גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו, קח אחריות

אדוני רה"מ, אתה לא צריך לשאול את "העם" על הסכם שלום

א. תמיד נחמד לראות את הפוליטיקאים שלנו מתמלאים פעלתנות, שקדנות, חריצות ונחרצות שבוע וחצי לפני שהכנסת יוצאת לפגרה. פתאום הכול בהילוך מזורז, בהליך מיוחד, במסלול המהיר. זה זמן המחטף. בעוד רוב האנשים נוטים להוציא את הראש לחופשה כמה ימים לפני ששאר הגוף מצטרף, אצל נבחרינו הפגרה המתקרבת היא הזמן לשנס מותניים, לתת גז, פוש אחרון.

על הפרק הפעם שני דברים שחייבים לסגור עכשיו ומהר ואין עוד זמן לבזבז, אפילו לא דקה: חוק המשילות (או שינוי שיטת הממשל) וחוק משאל העם על המשא ומתן המדיני. שתי הסוגיות האלה בדיוק עולות ויורדות מסדר היום הציבורי כבר שנים, ובכל פעם מצליחות להיות הדבר הכי דחוף ובוער למשהו כמו שבועיים, עד שכולם עוברים למשהו אחר. גם הפעם, הרי, לא באמת קרה שום דבר אמיתי שיצדיק את הבהילות בשתי החזיתות הנ"ל.

ובכל זאת, מאחר שמדובר בסוגיות מהותיות שראוי לקיים עליהן דיון מעמיק, שמתי לב לכמה נקודות שאני חושב שהתפספסו. לכן, אני מציע לעצור עכשיו ומיד את הליכי החקיקה המזורזים, למשוך בחזרה את האולטימטומים המוצקים ולקחת את הפגרה הזו בשביל לחשוב על שני הדברים האלה ברצינות.

ב. לגבי חוק המשילות. יש בו דברים טובים, כמו הגבלת גודל הממשלה, אבל הרי ברור לכל בר דעת שהחלק הכי חשוב בחוק הוא העלאת אחוז החסימה ל-4% כדי להקשות על המפלגות הערביות להיכנס לכנסת או להכריח אותן להתאחד, מה שכמעט אין סיכוי שיקרה. אז זהו, שנראה לי שבעניין הזה אנשים קצת מפספסים.

נכון שעצם הרעיון של איחוד כל המפלגות הערביות למפלגה אחת ערבית הוא די הזוי ובזוי - קצת מצחיק לומר את זה, במאה ה-21 וכל זה, אבל אולי כדאי לעבור מחדש על אחד מקווי היסוד: זה שהערבים הם ערבים לא אומר שהם כולם חושבים ומאמינים אותו הדבר. בעניין הזה הערבים הם ממש כמו אנשים אחרים. נגיד, אנגלים. מישהו פה ראה פעם אנגלים? אז דעו לכם שגם כל האנגלים, אף על פי שהם כולם נורא אנגלים שנורא שמחים השבוע עם הנסיך החדש, לא חושבים אותו הדבר. בגלל זה יש לאנגלים כמה מפלגות, שכל אחת מהן מייצגת סט דעות ואמונות. אז ככה גם הערבים. נקודת ההנחה שהם יכולים או צריכים להתאחד כדי לעבור מעל עוד הגבלה שהצבנו בינם לבין האזרחות, היא עם רגל אחת לפחות מעבר לסף הגזענות.

אז עכשיו ננסה לאגף את כל הנושא מהצד השני שלו. נכון שסביר להניח שהעלאת אחוז החסימה תפגע אנושות במיעוט הערבי בישראל, בטח בטווח הקצר, אבל מי יודע מה ילד יום ומי יחתום לנו למה יגרום נפנוף בודד בכנפיו של פרפר? אולי מה שיקרה זה בדיוק ההפך?

אולי, רק אולי, יחליטו האחים הערבים שכן, שאף על פי שאין להם שום דבר במשותף מלבד ערביותם, הם יתעלמו מהגזענות ומניסיונות ההדרה של הממסד הישראלי, יהפכו את הקערה על פיה ודווקא כן יתאחדו (וחשוב מכך - ילכו להצביע באחוזים גבוהים) ויעמידו מפלגה ערבית מאוחדת עם למעלה מעשרים ח"כים, שאמנם תאפשר מגוון וחופש הצבעה בשלל נושאים, אבל תקדיש את חייה ואת כוחה לסגירת הפערים ולהגדלה משמעותית של השקעות המדינה במגזר הערבי: בחינוך, בבריאות, בתשתיות, בתרבות ובספורט, כמו גם בתוכניות המתאר למיניהן. הו, אינשאללה! דמיינו את היום הזה.

ג. לפני משהו כמו חודש יצא אחד המחקרים המקיפים שנעשו בארץ לגבי שוק העבודה של המיעוט הערבי בישראל. אתמצת לכם אותו לשתי מילים: על הפנים. הפער בין הערבים ליהודים בישראל איום ונורא בכל קנה מידה. החוקרים (מאוניברסיטת תל אביב) חישבו ומצאו כי השקעה של משהו כמו תשעה מיליארד שקלים בחמש שנים - ואני מעגל פה כלפי מעלה - זה מה שנדרש (חמישה מיליארד מהם בחינוך) כדי לשלבם בשוק העבודה. זה יהיה שווה שלוש פעמים. המדינה הזו תעוף כלפי מעלה מבחינת צמיחה, החברה הערבית תנסוק, הגזענות תצטמצם, צלו של חטא האפליה יוסר מעלינו.

אז נכון, עצם הרעיון שהמפלגות הערביות יתאחדו הוא הזוי ובזוי, אבל יישום שלו יכול להיות הדבר הכי טוב שקרה להם. אז אולי לא כדאי להקשיב לנציגים הוותיקים של המגזר הערבי ולשמאלנים המקצועיים; אולי הם לא מבינים כלום, כי אף אחד, כאמור, לא יודע מה ילד יום ומי יחתום לנו למה יגרום נפנוף בודד בכנפיו של פרפר. אם תהיה מפלגה כזו, אצביע לה.

ד. בנוגע לדבר השני והלא פחות חשוב, משאל העם. לטעמי, מדובר בשיטה שלא מתאימה לישראל. גם כי לא מתאים להכניס אלמנטים של דמוקרטיה ישירה לתוך משטר פרלמנטרי ייצוגי - זה כמו כריך של שוקולד ומלפפון חמוץ. וגם כי בישראל הרב תרבותית והמפולגת, משאל עם מהווה בפועל השתקת המיעוט. לתת זכות וטו ל"עם" על החלטות הכנסת זה מתכון לאסון.

אני נגד משאל עם בגלל שאני לא מאמין בשאלה שיש לה רק תשובה אחת, כן או לא / בעד או נגד. מעבר לסף מורכבות מסוים (ונמוך למדי), אין מקום יותר לבעד ולנגד. זה הזמן והמקום של הניואנס, הפשרה והגוונים. החיים הם לא אחד או אפס, וככל שהנושא הנדון מסובך יותר, כך פוחת הסיכוי לתמצת אותו לשאלה אחת שהתשובה עליה היא כן או לא.

מילא אם היה שאלון של כמה שאלות מצטלבות, מילא אם היה מבחן אמריקאי או תרשים זרימה כזה או אחר. מילא אם היו מתחילים איתנו בקטן, להצביע בעד או נגד בניית מגדלים על חוף הים, לדוגמה, ומתקדמים משם לאט-לאט במשך שנים, אבל ישר להתחיל עם שאלה אחת עם תשובה אחת? ועוד בנושא הכי טעון וסבוך? אין דבר כזה.

אני נגד משאל העם מפני שאני לא מצליח להבין איך ייפתר הדבר הכי חשוב בעניין משאל העם: מה תהיה השאלה. לשון החוק, נכון להיום, קובעת כי ועדה ממלכתית שימנה נשיא בית המשפט העליון בראשות שופט בית המשפט העליון תנסח את השאלה במשאל עם. עזבו עכשיו את התשובה - אין שום סיכוי שבעולם שאפשר יהיה להסכים על שאלה אחת שתהיה מקובלת על כולם. זה לא יסכים לשאלה "האם אתה מוכן לוותר על שטחי מולדת תמורת סיכוי מסוים לשלום"; וזה לא יסכים לשאלה "האם אתה מוכן להמשיך ולחיות לנצח על החרב ולדכא עם שכן"; וכך הלאה. ואם אין שאלה, קל וחומר שאין תשובה.

אם אני מבין נכון, נתניהו התחייב שאם יגיע להסכם, ההסכם יובא לאישור העם. זה אפילו עוד יותר מגוחך. אתם מצפים מכל אזרח ישראלי שיישב עם ההסכם המלא, יקרא אותו עד הסוף, יישב על המפות ותצלומי האוויר, ידון עם מומחי ביטחון וכלכלה, ילמד לעומק את סוגיית המים, לדוגמה, ויכיר כל כביש וכל מחסום? שיעבור על רשימת האסירים המשוחררים ויאשר את שחרורם אחד אחד? ואם יהיו לו הערות והשגות? זו הרי בדיחה גרועה.

משא ומתן, וכמובן כשהוא מבשיל להסכם, הוא כולו פרטים וסייגים, ריקוד של קיפודים, פשרות שהושגו במאמץ מרוכז. זה לא סתם שעמים לא מנהלים משאים ומתנים. נציגים ונבחרים ומומחים זה כל הקונספט. ובלב-לבו של הקונספט עומדת האחריות. קח אחריות, אדוני ראש הממשלה. כמו שאתה לא שואל את העם לפני שאתה מחליט לבנות גדר, להפריט נמל או להפציץ בסוריה, אתה לא צריך לשאול גם פה. בשביל זה יש בחירות.

ה. בסוף בטח נקבל את הרע מכל העולמות. גם לא יראו לנו את ההסכם, גם ינסחו את השאלה הכי נוראית והכי לא הוגנת בעולם, וגם ינסו להדיר את האזרחים הערבים מלענות על המשאל, מה שיגרום לישראל להיראות נורא, ובצדק. אבל העיקר שזה ייסגר עוד לפני הפגרה. זה הכי חשוב.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה