחירו, על כל פנים, הוא הגבוה מבין המכשירים הבסיסיים בחברות - 2,300 שקל.
יש לציין שבניגוד לשאר המכשירים, מכשיר הסודה יוצע רק ברכישה רגילה - ללא מסלול כולל, זאת בשל עלות בלוני הגז שתדירות השימוש בהם קשה להגדרה מראש. היצע הצבעים של המכשירים דל יחסית - לעומת 12-13 אצל המתחרות, עד 7 גוונים קיימים (ורובם אפורים).
אלקטרה: תחזוקה זולה
החברה מנצחת בגזרת המחיר - בשל עלות תחזוקה שוטפת הנמוך בכ-40% ממחירי המתחרות. גם המכשיר עצמו זול יחסית, ומחירו דומה למחיר המכשיר הזול של תמי 4. תכונותיו של המכשיר בסיסיות למדי, ואחד מיתרונותיו המוצהרים הוא מסך המגע לניווט בין האפשרויות.
מים מינרליים
ברי מים מינרליים דורשים שירות תכוף של הובלת והחלפת מכלי המים הכבדים, פינוי מכלים ריקים ומקום אחסון בבית (גם המתקן עצמו קומפקטי הרבה פחות). ובכל זאת, מי שחושש מהצטברות חיידקים או סינון חלקי של מכשירי הטיהור, קלף שגם מי עדן עצמה השתמשה בו לא מעט עד היום, יעדיף אולי את הפתרון הזה. עם זאת, קשה לשכוח שגם אלה ידעו משברים בהם התגלה זיהום במקורות השאיבה.
בחברות, אגב, מספרים כי צריכה משפחתית תדירה עומדת כיום על היקף של 3 כדים גדולים בחודש (כ-57 ליטר). חישוב פשוט יגלה שרכישת אותה כמות במארזי שישייה של ליטר וחצי, שמחירם נע בין 10 ל-14 שקל ברשתות השיווק, יעלה עשרות אחוזים פחות - בין 63 ל-88 שקל לכמות של 3 כדי מים גדולים, שמחירם בחברות 106-115 שקל.
נביעות: הבר המעוצב
החברה מציעה על הנייר 5 ברי מים שונים, ובפועל בעיקר 2 מכשירים - הנבדלים בעיקר בגודלם עיצובם - בעלי ברזי חימום/קירור בסיסיים - כשמכשיר הדגל הוא "הבר המעוצב" (המגיע בחמישה צבעים או חמישה עיצובים צבעוניים). כד גדול (הפופולרי יותר) מכיל 19 ליטר, ומוצע במסלולים של 90-99 שקל לשני כדים בחודש, 115 שקל ל-3 כדים כשמחיר כד נוסף 31 שקל. במסלולים שזורים הטבות שונות - ממכונת אספרסו, חודש מתנה, חוברת הטבות ועוד. המכשיר, במקרה הזה, מושאל בלבד - תמורת פיקדון של 75 שקלים שמוחזר עם תום השימוש.
מי עדן: קצת יותר יקר
אם בעבר הוצעו הברים של מי עדן במתכונת "רכישה" או השכרה", כיום מוצע בר "מי עדן סמייל", שבו כנגד רכישת המיכלים, מוצע זיכוי של 10 שקלים בחודש. כך מזוכה הצרכן ב-360 שקל על פני 3 שנים, אולם משלם 1,300 שקל על הבר עצמו, שכלל לא ברור מה היתרון באחזקתו עם תום השירות. את הבר הישן יותר מציעה מי עדן גם במסלול "השכרה", כשעלות המים עצמם נותרת זהה, אך קשה לומר שהיא מעודדת הזמנה.
והעלות? 105, 119, 149, 167 שקל - בהתאם לכמות הכדים החודשית (2-4, בהתאמה). כדי 11 ליטר מוצעים ב-106-115 שקל (3-4 כדים). בשורה התחתונה, מעט יקר יותר - כמו גם עלות כד נוסף, 35-40 שקל.
לחטא ולמלא בקבוקים במים קרים ברחבי תל-אביב
סטארט אפ ישראלי מציע לתושבי תל-אביב לשתות מים קרים ונקיים ללא תשלום, בתחנות הפזורות בעיר - ולחסוך רכישה של בקבוקי שתייה. תחנת המים החכמה (שבע כאלה כבר פזורות במקומות מרכזיים בעיר) מחטאת בקבוקי פלסטיק קיימים, בנפח משתנה על-פי בחירה, וממלאת אותם. מטרתה לעודד את ההולכים והשבים לשתות יותר מים בקיץ החם של תל-אביב - ולהמחיש גם כמה בקבוקי פלסטיק הם חוסכים. פיילוט המיזם, העונה לשם Woosh, נבחר להיערך בעיר תל-אביב-יפו בשיתוף-פעולה מלא עם העירייה, אך כבר זוכה להתעניינות בעולם.
מדובר בקונספט ראשון מסוגו בעולם לשתיית מים ברחבי העיר, אשר מאפשר למשתמשים לחסוך סכומי כסף שמבוזבזים כיום על רכישת בקבוקי מים - ובכך גם לסייע אקולוגית בהפחתת כמות הבקבוקים. השימוש במתקנים כרוך בהרשמה באינטרנט ובתחנות עצמן: מתחילת ההרצה ועד לרגע זה הצטרפו קרוב ל-3,000 משתמשים באופן זה, שתו כ-500 ליטר מים וחסכו יחד כ-1,000 בקבוקי פלסטיק. המים עצמם מסופקים חינם על-ידי עיריית תל-אביב.