האם מערכת המשפט מתעוררת ומתחילה להגן על עצמה, נוכח המתקפות החריפות על שופטים בתקשורת? כך עולה מתכתובת פנימית בין חברי נציגות השופטים מהימים האחרונים, שהגיעה לידי "גלובס".
הסערה המתחוללת בקרב השופטים נגעת בין היתר לביקורת הבלתי מוצדקת שנמתחה על הרכב השופטים, צבי סגל, משה דרורי ויורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים, שדנו בתיק אונס שהתנהל בפניהם בשנת 2008, ושבמסגרתו הואשמו כמה קטינים פלסטינים באונס קטינה יהודייה. נטען כי השופטים איפשרו את השפלתה של המתלוננת באולם המשפט, ואילצו אותה להדגים כיצד נאנסה - ואולם כל הפרטים שפורסמו בנושא זה היו שגויים ומעוותים.
בעקבות הדברים פירסם בשבוע שעבר האלוף (במיל') גיורא איילנד מאמר ביקורת ב"ידיעות אחרונות", שעורר את זעמם של השופטים.
על-פי מהלכי הימים האחרונים, נראה כי המערכת המשפטית מתעוררת ויוצאת מהקיפאון התקשורתי, שבמסגרתו איש מהגורמים הבכירים במערכת - נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס; מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר; ויו"ר נציגות השופטים, ורדה וירט-ליבנה - לא השמיע את קולו.
"שופטים רבים הופכים עם השנים אטומים מתנשאים ומנותקים מהעם", כתב איילנד במאמרו. "הגיע הזמן להגביל הן את עוצמתם של השופטים והן של היועצים המשפטיים ולייצר יכולת של ביקורת אמיתית עליהם".
בעקבות זאת מיהר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, חבר נציגות השופטים, לפנות לדוברת בתי המשפט, אילת פילו, וכינה את מאמרו של איילנד "דברי-בלע".
לדבריו, "הדברים שנכתבו מדירים שינה מעיני שופטים רבים, והם חלק ממסע הולך ונמשך של פגיעה בשופטים, המהווים גם זילות והסתה במערכת המשפט, אך דומני שדברים כה חמורים, ועוד על-ידי אלוף במיל', טרם נכתבו. אנו סבורים כי יש לעצור את ההידרדרות האמורה ולנקוט צעדים מיידיים וחריפים, בטרם יהיה זה מאוחר מדי לתקן את שנעשה".
אורנשטיין, שציין כי הוא פועל על דעתה של יו"ר הנציגות וירט-ליבנה, השוהה בחו"ל, ציין בשם השופטים כי "ציפינו שעוד היום תצא הכחשה נחרצת של המערכת, אך כזאת לא אירע".
דבריו של אורנשטיין באו על רקע התקוממות של רבים מהשופטים חברי הנציגות. כך למשל, כתב השופט אחיקם סטולר מבית המשפט המחוזי מרכז: "אני סבור כי יש להגיב באופן מיידי להתקפות בעיתונות, כדי שקולנו יישמע. הדרך הנאותה היא לשכור שירותיו של איש תקשורת, שידברר את נציגות השופטים".
השופט משה הכהן מבית המשפט המחוזי בירושלים הזכיר, לצד מאמרו של איילנד, גם את מאמר הביקורת של הסופרת יוכי ברנדס ב"ישראל היום", שבו כתבה כי "עושה רושם שהיושבים על כס המשפט חיים בבועה. סוטי המין פוגעים רק בבנותינו. הבריונים מטילים חיתתם רק ברחובותינו. הנהגים משתוללים רק בכבישינו. לשופטים יש כנראה בנות, רחובות וכבישים משלהם".
"לא מדובר באזובי קיר משולי החברה", כתב השופט משה הכהן לחבריו, "אלא במובילי דעת קהל, אנשי האליטה והאינטליגנציה, והגל התקשורתי העכור השוטף אותנו, אם לא יזכה לתגובה הולמת, ימשיך להתגלגל הלאה ולא ייעצר".
כהן מתח ביקורת על השתיקה מצד ראשי המערכת וציין כי "השופטים הופכים לאחרונה יותר ויותר לאסקופה נדרסת בזירה התקשורתית והדברים מחלחלים לציבור הרחב. שתיקה והרכנת ראש בתקווה שהגל יעבור איכשהו היא מדיניות מוטעית, שכן בנסיבות כאלה - שתיקה כהודאה היא".
אורנשטיין השיב לחבריו בנציגות כי "השופטת וירט-ליבנה, הנמצאת בחו"ל, מודעת להתרחשויות, ואף היא, כמו כולנו, מוטרדת מהן. לאחר שובה לארץ בשבוע הבא, ייבחנו הדברים, ויישקלו הצעדים שיש לנקוט".
"מאמרו של איילנד מקרין רדידות"
את תשובתו לפנייתו של השופט אורנשטיין לדוברת בתי המשפט, העביר מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר לכלל השופטים והרשמים.
"קראתי את המייל שלך כמו גם תגובות נוספות", כתב שפיצר. "לצערי, מאמרו של האלוף במיל' איילנד מקרין רדידות, השתלחות וחוסר הכרה בסיסי של מערכת המשפט, כל זאת תוך הפרחת סיסמאות כוללניות וסתמיות ודומה שכל קורא בר-דעת מבין זאת.
"המאמר לא נעלם מעינינו, כמו גם הנזק שהוא גורם, אולם תגובה לכך רק עלולה להוסיף שמן למדורה התקשורתית שבעיצומה אנו מצויים. ייתכן כי סיבות אישיות סמויות מן העין הביאו את מר איילנד להרחיב את כתיבתו גם לתחומי המשפט ולנצל את הבמה התקשורתית העומדת לרשותו".
"צריך לזכור", הוסיף שפיצר, "שלא פעם אנחנו פועלים בידיים קשורות. כך למשל, אין בידינו לפרסם מידע מתיקים שחל עליהם חיסיון, גם אם הפרסומים בקשר לאותם תיקים אינם מבוססים ומושתתים על חצאי ורבעי דברים. השופטים יודעים היטב שהמערכת מגינה עליהם בכל יכולתה, גם אם הדברים נעשים בצנעה".
במייל נוסף שהועבר לכלל השופטים למחרת היום, העביר שפיצר קישורים לשני תיקים משפטיים שבהם היה מעורב איילנד - האחד הוא תביעה קטנה שבה חויב בתשלום 1,000 שקל, והאחר הוא פסק דינו של השופט נעם סולברג מימיו בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבו אוזכרה באופן שלילי פנייתו של איילנד לסרן ר', כדי לברר אפשרות שייסוג מתביעת לשון הרע שהגיש נגד העיתונאית אילנה דיין. "זה מה שנקרא גילוי נאות", חתם שפיצר.
"עצמאות שיפוטית"
דוברת בתי המשפט מסרה בתגובה להתפתחויות האחרונות כי "ביקורת על מערכת בתי המשפט היא דבר לגיטימי, ומערכת המשפט קשובה לה. יחד עם זאת, ראוי שהביקורת תהא עניינית, הוגנת ומאוזנת.
"לטעמנו הגורם המבקר צריך לכלול גילוי נאות, שהיא חובה עיתונאית ממעלה ראשונה. מאמרו של גיורא איילנד היה כוללני וגורף, וכלל הטחת עלבונות בלשון בוטה כלפי מערכת בתי המשפט וכלפי השופטים. כל זאת בלא לגלות כי לאיילנד היו מספר היתקלויות במסגרת הליכים משפטיים".
עוד ציינה הדוברת כי "יש חשיבות עצומה לעצמאות השיפוטית, המוענקת לשופטים בביצוע מלאכת השפיטה. המערכת בהחלט נתונה לביקורת. קיימת ביקורת שיפוטית על החלטות ופסקי דין, ובנוסף פתוחה המערכת הן לביקורת של נציב תלונות הציבור על שופטים והן לביקורת ציבורית.
"ביקורת שכל עניינה ליבוי קולות מתלהמים - מוסיפה שמן למדורה, אינה מסייעת במציאת פתרונות הולמים ופוגעת שלא בצדק באמון הציבור במערכת המשפט".