למרות ההתנגדות החד-משמעית שהציגו נציגי המדינה להקפאה של המכרזים להקמת נמלים חדשים, פסק הלילה (ב') בית הדין הארצי לעבודה כי על המדינה להקפיא את המכרזים עד ל-1 בספטמבר. בתקופה זו על המדינה לנהל משא-ומתן אינטנסיבי עם ההסתדרות, שמצידה נדרשת שלא להשבית את הנמלים בתקופה זו.
גורמים מטעם המדינה אמרו הלילה בשיחות סגורות כי הם שוקלים לפנות בעניין לבג"ץ.
בפסק הדין כתבו השופטים כי "הממשלה רשאית להחליט על הקמת נמלים פרטיים, אבל היא אינה רשאית ללכת בדרך של רפורמה בנמלים לפי מתווה פלוני, ובאווחה אחת לקטוע את ההידברות וללכת בדרך הפוכה ונוגדת... בדרכה זו של הממשלה יש משום התנהלות בחוסר תום-לב כלפי ההסתדרות, אף אם הצדדים לא הגיעו לכדי גיבוש הסכם מחייב".
השופטים, יגאל גליקמן, רונית רוזנפלד ועמירם רבינוביץ' התכוונו בכך למסמך העקרונות שגובש כבר לפני חצי שנה בין המדינה להסתדרות, בדבר הקמת נמל פרטי אחד בסמוך לנמל אשדוד ותוך הסכמות מפורטות עם העובדים.
השופטים הכירו בעילה לשביתה בשל חוסר תום-הלב לכאורה בהתנהלות המדינה ובשל החשש שהרפורמה המתוכננת במתכונתה הנוכחית עלולה לפגוע בעובדים ובביטחונם התעסוקתי. עם זאת, כאמור, ההסתדרות לא תורשה להשבית את הנמלים לפי שעה, והצדדים ידווחו על התקדמות השיחות ביניהם ב-29 באוגוסט.
השופטים קבעו בפסיקתם כי הם לא מצאו תימוכין לטענת המדינה שלפיה הקפאת המכרזים לזמן קצוב תגרום "נזק בלתי הפיך". יצוין כי בהסתדרות ביקשו מבית הדין הקפאה של 3 חודשים ולא חודש.
מאיגוד לשכות המסחר נמסר כי "האיגוד מקבל בסיפוק את העובדה שבית הדין נענה לעתירה ולא איפשר את השבתת נמלי הים, דבר שהיה פוגע קשות ביבואנים וביצואנים. יחד עם זאת, האיגוד סבור כי לא היה מקום להקפיא את המכרזים, שכן הם הוצאו כדין".
"נזק בלתי הפיך"
בתחילת הדיון הערב הקשו השופטים על נציגת המדינה: השופט יגאל פליטמן שאל את נציגת המדינה מטעם הפרקליטות האם היא ראתה את המכרז, והיא השיבה בשלילה. "האם ידוע לך מה אופן העסקת העובדים בנמל החדש לפי המכרז?", הקשה השופט, ונציגת המדינה שוב ענתה בשלילה.
גם יצחק קאול, מנכל בזק לשעבר שמשמש נציג ציבור בבית הדין מטעם המעסיקים, אמר לנציגת המדינה: "אפשר לעצור מכרז, ואפשר אפילו לנסח מחדש. איזה נזק ייגרם בעיכוב של כמה שבועות?". נציגת המדינה טענה כי מדובר בנזק "בלתי הפיך", ועל כך ענה פליטמן בעקיצה: "המכרז יצא ב-3 ביולי, ואנחנו עדיין בחודש יולי... האם זה נזק בלתי הפיך?".
השופט פליטמן שאל את נציגת המדינה על מסמך העקרונות בין ההסתדרות למדינה שגובש לפני חצי שנה להקמת נמל פרטי. "לא גובש מסמך הסכם כזה על-ידי גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים?", שאל פליטמן, ונציגת המדינה בתגובה העלתה את חמתם של יושבי האולם: "אדוני", אמרה, "מי שמנהל משא-ומתן מול עובדים זה הממונה על השכר".
יצחק קאול ענה בתקיפות: "סליחה שאני מקשה, אבל יש כאן זיכרון דברים כתוב עם המדינה שגיבש אדם רציני מאוד מטעם המדינה, ואת אומרת שזה לא רציני?".
השופטת רונית רוזנפלד הוסיפה: "יש כאן מסמך רציני, וזה יוצר כעת תחושה של חוסר נוחות מהתנהלות המדינה. פתאום עשתה המדינה פניית פרסה כאילו לא קרה כלום. האם כך צריך לנהוג מעסיק הגון? האם כך מדינת ישראל צריכה להתנהל?".
נציגת המדינה שבה והבהירה: "אנחנו מוכנים לנהל הידברות רק על ההשלכות לגבי העובדים, ולא על הקמת הנמלים החדשים. אנחנו לא יכולים לעצור. נשמע את ההסתדרות ואת חברות הנמל, ונגיע להסכמים בעניין העובדים. אין לנו כוונה לפגוע בהם ובחברות".
"בדם ואש את כץ נגרש"
לפני פתיחת הדיון מאות עובדי נמל חיפה הפגינו בשעות אלה מול בית הדין לעבודה במחאה על ההרפורמה בנמלים. המפגינים לבושים בחולצות עם הכיתוב "הנמל זה הבית שלי", והם קוראים נגד שר התחבורה: "בדם ואש את כץ נגרש". המשטרה חסמה לתנועה חלק מהרחובות הצדדיים הסמוכים. ההפגנה של עובדי הנמל מעכבת את פתיחת הדיון בבית הדין, אך הסדר נשמר.
הדיון התנהל בפני סגן נשיאת בית הדין הארצי, יגאל פליטמן, כשלצדו השופטים עמירם רבינוביץ' ורונית רוזנפלד. נציג הציבור מטעם המעסיקים הוא יצחק קאול, לשעבר מנכ"ל בזק; והנציג מטעם העובדים הוא שלום חבשוש, לשעבר ראש אגף בהסתדרות הכללית.
כבר אתמול (א') זימן אליו פליטמן את נציגי הצדדים לדיון סגור בלשכתו, שם ניסה לכוון אותם לפשרה שתכלול ניהול משא-ומתן בתום-לב תוך הימנעות מצעדים חד-צדדיים: ההסתדרות תימנע משביתות, ואילו המדינה תקפיא את המכרזים להקמת נמלים פרטיים.
נציגי המדינה הבהירו כי הם מתנגדים למתווה זה, בטענה כי הממשלה רשאית לקבל החלטה ריבונית להקמת נמלים חדשים מבלי שהדבר יחייב משא-ומתן עם העובדים, וכך הסתיים הדיון הסגור ללא תוצאות.
"רוצים הידברות"
אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמר היום ל"גלובס" כי בכירי ההתאחדות מנהלים בימים האחרונים שיחות עם כל הצדדים בניסיון להביא לפתרון שימנע את השביתה. "אנו רוצים שתהיה הידברות ולא שליפות ואיומים, כי בסופו של דבר התעשייה היא היחידה או לפחות העיקרית שתשלם את המחיר".
לדבריו, "יבואן שייפגע מהשביתה בגלל ירידה בהיקף המכירות ימשיך לרכוש סחורה בחו"ל וימשיך למכור לשוק המקומי. אבל אם הסחורה של היצואן לא תגיע בזמן, בכלל לא בטוח שהלקוח בשוק היעד יחכה לו. זה נזק בלתי הפיך, במיוחד עבור היצואנים הקטנים והבינוניים".