לפני כ-3 שבועות פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי בנק מזרחי-טפחות הפר את חובותיו, בכך שאיפשר לבנה של לקוחה לבצע פעילות ספקולטיבית בחשבונה ללא ידיעתה - פעילות שהביאה את האם לקריסה כלכלית. סגנית נשיאת המחוזי בתל-אביב, השופטת דרורה פלפל, חייבה את הבנק לפצות את האם במיליוני שקלים.
בהחלטה תקדימית פסקה השופטת כי בנסיבות שבהן לקוח פועל באופן העלול לגרום לו להפסיד את כספו ולמעשה "מתאבד כלכלית", חייב הבנק לנקוט פעולות, לרבות עצירת הפעילות בחשבון. היום (ב') פורסם בעיתון "הארץ" כי מזרחי-טפחות מפלה אזרחים ערבים לרעה במתן אשראי.
היום גם נודע ל"גלובס" כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל באחרונה באופן חלקי תביעה נוספת שהוגשה נגד בנק מזרחי-טפחות, בטענה כי הוא התרשל בניהול חשבון של לקוחות.
הפעם מדובר בחשבונם של לקוחות עשירים במיוחד - המיליארדר הרוסי מיכאל אקסלרוד ורעייתו אלה. אקסלרוד, תושב מוסקבה, הוא אחד מבכירי חברת גזפרום הרוסית, והונו הוערך בעבר ביותר ממיליארד דולר. בשנים האחרונות הוא רכש דירה ברחוב הושע בצפון תל-אביב וקיבל אזרחות ישראלית.
קונספציה שגויה
השופט אליהו בכר קבע בפסק הדין כי בנק מזרחי-טפחות איפשר ברשלנותו מעילת ענק שבוצעה לכאורה בחשבון הזוג אקסלרוד שנוהל בסניף גן-העיר בתל-אביב, וחייב את הבנק לשלם לבני הזוג 9.6 מיליון שקל בגין רשלנותו.
לדברי בית המשפט, הבנק איפשר לתושב נתניה בשם מיכאל לוויטין, שניהל חשבון באותו סניף, למשוך מחשבון הזוג אקסלרוד 21 העברות כספיות בסך כולל של יותר מ-15 מיליון שקל, ללא הסכמתם.
יתרה מכך, בית המשפט קבע כי לאחר שנודע למזרחי-טפחות על דבר המעילה בכספי הזוג אקסלרוד, הוא בחר לנהל חקירה עצמאית של לוויטין, לא הסגיר אותו לרשויות ואיפשר לו להיעלם.
בהחלטתו מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על התנהלות פקידי הבנק בכל הקשור לניהול חשבונם של הזוג אקסלרוד. בית המשפט קבע כי פקידי הבנק נשבו בקונספציה, לפיה לוויטין הנו איש אמונם של הזוג אקסלרוד, והתעלמו מכך שהוא נעדר כל ייפוי-כוח לבצע פעולות בחשבונם, ומכך שבני הזוג הצהירו בפניו כי אין להם נהנים נוספים בכספים.
"פקידי הבנק לא ביצעו את מלאכתם נאמנה ובהתאם לנהלים בכל הקשור לביצוע העברות כספים", כתב השופט. "הם לא דאגו לפנות לאלה אקסלרוד כדי להסדיר את נושא דברי הדואר שאינם מגיעים ליעדם (אל אלה אלקסלרוד - ח' מ'); הם אינם ממלאים אחר נוהל הודעה טלפונית, בטרם מועברים סכומי כסף העולים על 100 אלף שקל ללקוח באותו סניף (לוויטין - ח' מ'); הם מתקנים מספר חשבון נעבר ללא קבלת רשות המעביר וללא תיאום עמו".
חקירה עצמאית
עוד ציין השופט כי אנשי הבנק היו ערים לקשיים הקיימים בהעברת סכומי כסף גדולים, שכן הם דיווחו עליהם בהתאם לקבוע בחוק איסור הלבנת הון, "אך אינם ערים לקושי האפשרי, לפיו סכומי הכסף מועברים על-ידי עבריין/נוכל, שלצרכיו בדיוק הותקן חוק איסור הלבנת הון".
כמו כן, השופט מתח ביקורת על אופן התנהלות סניף מזרחי-טפחות בגן-העיר, לאחר שנודע דבר המעילה של לוויטין בכספי הזוג אקסלרוד. "הבנק בחר משום מה לבחון את הטענות בעצמו ולנהל חקירה עצמאית", נקבע. "במסגרת זו זימן הבנק את לוויטין לפגישה בסניף הבנק. לוויטין אכן הגיע לפגישה, אך הבנק לא טרח באותה עת לערב גורמים רשמיים בחקירה, ואף נמנע מלזמן עדים נוספים שהיו מעורבים במהלך הדברים. לאחר הפגישה הזו נעלמו עקבותיו של לוויטין עד עצם היום הזה".
עם זאת, בית המשפט קבע כי גם לזוג אקסלרוד יש אחריות תורמת לנזקים שנגרמו להם, והעמיד אותה על 33%. "התנהלותה של אקסלרוד אינה מעידה על התנהלות של לקוח סביר של הבנק. היא הפקידה בחשבונה 5 מיליון דולר, אך לא התעניינה כלל בנעשה בחשבונה, גם כשהגיעה לביקור בארץ".
עוד ציין השופט כי נקודה נוספת שהטרידה אותו היא התנהלות הזוג אקסלרוד מול לוויטין לאחר שנודע להם כי הוא גנב מהם מילוני דולרים. "אקסלרוד נשאלה בחקירתה האם נעשה ניסיון לאתרו, והשיבה בחיוב, והוסיפה כי לא ניתן להשיג אותו טלפונית... כשנשאלה האם הגישה תלונה במשטרה, היא השיבה כי הגישה תלונה הן בישראל והן ברוסיה, אך אין בידה אישור על הגשת תלונה משטרת רוסיה".
מיתרת זכות של 5.5 מיליון דולר ליתרת חובה של 530 שקל / רקע
בינואר 2006 פתח מיכאל אקסלרוד, מיליארדר רוסי בעל אזרחות ישראלית, חשבון בסניף גן-העיר בתל-אביב על-שם רעייתו, אלה. הזוג הפקיד בחשבון סכום מצטבר של 5.5 מיליון דולר.
כעבור כשנתיים וחצי גילו בני הזוג כי חשבונם עומד במינוס של 530 שקל, למרות שלטענתם הם לא ביצעו בו שום משיכה. בהמשך התברר להם כי מאז הפקדת המיליונים, הועברו כספים באופן שיטתי מחשבונם לחשבונו של מיכאל לוויטין, אותו הכירו כאשר הוא סייע להם לקנות דירה.
באוקטובר 2006 נעצר לוויטין על-ידי המשטרה, בחשד למכירת דרכונים ישראלים מזויפים דרך רשת האינטרנט.
ב-2009 הגיש הזוג אקסלרוד, באמצעות עורכי הדין נדב דרזנין, רמי קסלר ורם א. גמליאל, תביעה בסך 25.6 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד מזרחי-טפחות, בטענה כי הוא אחרי לנזקים שנגרמו כתוצאה מהמעילה בחשבון הבנק שניהלו אצלו.
חתימות מזויפות
בתביעה נטען כי החשבון של הזוג אקסלרוד נפתח באמצעות פקידה דוברת רוסית בשם אלה אשפיז, שמי שהפנה אותם אליה היה לוויטין, שהתנהל בסניף כבן-בית. מהתביעה עלה כי ההעברות מהחשבון של אקסלרוד נעשו בהסתמך על הוראות שהתקבלו בבנק באמצעות הפקס, כשהן חתומות על-ידם, מבלי שהיה לבנק עותק מקורי, ומבלי שיכול היה לוודא מהיכן נשלח ובידי מי נשלח הפקס. בין היתר פנה הזוג אקסלרוד לגרפולוג מומחה, שקבע כי החתימות של אלה אקסלרוד על חלק מבקשות ההעברה השונות היו מזויפות.
הבנק טען בתגובה כי לוויטין הוצג על-ידי בני הזוג אקסלרוד כאיש אמונם וכעושה דברם בארץ. לטענת הבנק, אלה אקסלרוד הגיעה לבנק כדי לפתוח את החשבון בצוותא עם לוויטין, וכי כבר במעמד הפתיחה ביקשה להעביר סכום כסף לחשבונו של לוויטין ותהה מדוע לוויטין לא נתבע על -די בני הזוג.
עוד טען הבנק כי התובעים לא התעניינו בנעשה בחשבון, מסרו לבנק כתובת למשלוח דואר בה אינם מתגוררים, ואף נמנעו מלמסור מספר טלפון בו ניתן היה להשיגם.
כמו כן, נטען כי אקסלרוד הייתה צריכה לדעת מה קורה בחשבונה, אך בחרה לעצום את עיניה. לחילופין טען הבנק כי ככל שבוצעו בחשבון פעולות ללא ידיעת אקסלרוד והרשאתה, הרי שאלה בוצעו ברשלנותה שלה.