גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הימור על ענף

האם מחיר הספרים החדש יגרום לציבור להמעיט ברכישתם?

ספרים, רבותיי, ספרים. כנסת ישראל חוקקה שלשום את "החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל". מילים חגיגיות ליוו את החוק, וטובות כוונות חברי הכנסת שהצביעו בעדו; אולם החוק הוא הימור אדיר על עתיד ענף הספרים בישראל.

זה שנים מתחוללת תחרות מחירים עזה בין שתי רשתות ספרים בישראל, סטימצקי וצומת ספרים. הממונה על ההגבלים העסקיים הסביר לא פעם מדוע תחרות כזו קיימת ונמשכת, על אף שמספר המתחרים מועט. על-פי נתוני הממונה על ההגבלים, יוצאים בשנות התחרות בין הרשתות יותר ספרים, נקנים יותר ספרים, ובזול יותר, מאשר בכל תקופה בעבר. אבל התחרות הזו קשה לגופים הפועלים בענף.

הורדת המחירים לצרכן פוגעת ברשתות הספרים המרוויחות פחות, במו"לים, וגם בסופרים שלא נשאר להם הרבה. בקיצור, בתחרות כמו בתחרות, הצרכן מרוויח, אבל המתחרים סובלים. השבוע נחלצה הכנסת לסייע להם: בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, מחוקקת הכנסת חוק שכוונתו להגביל תחרות ולהעלות מחירים לצרכן.

החוק נוגע לספרים חדשים שיוצאים לאור - וקובע תקופה של שנה וחצי, שבה אסור לרשתות הספרים להוריד מחירים, לעשות מבצעים ו/או למכור תלושי הנחה לספרים. המו"ל יקבע את המחיר לציבור, וצומת ספרים וסטימצקי חייבות להציע את הספרים במחיר הזה ורק בו, לציבור. לא עוד מבצעים והנחות: מעתה ישולם על כל ספר עברי או מתורגם, מחיר המחירון המלא.

והמחיר המלא הזה, לדעת היושבים סביב שולחן ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, צפוי להיות הרבה יותר גבוה מ-25 שקל לספרים חדשים במבצע. רוב הדוברים סברו שהמחירים בפועל יעלו ל-60-70 שקל לספר. יש כאלה שצפו מחירים גבוהים יותר. וכך, החל מעוד שנה בערך, הקונה בחנות הספרים יראה ספרים חדשים נמכרים במחיר כפול ויותר מזה המקובל היום.

חוק הספרים - מלא הימורים

ההימור על שוק הספרים ותגובת הציבור - הוא ההימור הגדול ביותר בחוק. הצרכן ישלם יותר, זה ברור. על הפגיעה ברווחה הצרכנית מיותר לדבר. אבל איש אינו יודע איך יגיב הציבור לעלייה דרמטית במחירי הספרים החדשים. האם המחיר החדש יתקבל בהבנה, או שהציבור יפסיק או ימעט לרכוש ספרים חדשים, ויעבור לרכוש מוצרים אחרים? בעולם חלה ירידה משמעותית במספר הספרים המודפסים, שנמנעה אצלנו עד עתה בזכות המחירים הנמוכים. תוקף החוק אמנם מוגבל לארבע שנים, אבל אם הציבור ידיר רגליו מחנויות הספרים, ייגרם לענף כולו נזק אדיר, הרבה לפני שהחוק יפוג.

ההימור על עתיד הסופרים החדשים - את מאיר שלו, עמוס עוז, א.ב. יהושע ודוד גרוסמן, יקנו ב-70 וגם ב-80 שקל ויותר - כך משלמים גם היום. אבל מה לגבי שאר הסופרים? היום נמכרים ספרים של סופרים חדשים או פחות ממותגים, יחד עם ספרים אחרים, וקל להיחשף אליהם. עוד כשנה יצטרכו הסופרים החדשים לעמוד על רגליהם. האם יסכים הציבור לשלם 70 שקל עבור ספר של סופר חדש, או פחות מוכר? עוד הימור בחוק הספרים.

ההימור על חיי המדף של הספרים - חיי המדף של ספר בישראל מגיעים לכחצי שנה. לאחר מכן הביקוש צונח והמבצעים חוגגים. אבל החוק החדש אוסר מבצעים עד תום שנה וחצי מהדפסת הספר. לאחר חצי שנה ייעלם הספר החדש מהמדפים; האם הוא ישוב אליהם שנה לאחר מכן? קשה לדעת. הימור.

ומה יקרה אם ספר חדש יתומחר על-ידי המו"ל במחיר גבוה מדיי, והציבור לא יקנה? היום, אם ספר לא נמכר, מותר להוריד מחיר. ממחר, אסור יהיה להוריד מחיר של ספר יקר, גם אם איש כמעט לא רוכש אותו. וכך, על ספר שיתומחר ביוקר, גוזר החוק החדש כנראה סילוק מהיר מן המדף. עוד הימור שהחוק כופה על השוק.

ההימור על התשלום לסופרים - החוק בא לשפר את מצבם הכלכלי של הסופרים. האם יצליח בכך? לא ברור. היום, בתשלומים הנמוכים, מקבל סופר 3 שקלים לספר הנמכר במבצע, אבל ספר מוצלח יכול להימכר ב-4,000 עותקים ויותר. ואז התגמול לסופר הוא: 12 אלף שקל. ישנם גם סופרים המרוויחים הרבה יותר, אבל הם לא צריכים את החוק הזה מלכתחילה.

ומה יקרה לפי החוק החדש? הצרכן ישלם כנראה הרבה יותר - מחיר הספר יעלה ל-70 שקל - אבל מספר העותקים הנמכרים יקטן מאוד. נהיה אופטימיים ונניח, שבמקום 4,000 עותקים במחיר של 25 שקל לספר, יימכרו 2,500 עותקים של ספר חדש ב-70 שקל לספר. בניכוי המע"מ, הפדיון יהיה 175 אלף שקל, והתמורה לסופר (8% מהמכירות, שקובע החוק) תהיה 14 אלף שקל. האם באמת אפשר לומר שהחוק ישפר את מצב הסופרים? שוב, הימור.

הרגולציה החדשה - מה עוד יקרה? הרבה רגולציה. ענף הספרים, שהיה עד היום חופשי מפיקוח ממשלתי, יהפוך לשוק מפוקח רווי הליכים משפטיים. החוק החדש מקים במשרד הכלכלה מערך פיקוח ואכיפה, שמטרתו לוודא שהוראות החוק מקוימות במלואן: מפקחים, ועדה מייעצת, ממונה ייעודי חדש. מדובר בעלות תקציבית ישירה, ובצדה עלויות משמעותיות נלוות לכל העוסקים בענף. התוצאה: הצרכן ישלם יותר עבור ספר חדש, וגם יממן בעקיפין את עלות מערך הפיקוח, שיוקם כדי לוודא ששום ספר חדש לא יימכר לצרכן בזול.

עצירת התחרות בין רשתות הספרים - סטימצקי וצומת ספרים מתחרות היום זו בזו בעיקר על מחירים. מעתה, כשמדובר בספרים חדשים, התחרות הזו אסורה בחוק. מחוקקי החוק מאמינים כי נזקי חיסול התחרות בין רשתות הספרים, יקוזזו בתחרות מחירים שתיווצר בין המו"לים. אולי, ואולי לא. עוד הימור בחוק הספרים.

קיבוע מצב קיים ומניעת תחרות - בחוק החדש גלומה פגיעה ברווחה הצרכנית בהיבטים נוספים. לדוגמה, החוק מגדיר כל שבע חנויות כ"רשת", שעליה חלה רגולציה מכבידה מכוח החוק. לא נדונה כלל העובדה, שבכך קטנה מאוד ההסתברות לצמיחתן של רשתות נוספות: רשת של שש חנויות תשלם מחיר כבד על פתיחת החנות השביעית, וספק אם תעשה זאת. דוגמה נוספת: החוק מגביל את ההנחות הניתנות למכירה אינטרנטית של ספרים, ובכך משפיע מיידית על מידת התחרות שתצמח לרשתות הספרים הקיימות מכיוון האינטרנט. טכניקת הרגולציה בחוק מצלמת מצב קיים, בלי להביא בחשבון שבכך הוא תורמת להנצחתו.

החקיקה בעולם - מציעי החוק טענו כי מדינות רבות בעולם מקיימות הסדרה של שוק הספרים בחקיקה. כפי שעולה ממחקר של הייעוץ המשפטי לכנסת, אין מקבילה להסדרים שנקבעו בחוק בעולם.

אין מדינה שאסרה על מתן הנחות על ספרים חדשים, גם אם בכפוף למגבלות. אין מדינה שהתערבה ביחסים בין חנויות הספרים לבין המוציאים-לאור או קבעה הוראות לעניין סידור התצוגה בחנויות. אין מדינה שהקימה מערך פיקוח ואכיפה ייעודי לשוק הספרים. החוק הישראלי המציא הסדרים מקוריים, והנה לנו עוד הימור.

חוק הספרים בא לעולם, והוא בבחינת אקספרימנט אחד גדול. יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע, ניהל תהליך סדור וסובלני. הוא, בדומה לאחרים בכנסת ולנציגי הממשלה, לא התרשמו מגודל ההימור הגלום בחוק ובסיכוניו.

האם צדקו? ימים יגידו.

* השתתפה בכתיבת המאמר וכן בייצוגן של הוצאות הספרים: עו"ד אפרת כהן.

תדמור הוא עורך הדין של הוצאת כנרת המתנגדת לחוק הספרים.

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות