גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סם ברונפלד: "אני בן 71 וההתפטרות שלי אינה אסון"

ראיון עם יו"ר הבורסה הפורש: "הבורסה מתפקדת טוב מאוד" ■ "אין לי שום חשק בגילי לבזבז זמן במלחמות היהודים והתקוטטות עם הרגולטור" ■ "לא הגיע לאסתר לבנון שיו"ר רשות ני"ע יאיים עליה כדי שתתפטר"

- סם ברונפלד, יו"ר הבורסה היוצא, איפה טעית?

"עשינו שתי טעויות. האחת, שאנו לא כאלה מוחצנים ורצים לספר על כל מעשה טוב שאנו עושים, והיו לנו כאלה. השנייה היא שלפני 8 שנים קיבלתי תואר מוסמך מאוניברסיטת ת"א בהיסטוריה צבאית בהצטיינות יתרה, ועשיתי אז טעות: הייתי צריך להתמקד בלימוד מקיאוולי".

ניקולו מקיאוולי, מדינאי ופילוסוף פוליטי, מוכר בציבור כאבי התפיסה שלפיה על המנהיג לבצע כל פעולה, גם הצינית והאכזרית ביותר, על מנת להבטיח את שלטונו. ומבחינת ברונפלד - שהתפטר באחרונה לאחר כהונה של כ-7 שנים כיו"ר הבורסה שבאה לאחר כהונה של כ-15 שנים כמנכ"ל - המקיוואליסט בסיפור הזה הוא יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר.

- אחרי שאתה והמנכ"לית אסתר לבנון, שהתפטרה אף היא, יוצאים מהמשוואה, האוזר צריך לקחת אחריות?

"אני לא אוהב שהרשות מתחילה לנהל את הבורסה ולכן לא אתחיל לנהל את הרשות. יש שם מליאה ויש שר אוצר שעליהם להסיק את המסקנות".

שורש המחלוקת בין ראשי הבורסה לרשות ני"ע נעוץ במה שמכונה "התייבשות הבורסה" - הירידה החדה במחזורי המסחר בה בשנים האחרונות והצמצום במספר החברות שנסחרות בה. מבחינתו של ברונפלד הבעיה העיקרית של הבורסה היא התנאים שסובבים אותה, ובעיקר הרגולציה המוגזמת שהובילו רגולטורים שהעתיקו לכאן רגולציה שנוצרה בארה"ב, אך לא מתאימה לשוק המקומי וגורמת לו נזק. "גנרלים הם לא היחידים שנערכים למלחמה שהייתה", הוא אומר ל"גלובס" בראיון מיוחד עם עזיבתו את התפקיד בו הוא לא חוסך מהרגולטורים הפיננסיים ביקורת חריפה.

מנגד, ברונפלד חולק על עמדת הרשות, לה שותפים גם לא מעט גרומים בשוק ההון, לפיה גם לבורסה יש אשמה ביובש שפוקד אותה. "הבורסה משרתת כהלכה את צרכי שוק ההון הישראלי והיא אינה הבעיה. היא מתפקדת טוב מאוד", הוא חוזר ומדגיש גם בראיון הנוכחי. "כך היה כשהייתי מנכ"ל ויו"ר וכך גם אחרי התפטרותי. האטת הצמיחה והירידה ברווחיות החברות הנסחרות בבורסה הם הגורמים - בה' הידיעה - לירידות השערים בשנתיים האחרונות שלאחריהן ירדו המחזורים וגיוסי ההון".

- ההתפטרות שלך היא אקט מחאתי או כניעה ללחץ?

"אני בן 71 ועובד כ-50 שנה בשוק ההון. ההתפטרות שלי אינה אסון אישי או משבר כלכלי. אצל כל אדם מגיע הרגע בו הוא צריך ללכת. אמנם יכולתי לחשוב על נסיבות קצת יותר מלבבות, אבל אין לי שום חשק בגילי לבזבז עוד שנתיים שלוש עד תום החוזה שלי להתקוטטות עם הרגולטור. הלכתי לא כמחאה אלא מעניין פרקטי - גם כך השנתיים האחרונות היו לא קלות ולא רציתי עוד כמה שנים כאלה. במספר השנים המועט שהקב"ה נתן לי - חבל לבזבז אותן על מלחמות יהודים".

- יו"ר הרשות טוען שכשלת בתפקידך. אתה מסכים איתו?

"ודאי שלא. יש להסתכל על מחזורי המסחר מאז שנות התשעים. לאורך השנים, ממשבר לשפל, כוחנו עלה. יש עתה שפל בישראל ובמרבית העולם, ובשפל הרווחים יורדים, המניות יורדות וגם המחזורים. זה היה וזה יהיה. וכמו שלנזלת לא מצאו עדיין פתרון כך גם לא מצאו עדיין פתרון לשפל בבורסה. זו מטאפורה, ואיני טוען שהשפל הוא נזלת.

"נוסף על כך, בשלוש השנים האחרונות המחזורים בשוק האג"ח עלו, והרי מי שמפעיל את שוק האג"ח הוא גם מי שמפעיל את שוק המניות. לכן, הבעיה היא לא הבורסה. מי שהוריד פרופיל זה בראש ובראשונה החברות הציבוריות וגם המשקיעים. השפל העסקי יחד עם האובר-רגולציה, זו אולי הסיבה לכך שכל כך הרבה האשמות שווא מוטחות כלפי הבורסה. אנו המגרש - הדשא והטריבונות - שבסדר, אבל החברות עולות בהרכב חסר. אנו הפלטפורמה ולא השחקנים שמבקיעים שערים".

"בהשקעה בני"ע נכנסים לך לנשמה"

- הגידול בבורסה מאז שנות התשעים, שאתה מתגאה בהן, נבע במידה רבה מהשינוי באופי המשק. המדינה הפסיקה להנפיק אג"ח מיועדות ודחפה את השוק למניות.

"אירעו אצלנו במשק שלושה תהליכים שבדרך נס היו מסונכרנים ויצרו תוצאה נהדרת: הפרטה מאוד מסיבית שהביאה לגידול בהיצע המניות והחברות בבורסה בת"א; הפסקת ההנפקה של האג"ח המיועדות מה שהכריח את המוסדיים להיכנס לשוק; וכן, וזו גאוותנו, המעבר למסחר ממוחשב והקמת שוק האופציות, שאפשר לתהליכים הללו להתפתח ביעילות. אני מודה שהתפקיד המרכזי היה של הפסקת האג"ח המיועדות ושל ההפרטה. אנו יצרנו ושיכללנו את המגרש שאפשר לכל השחקנים לשחק כמו משוגעים".

- רשות ני"ע מסיטה את האש כלפיך במטרה להימלט מביקורת על טעויות שלה?

"בוודאי, והיא לא היחידה. גם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר טעה. הבעיות הרגולטיביות בשוק נוצרו בשני היבטים: אובר-רגולציה על החברות ואובר-רגולציה על המוסדיים ומנהלי תיקים. בשל המשבר בארה"ב ב-2008 הייתה תגובת יתר של הרגולטורים כאן, ועודף עשייה. חלק גדול ממה שנעשה כאן לא פתר את הבעיה ואף יצר תופעות לוואי.

"זה לא מקרה שכמה מאנשי המשק בולטים ביותר, גיל שוויד, עקיבא מוזס, אייל וולדמן, דן פרופר ועוד, קמו ואמרו שאינם רוצים להיסחר בשוק ההון המקומי, והם לא היחידים. הרגולטורים פה לקחו תרופות משוק ההון האמריקני ויישמו אותן על החברות בארץ, למרות ההבדלים".

- למה בדיוק אתה מתכוון?

"ראינו את זה כבר בפרשת אנרון, שזה סיפור שמאפיין את העולם האמריקני. שם הייתה חברה שאין בה בעלי שליטה ושנוהלה על ידי חבורת מנהלים שהשתלטה עליה ועשתה מה שעשתה. התוצאה היתה ה-SOX המפורסם (חוק סרבנס-אוקסלי, ר' ש'). אבל בישראל המצב הפוך. להוציא את לאומי וטבע, השליטה היא בידי בעלי שליטה שמה שקורה בחברה ובמניה מאוד-מאוד חשוב להם, כך שהבעיה של מנהלים בוזזים לא קיימת כאן".

- בעלי מניות המיעוט פה קיבלו סמכויות מופרזות?

"מידת ההגבלה על יכולת התגמול של המנהלים מצד הדירקטוריון ובעלי השליטה מוגזמת. זה עוד ביטוי להעברת הכוח למיעוט, ובכל מערכת דמוקרטית העברת הכוח למיעוט היא בעיה גדולה".

- ואיך באה לידי ביטוי הרגולציה המוגזמת שהזכרת בכל הנוגע למוסדיים ויתר הפעילים בשוק.

"חלק גדול מהמגבלות מתבטא ברגולציית יתר כלפי המשקיעים המוסדיים. בעקבות ועדת חודק נוצר ארביטראז' רגולטיבי לפיו אם תשקיע בנייר ערך שנסחר בבורסה יכנסו לך לנשמה, אך אם תרצה להשקיע בנדל"ן, בחו"ל, או בהלוואות פרטיות איש לא יבלבל לך במוח.

"כמו כן, העומס הרגולטיבי על מנהלי תיקים ובתי השקעות קטנים מאוד גדל וכתוצאה מכך הם נעלמים וקיבלנו שוק מאוד ריכוזי בצד המשקיעים. יש לנו יחסית מעט גופי השקעות ענקיים ומעט מדי גופים קטנים ובינוניים. ומשום שיש פחות קודקודים בשוק ההשקעות יש פחות מסחר. אנו צריכים גיוון הרבה יותר גדול ורגולציית היתר פועלת כאן בכיוון שמזיק לשוק".

- הרגולטורים יגידו לך שהם פועלים כך כדי לשמור על המשקיעים.

"עושים עוול גדול למגזר העסקי בכך שמתארים את ראשי החברות ובעלי השליטה בחברות כמי שבאו לבזוז את הציבור. זה נורא. לא שאין עשבים שוטים, אבל יש לטפל בהם ולא לקצוף בגללם על כל העדה. שופכים פה את התינוק עם המים".

"עשו לאסתר עוול גדול"

- למה נתת ללבנון חוות דעת בינונית? המינוי שלה למנכ"לית היה טעות?

"להדליף מהישיבות הכי מוצנעות ואינטימיות שנוגעות בשורשי הניהול בבורסה זה מעשה נבלה, ולהדליף זאת בצורה מעוותת זו נבלה כפולה ומכופלת. לגופו של עניין, הפרסומים וההדלפות החלקיות והמעוותות עשו לאסתר עוול גדול. היא מנכ"לית מצוינת. נכון שיחסי אנוש הם לא הצד החזק שלה, אך איש אינו מושלם. ההערכה שלי, שהשתרעה על פני חמישה עמודים, הייתה מנומקת והסבירה נקודות חוזק רבות שיש לה ונקודות חולשה, ומה יש לשפר. הבורסה ושוק ההון חייבים תודות רבות לאסתר ולא הגיע לה שיו"ר רשות ני"ע יקרא לה אליו ויאיים עליה שאם לא תתפטר הוא יעשה לה ככה וככה".

- מי המדליף?

"כל שאני יכול לומר הוא ששני משקיפים של רשות ני"ע משתתפים בכל הישיבות, וגם בישיבות עם הנושאים הכי רגישים. אני מוכן לשים את ראשי שאף אחד מהדירקטורים של הבורסה לא הדליף את הפרטים הללו".

אבל, כאמור, הביקורת על הבורסה לא הגיעה רק מצדה של הרגולציה. גם גורמים הפעילים בשוק גורסים שיש הרבה מה לשנות בארגון הזה, שבאופן כללי זקוק לכך שמישהו יעיר אותו. הבורסה, טוענים המבקרים, היא גוף מיושן שלא משווק את עצמו בחו"ל באופן ובהיקף הרצוי, ויש גם מי שרואים בבניין הבורסה החדש והמפואר סממן לנתק שקיים בה.

"יש איזו פנטזיה שאם רק נשכלל את הצ'ופצ'יק של הקומקום, הקומקום כבר יסתדר לבד. עניין הבורסה זה הצ'ופצ'יק של הקומקום. הבורסה משתפרת משנה לשנה ומספקת מסחר תקין והוגן. זה שהבורסה עושה פעולות בחו"ל ועושים כינוסים בחו"ל ויש לה פרסומים באנגלית זה לא מה שיביא את משקיעי החוץ, ויש להבין זאת. מה שיביא אותם זה כלכלה טובה, משק משגשג ופחות רגולציה, כשגם סדר גיאו-פוליטי באזור לא יזיק. אם מישהו מצפה שהחלפת הדשא באצטדיון תשפר את המצב - הוא חי בטעות".

אחד הסממנים הבולטים ביותר לחוסר שביעות הרצון של חברות גדולות ממה שקורה בשוק המקומי הגיע מכיוונה של חברת מלאנוקס - אחת החברות בעלות הסחירות הגבוהה ביותר בבורסה. העומד בראשה, אייל וולדמן, דיבר בפומבי על הקושי להיסחר בה, האשים את הרגולציה, והחליט על מחיקת המניה מהבורסה המקומית.

- מלאנוקס היא סממן מדאיג למגמה מתגברת?

"אני מאוד מוטרד מזה. יש עשרות רבות של חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק ומסרבות לבוא להיסחר בת"א. אני טוען שחברות הטכנולוגיה הישראליות, בין אם אלה שהלכו לנאסד"ק ובין אם אלה שמתממנות בקרנות סיכון, זה העתיד של ישראל. הצמיחה תבוא מהמגרש הטכנולוגי-תעשייתי ואנו רק מרחיקים אותו. למשל, צורת המימון היחידה שלא נהנית מהטבות מס במו"פ היא גיוס בבורסה בת"א".

- איך מביאים לבורסה חברות ישראליות גדולות, כגון צ'ק פוינט? איך מחיים את הבורסה?

"על שר האוצר לקרוא את ראשי החברות ואנשי המגזר הפיננסי ולשמוע מהם מה יש לעשות. להערכתי עניין האובר-רגולציה, ולא שיטת המסחר בבורסה, יעלה בשיחות".

"כעת אתמקד באהבה השנייה שלי"

כ-22 שנה שסם ברונפלד מוביל את הבורסה, קודם כמנכ"ל ובשבע השנים האחרונות כיו"ר. כעת הבורסה חווה את אחד המשברים החריפים ביותר בתולדותיה, כשכמעט כל אנשי ההנהלה הבכירה שלה - היו"ר ברונפלד, המנכ"לית לבנון, המשנה למנכ"ל יוני שמש, והסמנכ"ל הבכיר יוסי טרייסטר - עזבו את תפקידם, כולם לאחר יותר מ-20 שנה במוסד הזה. "לא אלמן ישראל, שדרת הפיקוד בבורסה חסונה וממשיכה לתפקד", אומר ברונפלד כאשר הוא מקפיד שלא להמליץ על המנכ"ל והיו"ר הבאים שכדאי למנות לדעתו, ומודיע שיקבל את "מי שיוחלט על ידי הדירקטוריון".

ומה ברמה האישית? ברונפלד שמח לומר כי כעת הוא יתמקד ב"אהבה השנייה" שלו: "כתיבה ופרסום של מחקרים בהיסטוריה הצבאית של ארה"ב ושל ישראל". מבחינה זו גם הזווית הביטחונית-עסקית קורצת לו. "לפני כשבע שנים התבקשתי להתחיל לעשות מחדש מילואים, באיזושהי מסגרת בה יכולתי להיווכח מיד ראשונה בדברים המופלאים שנעשים בתעשיות הביטחוניות בישראל. יש לנו יתרון אדיר אבל צריך להמשיך לפתח ולטפח אותו כי לא לעולם חוסן. קשה להביע במילים את ההתפעלות מהעבודה שנעשית שם, זו ממש ארץ ישראל היפה".

"אם יציעו לי להיות דירקטור ברפאל, מאוד אשמח", הוא אומר. ביחס לנושא אחר שקשור לתעשיות הביטחוניות, הנפקה של התעשייה האווירית בבורסה, הוא פחות אופטימי. לדבריו, הנפקה כזו מתרחקת ולא בגלל התנאים באחד העם.

התדרדרות היחסים

בורסה

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

צחי ברק, מנכ''ל פרודלים / צילום: יח''צ

הנפקת פרודלים לקראת השלמה לפי שווי של 2.09 מיליארד שקל

הנפקת חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות, שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת שבוע שעבר ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת שבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה