החלום האמריקאי? 80% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב נאבקים באבטלה, בחיים על סף קו העוני או בהזדקקות לקצבאות רווחה לפחות פעם אחת בחייהם - כך לפי סקר של סוכנות איי.פי המשקף היטב את הידרדרות הביטחון הכלכלי באמריקה, וגם את ההרעה במצבה של האוכלוסייה הלבנה בעיקר בארה"ב.
הסקר משקף את הגלובליזציה הגוברת של כלכלת ארה"ב, את התרחבות הפער בין העשירים והעניים ואת האובדן של משרות ייצור בשכר טוב כתוצאה מהגלובליזציה. הסקר מתפרסם בשעה שנשיא ארה"ב ברק אובמה מנסה לחדש את התמקדות ממשלו בנושאים הכלכליים וקורא לצמצום הפערים החברתיים.
האוכלוסייה שאינה ממוצא אירופי בארה"ב מתקרבת לרוב מספרי, ואחת השאלות היא איזו מדיניות ציבורית יש לנקוט: האם להמשיך במה שנקרא "אפליה מתקנת" כדי לבטל חסמים גזעיים בפני צמצום פערי ההכנסה, או לנסות לשפר את המצב הכלכלי של כל האוכלוסייה.
על פי כמה מדדים, דווקא מצבם של הלבנים בארה"ב הורע במיוחד. הפסימיות בקרב האוכלוסייה הזאת לגבי העתיד הכלכלי של המשפחה עלתה לפי הסקר לרמה הגבוהה ביותר מאז 1987 לפחות. 63% מהבוגרים הלבנים הגדירו את מצב הכלכלה "גרוע" לפי סקר AP-GfK הנוכחי.
מיעוטים גזעיים ואתניים עדיין צפויים להיות עניים יותר, אך פערי העוני בין הקבוצות האתניות הצטמצמו במידה ניכרת משנות ה-70. חוסר הביטחון הכלכלי בקרב לבנים גם שכיח יותר מכפי שהוא משתקף בנתוני העוני הממשלתיים. הוא מקיף יותר מ-76% מהלבנים בגיל 60, לפי מדד חדש שמתפרסם על ידי הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
"חוסר ביטחון כלכלי" מוגדר אבטלה בשלב מסוים בחיי המבוגרים, או שנה ויותר של הסתמכות על סיוע ממשלתי כמו בולי מזון או קצבאות השלמת הכנסה. במדידה בקרב כל האוכלוסייה, מדד חוסר הביטחון הכלכלי עולה ל-79%.
הפערים - עניין מעמדי, לא אתני
שיעור הנישואים נמצא בירידה בקרב כל הקבוצות האתניות, ומספר האימהות החד-הוריות הלבנות מתחת לקו העוני השתווה למספרן בקרב האפרו-אמריקאים.
"הגיע הזמן שאמריקה תבין שרבים מהפערים הגדולים, מחינוך עד תוחלת חיים, נובעים ממעמד כלכלי ולא בהכרח מרקע אתני", אמר ויליאם ג'וליוס וילסון, פרופסור בהרווארד המתמחה באתניות ועוני. הוא ציין כי דווקא בני המיעוטים חשים יותר ביטחון בעתידם בתקופת כהונתו של אובמה, בעוד שהלבנים השרויים במצוקה פסימיים יותר.
מספר העניים בארה"ב ברמה הלאומית נשאר בשיא: 46.2 מיליון או 15% מהאוכלוסייה, בין היתר כתוצאה מאבטלה מתמשכת בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008 והמיתון שבא אחריו. שיעורי העוני בקרב אפרו-אמריקאים והיספאנים גבוהים פי שלושה כמעט, אך הרוב המוחלט של העניים הם לבנים.
יותר מ-19 מיליוני לבנים ירדו אל מתחת לקו העוני, המוגדר הכנסה של 23,021 דולר בשנה למשפחה בת ארבע נפשות. הם מהווים יותר מ-41% מאוכלוסיית העניים, ומספרם כמעט כפול ביחס למספר העניים הלבנים.
הלבנים העניים, המכונים לעיתים "העניים הבלתי נראים", מתגוררים באופן כללי בפרברים ובעיירות כפריות קטנות. הם מרוכזים במערב התיכון התעשייתי ומפוזרים גם בלב אמריקה, במיזורי, ארקנזו, אוקלהומה ובערבות הגדולות.
מחוז ביוקנן בדרום מערב וירג'יניה הוא מהעניים בארה"ב במונחי הכנסה חציונית, עם שיעור עוני של 24% מהתושבים. יותר מ-90% מהתושבים הם לבנים ממעמד העובדים (ללא תואר אקדמי). חינוך גבוה לא היה נחוץ במחוז במבט היסטורי, מפני שעבר היו בו שפע מקומות עוד בתעשיות הכרייה ושירותי הכרייה, מה שכבר לא נכון היום.
סיכון העוני עולה בהתמדה
בשנת 2011 חיו רק 12.6% מהאמריקאים בגיל העבודה העיקרי, 25-60, מתחת לקו העוני. אבל במונחי הסיכון לחיות בעוני בשלב כלשהו בחיים, 40% חיו בעוני לפחות שנה אחת בחייהם.
סיכון העוני עולה בהתמדה בעשורים האחרונים, בייחוד בקרב גילאי 35-55, ביחד עם התרחבות פערי ההכנסה. בשנים 1969-1989 היו 17% מבני 35-45 בסיכון להידרדר לעוני. בשנים 1989-2009 הסיכון הזה גדל ל-23%. בקרב בני ובנות 45-55, סיכון העוני עלה מכ-12% לכ-18%.
ובגיל 60, כאמור, סיכון העוני, כלומר התנסות באבטלה או בחיים על קצבאות רווחה, מגיע לכ-80%. אם התוואי הנוכחי יישמר, קרוב ל-85% מכל אוכלוסיית ארה"ב בגיל העבודה יחושו חוסר ביטחון כלכלי בשלב מסוים בחייהם בשנת 2030.
"עוני הוא כבר לא בעיה 'שלהם' אלא בעיה 'שלנו' ", אומר מארק רנק, פרופסור באוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס שביצע את החישובים בסקר. "רק כאשר העוני ייחשב לאירוע מיינסטרים ולא לניסיון שולי של שחורים והיספאנים, נוכל להתחיל באמת לבנות תמיכה רחבה בתוכניות לקידום של בני אדם".