ברוכים הבאים לקו הזינוק של שוק העבודה 2013. יש כאן אימהות טריות שצריכות להסביר איך ישלבו בין הילדים לקריירה; יש כאן מובטלים כסופי שיער שהמעסיקים העדיפו במקומם צעירים במחצית השכר; יש כאן בוגרי מכללות שהתואר שלהם נחשב לפחות יחסית לזה של בוגרי אוניברסיטאות; יש כאן מילואימניקים שמתחילים לגלות שהפרה הקדושה הזאת כבר הפכה לנטל; וכמובן גם עולים חדשים ותיקים, בני מיעוטים, וכאלה ששם המשפחה שלהם צורם למעסיק פוטנציאלי, ממש כשם שצבע העור שלהם צורם לסלקטור במועדון.
קו הזינוק הזה, על-פי המחקרים האחרונים בנושא התעסוקה, הולך ומתרחב ככל שההאטה הכלכלית ממשיכה לתת את אותותיה: על-פי סקר של חברת ההשמה Manpower, מצבת העובדים ברבעון הקרוב אמורה להישאר יציבה, אולם צפויה האטה בקצב גיוס העובדים.
"שנת 2013 מסתמנת כשנה של יציבות תעסוקתית באופן יחסי", אומרת מנכ"לית Manpower בישראל, מיכל דן-הראל, אך מוסיפה באותה נשימה כי "פתיחת תקנים לתפקידים חדשים נעשית שקולה יותר, ותהליכי איוש משרות צפויים להיות ארוכים משהכרנו בעבר. המצב בשוק מעודד את המעסיקים להיות בררנים יותר".
גם בלי המעמסה הזאת, לא פחות מרבע ממחפשי העבודה דיווחו בשנים האחרונות על אפליה ועל אי-שוויון, כך על-פי הסקר האחרון של מחלקת המחקר במשרד הכלכלה בנושא תחושת אפליה במקומות עבודה. המחקרים האחרים בתחום מרחיבים את האפליה גם לתחומים שנשמעים דמיוניים - מדעות קדומות בנוגע למראה חיצוני ועד, תחזיקו חזק, אפליה על בסיס ריח. תוסיפו לזה תרבות טכנולוגית שדורשת זמינות מסביב לשעון ומחויבות טוטאלית לארגון, ותקבלו נתוני פתיחה בעייתיים מאוד בדרך למשרה.
למרבה האבסודר, הממשלה משקיעה מיליונים בתוכניות עידוד העסקה - כלומר מוציאה כסף רק כדי לשכנע מעסיקים לפעול כשורה ולא להפלות מועמדים שונים בשוק העבודה.
כמה שבועות לאחר שהכנסת אישרה בקריאה ראשונה את "תוכנית ויסקונסין 2", ועוררה מחדש את הדיון באבטלה הגואה בישראל ובדרכים לטפל בה, הנה כמה דוגמאות למובטלים שתוכניות ההשמה השונות עדיין לא הצליחו למצוא עבורם פיתרון ראוי - הקבוצה המתרחבת של מופלי התעסוקה .
לוקיזם - שמנה מדי? רזה מדי? קבלי קיצוץ של 30% בשכר
אפליה על בסיס מראה חיצוני היא כמעט עובדה מוגמרת: על-פי מחקר של ארגון בשם ברית דיני התעסוקה (ELA -Employment Law Alliance ), המאגדת עורכי דין מתחום דיני העבודה מרחבי העולם, 16% מהעובדים דיווחו שהיו קורבנות לאפליה על רקע זה.
המחשבה הרווחת היא שלאנשים יפים קל יותר בחיים, אבל מבט מחקרי מעמיק יותר אל שוק העבודה מראה תמונה מורכבת בהרבה: ד"ר ברדלי ראפל מאוניברסיטת בן-גוריון וד"ר שטודינר מהמרכז האוניברסיטאי באריאל שלחו קורות חיים פיקטיביים לכ-2,500 משרות בצירוף תמונות. הממצאים, שפורסמו לפני שנה, היו מפתיעים: דווקא נשים יפות שצירפו קורות חיים לתמונה זומנו פחות לראיונות, לעומת נשים בעלות מראה "סטנדרטי", ואילו גברים בעלי חזות נאה זומנו ליותר ראיונות עבודה לעומת גברים נאים פחות.
למגמה הזו, המכונה "לוקיזם", יש תתי-מגמות; הנרחבת שבהן היא כמובן הפטיזם - אפלייתם של עובדים כבדי משקל. מחקר שנעשה באוניברסיטת הלסינקי, למשל, קבע כי עובדים, בעיקר עובדות, בעלי משקל עודף ישתכרו כ-30% פחות מאשר עובדים ללא בעיית משקל. על-פי המחקר הזה, אגב, גם נשים רזות מאוד מופלות בשכרן.
גם ריח הגוף יכול להשפיע על המגייסים, בעיקר ריח של עישון. בסקר שבוצע ב-2006 באתר חיפוש העבודה אול ג'ובס, נמצא שמעסיקים מעדיפים עובדים שאינם מעשנים. אף שהם אינם מציינים זאת במודעות הדרושים כדי לא להפלות בגלוי, פעמים רבות השאלה עולה במהלך ראיון העבודה. הסיבה להעדפת לא מעשנים נעוצה - מסיבות לא בלתי מובנות, יש לומר - בהפסקות העישון שעלולות לפגוע בתפוקה.
מוצא ולאום - שם אשכנזי מגדיל את סיכויי הקבלה ב-34%
לפי נתוני הסקר האחרון בנושא גיוון תעסוקתי שנעשה במשרד הכלכלה, קבוצת האוכלוסייה שמעסיקים הכי פחות רוצים להעסיק היא יוצאי אתיופיה - רק 5.6% מהמעסיקים הביעו רצון להעסיקה. בהמשך הרשימה נמצאים חרדים עם 8.7% (ע"ע: חרדים) וערבים עם 7.4%.
בסקר שנערך על-ידי לשכת הפרסום הממשלתית בשנת 2012 הצהירו 22% מהמעסיקים שנסקרו שהם מפלים מועמדים ערבים בתהליך הגיוס לעבודה. כראיה תומכת, כמעט שליש מקרב העובדים שענו לסקר של משרד הכלכלה העדיפו שלא ייקלטו ערבים במקום העבודה שלהם.
בסקר האחרון של משרד הכלכלה נרשמה עלייה גם בתחושת האפליה בקרב יוצאי מדינות אסלאמיות וצפון אפריקה. בעבודת מחקר שביצעה ליאת ששון מהאוניברסיטה העברית, היא שלחה קורות חיים פיקטיביים של ארבעה מועמדים בעלי כישורים וניסיון דומים, פרט לשם ולמגדר: ליאת בוזגלו, ירון ברנשטיין, אמיר אבוקסיס ושרית גרינברג הציעו את עצמם במשך שלושה חודשים למאה מקומות עבודה שונים. הטלפונים של ברנשטיין וגרינברג צלצלו הרבה יותר והוכיחו כי מועמדים ממוצא אשכנזי זוכים ל-34% יותר תגובות מהמעסיקים, לעומת המועמדים ממוצא מזרחי.
מילואים - 36% לא יעסיקו מילואימניקים
על-פי הנתונים האחרונים של הנציבות לשוויון זכויות בעבודה, 7% מהפניות שהוגשו בשנה האחרונה היו בנוגע לאפליה על רקע שירות במילואים. מנגד, כ-20% מהמעסיקים ענו בסקר כי יש בארגון שלהם תפקידים שמשרתי מילואים פשוט יתקשו למלא. ההתייחסות הייתה בחלקה לתפקידי ניהול שמועסק בהם עובד בודד שקשה למצוא לו מחליף.
מסקר שבוצע על-ידי חברת עוקץ מערכות במארס האחרון - בקרב 289 עסקים, המעסיקים 11,097 עובדים - מתברר כי הנכונות להעסיק מילואימניקים אף ירדה בהשוואה לשנה שעברה: 36.2% מהמעסיקים השיבו שלא יעסיקו משרתי מילואים, לעומת 34.1% שהצהירו כך בסקר הקודם.
העסקים הקטנים בתחום המזון היו הכי פחות סבלניים כלפי משרתי המילואים, וכ-63% מבעליהם אמרו כי לא יעסיקו משרתי מילואים. נתונים גבוהים אפשר למצוא גם בתחומי התעשייה (42% מהעסקים הקטנים ו-17% מהעסקים הגדולים) ובתחומי הביטוח והפיננסים, שם המספרים עומדים על 22% בקרב העסקים הקטנים. ענף ההיי-טק מסתמן כענף הסבלני ביותר כלפי משרתי המילואים, שם 14.9% מהעסקים הקטנים השיבו שלא יעסיקו מילואימניקים ובקרב העסקים הגדולים נרשם אחוז חד-ספרתי, 5.6%, אולם גם הוא גבוה יותר מהסקר שבוצע בשנה שעברה.
קשרים - מחצית העובדים מגוייסים בשיטת חבר מביא חבר
הנה פרדוקס מעניין בתחום התעסוקה: עובדים מסורים ומוכשרים, שעושים לילות כימים במקום העבודה, עד כדי כך שחיי החברה שלהם נפגעים, עשויים למצוא את עצמם, במקרה שיצטרכו לחפש עבודה אחרת, בעמדת נחיתות לעומת אלה שאולי תרמו פחות אך טיפחו קשרים ענפים בשוק.
הנתונים מגבים את פרדוקס "חבר מביא חבר": היי קפיטל פילת, שעוסקת במשאבי אנוש ובגיוס, בדקה את תהליכי הגיוס של לקוחותיה בשנת 2012, באמצעות ניתוח 257 אלף קורות חיים, ומצאה כי שיטת גיוס זו היא הפופולרית ביותר. 48% מכלל הגיוסים בשנת 2012 נעשו באמצעות עובדים שהביאו את חבריהם, לעומת 33% אשתקד. אתרי דרושים, רשתות חברתיות ואתר החברה הניבו 28% מהגיוסים, לעומת 23% בשנת 2011, וגיוסים באמצעות חברות השמה עמדו על 20% מכלל הגיוסים, בהשוואה ל-26% שנה קודם לכן.
אחת הסיבות לכך, על-פי הממצאים, היא שמבחינת המעסיקים זוהי גם שיטת הגיוס היעילה ביותר. יוגב כראדי, מנכ"ל חברתBrain Gain , המספקת פתרונות טכנולוגיים ואפליקציות לארגונים לגיוס בשיטת חבר מביא חבר ודרך הרשתות החברתיות, מסביר: "הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי השיטה היא שיש לך סוג מסוים של עובדים בארגון ושסביר להניח שיש להם חברים שדומים להם ברמת פרופיל אישיותי, בתחומי עניין ואפילו בניסיון מקצועי, ולכן זה נחשב לגיוס מאוד איכותי. לרוב אלה עובדים שנשארים לתקופת זמן ארוכה עם מוטיבציה גבוהה, ויש להם ציפיות נכונות לגבי התפקיד כי הם שמעו עליו דרך חבר שעובד בארגון".
אייג'יזם - חצי מהגיל בחצי מהשכר
אפליה על רקע גיל היא נקודה כואבת בשוק מחפשי העבודה בישראל, ותוכניות לעידוד העסקת מבוגרים בעיקר מעלות אבק. במחקר שביצע אור ליבס מאוניברסיטת בן-גוריון עולה כי הסיכוי של גברים בגילים 59-55 למצוא עבודה עומד על 33%. אצל הנשים המצב חמור יותר: הסיכוי של נשים בגילים 54-45 למצוא עבודה הוא 37%, ובגילים 59-55 הוא צונח ל-18%.
יחד עם זאת, נתון מעודד בסקר המעסיקים של משרד הכלכלה קבע כי לאדם בן 55 עם היסטוריית העסקה ארוכה יהיה קל יותר למצוא עבודה מאשר לאדם בשנות השלושים לחייו שלא החזיק אפילו עבודה אחת לפחות שנה שלמה.
מדוע זה קורה? במחקר של הדוקטורנטית הלה אקסלרד מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, שבחנה דעות קדומות של מעסיקים ביחס לעובדים מבוגרים (45 ), נמצא כי שלושת הגורמים העיקריים במערך השיקולים היו תפוקה, הסתגלות לשינוים ואמינות.
חרדים - "תלדי לנו כל שנה?"
מחקר שנערך ב-2011 במכון ירושלים עונה על השאלה הזו. המחקר בדק את השתלבותם של חרדים בוגרי הקריה האקדמית אונו בשוק העבודה, לעומת בוגרי המוסד שאינם חרדים. "הבוגרים החרדים", גילה המחקר, "זומנו בממוצע לפחות ראיונות עבודה לעומת הבוגרים הלא-חרדים, ומשך זמן חיפוש העבודה שלהם היה ארוך יותר".
המצב לא השתפר בשנתיים שחלפו: בסקר האחרון של משרד הכלכלה נמצאה עלייה חדה בתחושת האפליה של החרדים בתהליך חיפוש העבודה ביחס לשנת 2011, והנתון עומד על 24% מקרב מחפשי העבודה הדתיים והחרדים. בסקר המעסיקים האחרון דיווחו 12% מהמעסיקים שיש לארגון קושי בהעסקת עובדים חרדים - בעיקר סביב העבודה בשבת.
נשים - רבע מהמעסיקים: יש תפקידים שנשים לא יכולות למלא
זה לא סוד שגם עשרות שנים לאחר המהפכה הפמיניסטית, נשים הן עדיין המגזר הכי מופלה בכל התחומים. בסקר שנערך ב-2012 במשרד הכלכלה הצהירו כרבע מהמעסיקים בסקטור הפרטי וכ-17% מהמעסיקים בסקטור הציבורי, שיש בעסקים ובארגונים שלהם תפקידים שנשים פשוט יתקשו למלא, מעצם היותן נשים.
תת-קבוצה גדולה בתוך הנשים המופלות היא כמובן קבוצת האימהות: בסקר של משרד הכלכלה דיווחו 7% מהמעסיקים בסקטור הפרטי ו-22% בסקטור הציבורי כי יש לדעתם תפקידים שאימהות לילדים קטנים פשוט יתקשו למלא. המעסיקים בסקטור הפרטי התייחסו לתפקידים הדורשים הפעלת כוח פיזי או הכשרה טכנית. בסקטור הציבורי הושם דגש על קושי של אימהות לילדים קטנים למלא תפקידי ניהול ותפקידים הדורשים שעות עבודה ארוכות או בשעות הערב והלילה.
אגב, סקר של עוקץ מערכות, שפורסם במאי האחרון, מגלה כי דווקא נשים הן שמפלות נשים אחרות: 47.67% (!) מהנשים יעדיפו באופן מובהק להעסיק עובד גבר ולא עובדת בהיריון, במצב שבו שניהם בעלי נתונים דומים מאוד או זהים.
השכלה - מבוא לדעות קדומות
פרדוקס ההשכלה הוא נושא לסעיף בפני עצמו: תחקיר שבוצע בערוץ 10 בשנה שעברה גילה כי המעסיקים מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות - בוגרי האוניברסיטאות קיבלו היענות ל-14 משרות לעומת ארבע משרות בלבד שלהן נענה בוגר המכללה - על אף שהתואר הוא, בסופו של דבר, אותו תואר. כך או כך, מי שנפגע מהאפליה הזאת הם אלה שממילא נפגעים מאפליה בשוק העבודה: על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2010-2009, רק 8.7% מלומדי תואר ראשון באוניברסיטאות הם ערבים לעומת 25.6% מהלומדים במכללות, ורק 5.7% מהלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות הם מעל גיל 35, לעומת 25.7% מהם שלומדים במכללות (ע"ע: אייג'יזם).
הכתבה המלאה - במגזין G