גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הקשר בין עוני לבתי שימוש

כמה ארוחות צהריים יכול הודי לאכול ב-1.17 שקלים?

החדשות היו טובות מאוד, לשם שינוי. הודו אינה מניבה אותן לעתים קרובות. חלקם של העניים באוכלוסייה פחת בתוך שבע שנים (2004-2011) מ-37% ל-22%. זו ירידה כמעט-סינית. הודו התקרבה בזה כדי נגיעה אל היעד שהציב האו"ם ב-1990: הפחתת העוני בעולם ב-50% עד שנת 2015.

הטור הזה ציין לפני שבועיים את תרועת-הניצחון המאופקת מאוד שבקעה מהודו http://tinyurl.)com/lvkt48n). היא הייתה מאופקת, מפני שרוב החדשות הכלכליות והחברתיות בהודו בימים האלה אינן מצדיקות תרועות. הכלכלה הלאומית נתקעה, שיעורי הצמיחה פוחתים, המטבע מאבד את ערכו, מחירי המזון ותעריפי האנרגיה מאמירים (גולדמן-זאקס הורידה אתמול את הודו בדירוג המלצותיה ל- underweight) אבל נתוני העוני של רשות התכנון הלאומית הראו בעליל, כי הודו מתקדמת. הם גם שירתו את צרכיה המידיים של מפלגת השלטון, המועמדת כנראה לתבוסה בבחירות של השנה הבאה.

אבל מאז התפרסמה הסטטיסטיקה התפתח ויכוח מרתק, לפעמים רציני ולפעמים מגוחך, על הרלוונטיות של הנתונים האלה. כל מי שעוקבים אחרי שאלות של עוני, תהיה ארץ מוצאם אשר תהיה, יוכלו להניד בראשיהם. כוחו של הוויכוח הזה יפה כמעט לכל חברה, אפילו חברות מפותחות. חוץ מצפון קוריאה, נדמה לי ששום ארץ עדיין לא הודיעה על הצלחתה לבער את העוני, אם כי אחדות הצליחו לבער את העושר.

עוני אינו רק כסף

מיהו עני? אבני-הבוחן הן בהכרח שרירותיות. ב-2005, הבנק העולמי העמיד את קו "העוני המוחלט" על שכר של 1.25 דולרים ביום. בארה"ב, אופן החישוב לא השתנה מאז 1965, בהתאמה לאינפלציה. הוא עומד על 15 דולר ביום (בכסף של 2009). הסכומים האלה צריכים התאמה לכוח הקנייה וליוקר המחיה.

יתר על כן, כלכלני הבנק העולמי מציעים אמות מידה נוספות לשערוך העוני. כמובן, הוא מתבטא קודם כל ב"היעדר משאבים מספיקים לספק את צורכי היסוד של החיים", אבל גם באמות מידה הבאות: מחלות תכופות ומוות מוקדם; בערות וחינוך לקוי, המחבלים ביכולתו של היחיד "להבין את העולם ואת עצמו"; תנאי מחיה המסכנים את בריאותו הגופנית והנפשית; עבודה שהיא במקרה הטוב לא-מספקת ובמקרה הרע מסוכנת; "מחסור מופגן של כבוד עצמי, היעדר כבוד מצד אחרים"; היעדר השפעה על חיי הקהילה.

את רוב הקריטריונים האלה קצת קשה לכמת במשוואות מתמטיות, אבל כרוכה בהן תזכורת על חלקיות תוקפו של כל מחקר על העוני. צריך להגיד שדעתם של מייסדי הודו המודרנית, אילו קראו את המחקר, הייתה נוחה מרוחו. המהטמה גאנדהי חשב את העוני החומרי לאופציה הריאלית היחידה, כל זמן שההסתפקות במועט מזמנת עושר ספיריטואלי. אחד הכלכלנים המחוננים ביותר של זמננו, ההודי אמארטיה סן, חתן פרס נובל, היה ממקורות ההשראה של המחקר הזה (את כל 300 וכמה עמודיו אפשר לקרוא על הרשת, ב-http://tinyurl.com/mggfgg3).

"תוצאות כה מוגבלות"

אמארטיה סן עצמו התחיל את הוויכוח במקרה. הוא מבלה את רוב זמנו מחוץ להודו. בגיל 80 הוא עדיין פעיל נמרץ בקמפוסים באמריקה ובבריטניה, פרופסור בהרווארד, האסיאני הראשון שעמד אי-פעם בראש קולג' בריטי יוקרתי באוניברסיטת אוקספורד. אבל הוא היה החודש בדלהי לרגל פרסום ספר חדש על עניין הודי מאוד: חוסר השוויון הקיצוני, המאפיין את שגשוגה הכלכלי (Uncertain Glory - אפשר למצוא באמזון).

הודו הצטרפה אל ליגת הנמרים של אסיה רק בשנות ה-90, אם גם לא בדילוגי-סין, תוצאה של רפורמות כלכליות חלקיות. במרוצת 20 השנה האחרונות התהווה בה מעמד ביניים מרשים: פרופ' סן מעמיד אותו על 100 מיליון, "יותר מאוכלוסייתן של ארצות רבות". אבל בהודו יש כמעט 1.3 מיליארד בני אדם. כאשר מאה מיליון עושים חיל, וממלאים קניונים ענקיים בכל מרכז עירוני, איפה נמצאים כל השאר?

"בכל קורות העולם קשה למצוא דוגמאות להתפתחות כלכלית כה מהירה, לאורך זמן כה גדול, עם תוצאות כה מוגבלות בצמצום הקיפוח האנושי", כותב סן.

איפה בכלל צריך להתחיל? תזונה לקויה, שבגללה 43% מילדי הודו סובלים ממשקל-חסר (רק 2% בסין); מחסור בבתי-שימוש, שמפניו חצי האוכלוסייה עושה את צרכיה מתחת לפני השמים, עניין מסוכן במיוחד בשביל נשים; להבדיל, אף אחת מ-200 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם אינה נמצאת בהודו.

התקשורת (בלשון האנגלית, שהיא בהכרח נחלת מיעוט קטן, אבל יש לה השפעה מכרעת על האליטות) קיבלה את ספרו של סן בעניין עצום. אולי זו עדות נוספת להשפעה חסרת-היחס של אינטלקטואלים שמאליים על המדיה. ככה זה, כנראה, בכל הארצות חוץ מצפון קוריאה. אבל העניין בספרו של סן לא היה חד-צדדי. סן הוזמן להתווכח בפומבי, בשידור טלוויזיה חי, עם מבקר ותיק וקולני של דעותיו, כלכלן הודי מפורסם אחר, ג'אגאדיש בהוואגוואטי, פרופ' באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

ואז הוא אמר: רק לא NaMo

בהאוואגוואטי מאשים את סן, שהוא "מעלה מס שפתיים" לפיתוח כלכלי, והתרופות שהוא מציע יסבו "נזק עצום" למהלך התקין. בהאווגוואטי סומך את ידיו על דגם הפיתוח של גוג'אראט, מדינה בחוף הצפון מערבי של הודו, שרשמה שיעורי צמיחה שנתיים של עד 9% בעשר השנים האחרונות. הליברליזציה של חוקיה משכה אליה השקעות ענק ממדינות אחרות של הודו ומחלקים אחרים של העולם (כולל ישראל. חברה ישראלית מפתחת שם נמל עמוק-מים).

למרבה חוסר הנוחיות הפוליטית, אי אפשר להזכיר בימים האלה את גוג'אראט מבלי להזכיר את האיש הידוע עכשיו יותר ויותר בראשי התיבות של שמו NaMo, הלוא הוא נארנדרה מודי, ראש ממשלת גוג'אראט ואבי "הנס הכלכלי" שלה. מודי הוא המועמד הכמעט-ודאי של האופוזיציה לראשות הממשלה בבחירות הממשמשות ובאות (לא יאוחר ממאי 2014).

יש לו כריזמה, כישרון רטורי, ביוגרפיה מרשימה, רקורד פוליטי מזהיר, ניסיון רב בניהול. אבל יש לו גם שונאים רבים, הזוכרים לו את חטא נעוריו: טבח של המוני מוסלמים באהמדאבאד, העיר הגדולה ביותר במדינתו, לפני 11 שנה. הוא נושא הדגל של הימין ההינדואי הדתי, שתוכניותיו אינן מתיישבות עם האתוס החילוני רב-השנים של הודו (הבריטים חילקו את תת היבשת לשתי מדינות, אחת מהן מוסלמית. אבל הודו מעולם לא הסכימה לתווית של "מדינה הינדואית", אף כי 80% מתושביה הם הינדו).

פרופ' סן נשאל בראיון טלוויזיה מה דעתו על "NaMo בתור אזרח הודי", הוא השיב, "אינני רוצה בו כראש ממשלתי". מדוע? מפני שאין הוא חילוני מספיק, ומפני שדגם הפיתוח שלו אינו בן-החלה בשאר חלקי הודו.

רק זה היה חסר לאופוזיציה. בטונים שישראלים מכירים יפה מזירתם הפוליטית, הפטריוטיות של פרופ' סן הועמדה בספק. "האם יש לו בכלל זכות הצבעה?", שאל חבר פרלמנט מן הימין. הוא קרא לשלול מסן את ה"בהאראט ראטנה", אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר של הודו, שהוענק לו ב-1999.

רעב, עם חמש רופיות בכיס

הפוליטיזציה של הוויכוח אולי לא הייתה הכרחית, אבל כנראה הייתה בלתי נמנעת. הכול עכשיו פוליטי בדמוקרטיה הרעשנית והפלורליסטית הזו. הכול - כולל הסטטיסטיקה של העוני.

אם נקבל אותה כפשוטה, משפחה כפרית בהודו, המוציאה 3,000 רופיות בחודש (175 שקל), ומשפחה עירונית המוציאה 4,000 רופיות (235 שקל) נמצאות "מעל לקו העוני". פוליטיקאים של מפלגת השלטון חשבו שהקו גבוה מדי. אחד מהם, ממומבאיי, הבירה הפיננסית של הודו, הכריז ש-12 רופיות (70 אגורות) מספיקות להאכיל אדם ממוצע בצהריים. פוליטיקאי אחר, מן הבירה דלהי, הוריד את המשוכה עוד יותר: חמש רופיות (29 אגורות) מספיקות לארוחת צהריים סבירה.

עיתונאי ב"טיימס אוף אינדיה" ניסה להעמיד את ההכרזה הזו במבחן. הוא יצא לרחובות עיר הבירה רעב, עם שטר של חמש רופיות בכיסו. המינימום שנדרש למנה צנועה של אורז ושעועית היה 33 רופיות (1.93 שקל). חמש? לגלג רוכל אחד. "יספיקו לך אולי לכוס מים".

מאיפה באו אם כן חמש הרופיות? העיתונאי בדק ומצא, שזה המחיר של ארוחה מסובסדת במזנון חברי הפרלמנט בדלהי. הוויכוח אגב עדיין לא הסתיים. שר החקלאות בממשלה של מדינת אסאם, ענייה מרודה בצפון מזרח הודו, הכריז ש-20 רופיות (1.17 שקל) יכולות למלא את קיבותיהם של שמונה בני אדם. ראש הממשלה של אסאם הסתייג, אבל המיניסטר עומד על דעתו: אין לו על מה להתנצל, הוא יכנס מסיבת עיתונאים כדי להוכיח את זה. המתינו-נא בנשימה עצורה.

התערובת של פוליטי ואקדמי היא תמיד בעייתית. בייחוד בחברה פתוחה ובמערכת דמוקרטית. אינטלקטואלים ראויים ליותר כבוד ממה שדמוקרטיות מוכנות להעניק להן, וממה שחולקות להם קהילות גדפניות של טוקבקיסטים אנונימיים. אבל על הודו אפשר לפחות להגיד שגם כאשר היא בלתי נעימה, היא תמיד מעניינת.

עוד כתבות

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

המיזוג הולך ומסתבך? סלקום וגולן מתקוטטות על קופת המזומנים

גולן, שקופת המזומנים שלה אמורה להישאר אצל בעלי המניות שלה במסגרת עסקת רכישתה על ידי סלקום, מעכבת העברות כספים בתקוה שאישור העסקה יתקבל במהרה ● על פי הערכות גולן קרובה לפרישה מהמכרז אם לא תקבל אישור מהנדל ● גולן: "עומדים במחויבות ההשקעות שלנו"

לשכת התעסוקה תל אביב. הכשרות שלא תואמות את צרכי השוק  / צילום: שירות התעסוקה

מספר המשרות במשק התכווץ ביותר מרבע באפריל

השכר הממוצע באפריל (במחירים שוטפים) עמד על 12,494 שקל, 14% יותר מאשר במרץ. בלמ"ס מסבירים שהפער נובע "ככל הנראה מכך שרוב העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם וקיבלו דמי אבטלה, הם עובדים ששכרם נמוך מהממוצע"

בני גנץ, כחול לבן / צילום: איל יצהר, גלובס

האם כשלפיד היה בממשלה הוא התנגד לחוק הפונדקאות?

גנץ בחר דוגמה כוזבת להפרת הבטחה של לפיד, ובכחול לבן לא טרחו לתקן ● "המשרוקית של גלובס"

בורסת טוקיו / צילום: Koji Sasahara, Associated Press

עליות באירופה; "הריבאונד המהיר הביא לאופטימיות שמתהפכת שוב"

במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב נרשמות עליות קלות לאחר שאתמול ננעל המסחר במגמה מעורבת ● שיעור האבטלה בגוש האירו עלה ב-0.1% לרמה של 7.4% בחודש מאי ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט

שלט תלוי מעל אחת המרפסות בתל אביב באוירת הסגר שהוטל על המדינה בעקבות התפשטות וירוס הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

סגר כבר לא אופציה, אז מה כן? כלכלן, סטטיסטיקאי ואפידמיולוגית מייעצים

בכיר במשק, אפידמיולוגית, כלכלן וסטטיסטיקאי שוטחים את משנתם לגבי ההתמודדות עם מה שנראה כגל תחלואה שני של הקורונה ומדגישים את תפקיד המדינה בשיקום הפגיעה ההרסנית של הסגר בכלכלה • מה ניתן ללמוד מטעויות העבר וכמה חשוב לנתח את נתוני משרד הבריאות?

ברצלונה/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

משקיעים בנדל"ן מחוץ לישראל, אל תיפלו למלכודת המיסוי

עם קורונה או בלי, מרכיב מרכזי שעשוי להפוך השקעה בנדל"ן מעבר לים הוא תחום המיסוי ● אל תוותרו על שיעורי הבית בנושא

גיוס הון / צילום: Shutterstock

פיצ'בוק: ירידה של 45% בסבבי הסיד של קרנות הון סיכון בארה"ב מאז תחילת השנה

היקף עסקאות הסיד שנעשו במחצית הראשונה של השנה צנח ב-45%: 803 עסקאות לעומת 1,447 בתקופה המקבילה ● היקף ההון שהושקע ירד ב-33% ל-2.2 מיליארד דולר

משאית שיקוף של ניוקטק  / צילום: ויקיפדיה

אחרי וואווי, ארה"ב שמה על המוקד חברה סינית חדשה

לדברי המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, יצרנית ציוד הבידוק הביטחוני ניוקטק "השתלטה" על אירופה בזכות מחירים נמוכים מאוד ● כעת היא בעלת גישה למידע פרטי מסחרי שיכול לשמש לריגול, כמו דרכונים, טביעות אצבע ומועדי המראות והפלגות

יואב מנדלסון, בעלים של חברה לקידום אתרים     / צילום: תומר שלום, סטודיו תומאס

"כשהסגר התחיל הוצאנו את רוב העובדים לחל"ת"

יואב מנדלסון הוא בעלים של חברה לקידום אתרים ● את השלכות מגפת הקורונה והמשבר שהיא מזמנת הוא זיהה בשלב מאוד מוקדם ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

תחנת סקר סרולוגי של קופת חולים לאומית באשדוד. כמה חולים באמת פספסנו? / צילום: משרד הבריאות

כמה חולי קורונה יש באמת בישראל? הסקר הסרולוגי הגדול יצא לדרך וזה כל מה שצריך לדעת עליו

הסקר הסרולוגי שקופות החולים מתחילות לבצע אמור לתת תשובה לשאלה - כמה אנשים חלו בקורונה בישראל, ולאתר את מי שכבר מוגנים מפניה • האם מי שיימצא כבעל נוגדנים לנגיף יהיה מוגן מהדבקה חוזרת והאם דגימת האוכלוסייה תיתן תמונה אמיתית? • "גלובס" עושה סדר

מיקי זהר / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ח"כ זוהר ממשיך להתנגח בשר האוצר: תומך בתקציב דו שנתי ל-16 חודשים

ח"כ זוהר אמר כי הוא מסכים עם עמדת כחול לבן וכי יש להעביר כעת תקציב דו שנתי למשך 16 חודשים ● נזכיר כי בהסכם הקואליציוני שנחתם לפני כחודשיים, בין הליכוד לכחול לבן, נקבע שהתקציב יהיה דו שנתי

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"בסוג כזה של משבר המדיניות מוגבלת באופן טבעי בצעדיה"

מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ויקטור בהר: "בגלל ששיעורי האבטלה עדיין גבוהים, סביר שחלק מהלקוחות יבקשו לקבל הארכה ל-3 חודשים נוספים על דחיית תשלומי משכנתאות. זה אירוע מתגלגל, ואנחנו נידרש לגבש בהמשך פתרונות יצירתיים"

צבי האוזר / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק שמתיר מעקב שב"כ אחר חולי קורונה

החוק מסדיר את מעקב שב"כ אחרי אזרחים למשך שלושה שבועות וזאת עד שיועבר חוק קבוע, שעליו יערכו בכנסת דיונים מקיפים יותר

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שר התקשורת שם ברקס למיזוג הגדול של שוק הסלולר

יועז הנדל שלח את אנשי המשרד לבצע השלמות נוספות לפני ההחלטה בנושא מיזוג סלקום וגולן טלקום ● זאת לאחר שבכירים במשרד מחו על כך שהמנכ"ל היוצא נתי כהן הזדרז להמליץ על אישור העסקה, בניגוד להמלצות של חלק מהבכירים שחשבו שצריך לקבוע תנאים לאישורה

אבנר הופשטיין / צילום: תמר מצפי, גלובס

תביעתו של אבנר הופשטיין נגד גלי צה"ל נדחתה

בתביעתו משנת 2017 דרש הופשטיין פיצוי בסך למעלה מחצי מיליון שקל בגין התעמרות בעבודה ועוד 85 אלף שקל בגין פיצוי פיטורים שלא כדין ● על פי הנוסח שנחתם היום תביעת הופשטיין על כל עילותיה תידחה ● הופשטיין יקבל בין 70 ל-100 אלף שקל במסגרת הפשרה

עו"ד אשר חלד / צילום: אופיר אייב

"בעקבות משבר הקורונה יש פחות סכסוכים קיבוציים של עובדים מול מעסיקים"

עו"ד אשר חלד הוא אחד המומחים המובילים בארץ בדיני עבודה ודיני פנסיה ● "הנושא של דמי אבטלה לעסקים ניתן לפתרון. היה צריך להשקיע בזה מחשבה יותר רבה"

השופט הנדל (מימין), ראש הלשכה חימי ועו"ד רוזובסקי / צילום: רפי קוץ, יוסי זמיר, שלומי יוסף

תיק הצוללות, בעיית הסיווג הביטחוני של ההגנה והתערבות ראש הלשכה

הסנגורים ב"תיק 3000" טוענים כי הגנת החשודים נפגעת מאחר שהמתמחים שלהם, בניגוד למתמחי התביעה, לא מקבלים סיווג ביטחוני, ולכן לא יכולים להיחשף לחומרי החקירה ולסייע בהכנה לשימוע • ראש הלשכה, אבי חימי, נחלץ לסייע ופנה לשופט האחראי לסיווג: "חוסר שוויון מובהק בין התביעה להגנה"

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

המטוסים מקורקעים, ההפסדים נערמים: קריאה אחרונה לטיסת אל על

מטוסי אל על מקורקעים והטייסים וההנהלה מאשימים זה את באחריות לביטול לוח הטיסות, המצומצם בלאו הכי • החברה שבה ומדגישה כי מצבה קריטי, אך לא קיבלה החלטה בנוגע למסלולי הסיוע • ומה רוצים הבעלים? בעיקר לא לאבד את השליטה

אמנון שעשוע, חברת מובילאיי / צילום: רפי קוץ, גלובס

אמנון שעשוע בראיון בלעדי ל"גלובס": "אי אפשר לעשות סגר נוסף, יהיה פה מרד"

שעשוע, סגן נשיא אינטל העולמית ומי שייעץ לרה"מ נתניהו בגל הראשון, מתייחס בראיון נרחב שיתפרסם בסוף השבוע ב"גלובס" לקורונה וגם למשבר הכלכלי, מותח ביקורת על הרגולציה הישראלית ומנתח את עתיד עולם התחבורה

ד"ר אסף אילת / צילום: איל יצהר, גלובס

למה הציבור לא ייהנה מהוזלה משמעותית בתעריף החשמל? יו"ר רשות החשמל בראיון

ד"ר אסף אילת מסכם ארבע שנים כיו"ר רשות החשמל, וקובע בראיון פרישה כי "היינו עם מבנה משק נכה שבו חברת חשמל היא כמעט כל המשק. הרפורמה הביאה התייעלות וכסף, ויש לה חשיבות"