- סם ברונפלד, יו"ר הבורסה היוצא, איפה טעית?
"עשינו שתי טעויות. האחת, שאנו לא כאלה מוחצנים ורצים לספר על כל מעשה טוב שאנו עושים, והיו לנו כאלה. השנייה היא שלפני 8 שנים קיבלתי תואר מוסמך מאוניברסיטת ת"א בהיסטוריה צבאית בהצטיינות יתרה, ועשיתי אז טעות: הייתי צריך להתמקד בלימוד מקיאוולי".
ניקולו מקיאוולי, מדינאי ופילוסוף פוליטי, מוכר בציבור כאבי התפיסה שלפיה על המנהיג לבצע כל פעולה, גם הצינית והאכזרית ביותר, על מנת להבטיח את שלטונו. ומבחינת ברונפלד - שהתפטר באחרונה לאחר כהונה של כ-7 שנים כיו"ר הבורסה שבאה לאחר כהונה של כ-15 שנים כמנכ"ל - המקיוואליסט בסיפור הזה הוא יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר.
- אחרי שאתה והמנכ"לית אסתר לבנון, שהתפטרה אף היא, יוצאים מהמשוואה, האוזר צריך לקחת אחריות?
"אני לא אוהב שהרשות מתחילה לנהל את הבורסה ולכן לא אתחיל לנהל את הרשות. יש שם מליאה ויש שר אוצר שעליהם להסיק את המסקנות".
שורש המחלוקת בין ראשי הבורסה לרשות ני"ע נעוץ במה שמכונה "התייבשות הבורסה" - הירידה החדה במחזורי המסחר בה בשנים האחרונות והצמצום במספר החברות שנסחרות בה. מבחינתו של ברונפלד הבעיה העיקרית של הבורסה היא התנאים שסובבים אותה, ובעיקר הרגולציה המוגזמת שהובילו רגולטורים שהעתיקו לכאן רגולציה שנוצרה בארה"ב, אך לא מתאימה לשוק המקומי וגורמת לו נזק. "גנרלים הם לא היחידים שנערכים למלחמה שהייתה", הוא אומר ל"גלובס" בראיון מיוחד עם עזיבתו את התפקיד בו הוא לא חוסך מהרגולטורים הפיננסיים ביקורת חריפה.
מנגד, ברונפלד חולק על עמדת הרשות, לה שותפים גם לא מעט גרומים בשוק ההון, לפיה גם לבורסה יש אשמה ביובש שפוקד אותה. "הבורסה משרתת כהלכה את צרכי שוק ההון הישראלי והיא אינה הבעיה. היא מתפקדת טוב מאוד", הוא חוזר ומדגיש גם בראיון הנוכחי. "כך היה כשהייתי מנכ"ל ויו"ר וכך גם אחרי התפטרותי. האטת הצמיחה והירידה ברווחיות החברות הנסחרות בבורסה הם הגורמים - בה' הידיעה - לירידות השערים בשנתיים האחרונות שלאחריהן ירדו המחזורים וגיוסי ההון".
- ההתפטרות שלך היא אקט מחאתי או כניעה ללחץ?
"אני בן 71 ועובד כ-50 שנה בשוק ההון. ההתפטרות שלי אינה אסון אישי או משבר כלכלי. אצל כל אדם מגיע הרגע בו הוא צריך ללכת. אמנם יכולתי לחשוב על נסיבות קצת יותר מלבבות, אבל אין לי שום חשק בגילי לבזבז עוד שנתיים שלוש עד תום החוזה שלי להתקוטטות עם הרגולטור. הלכתי לא כמחאה אלא מעניין פרקטי - גם כך השנתיים האחרונות היו לא קלות ולא רציתי עוד כמה שנים כאלה. במספר השנים המועט שהקב"ה נתן לי - חבל לבזבז אותן על מלחמות יהודים".
- יו"ר הרשות טוען שכשלת בתפקידך. אתה מסכים איתו?
"ודאי שלא. יש להסתכל על מחזורי המסחר מאז שנות התשעים. לאורך השנים, ממשבר לשפל, כוחנו עלה. יש עתה שפל בישראל ובמרבית העולם, ובשפל הרווחים יורדים, המניות יורדות וגם המחזורים. זה היה וזה יהיה. וכמו שלנזלת לא מצאו עדיין פתרון כך גם לא מצאו עדיין פתרון לשפל בבורסה. זו מטאפורה, ואיני טוען שהשפל הוא נזלת.
"נוסף על כך, בשלוש השנים האחרונות המחזורים בשוק האג"ח עלו, והרי מי שמפעיל את שוק האג"ח הוא גם מי שמפעיל את שוק המניות. לכן, הבעיה היא לא הבורסה. מי שהוריד פרופיל זה בראש ובראשונה החברות הציבוריות וגם המשקיעים. השפל העסקי יחד עם האובר-רגולציה, זו אולי הסיבה לכך שכל כך הרבה האשמות שווא מוטחות כלפי הבורסה. אנו המגרש - הדשא והטריבונות - שבסדר, אבל החברות עולות בהרכב חסר. אנו הפלטפורמה ולא השחקנים שמבקיעים שערים".
"בהשקעה בני"ע נכנסים לך לנשמה"
- הגידול בבורסה מאז שנות התשעים, שאתה מתגאה בהן, נבע במידה רבה מהשינוי באופי המשק. המדינה הפסיקה להנפיק אג"ח מיועדות ודחפה את השוק למניות.
"אירעו אצלנו במשק שלושה תהליכים שבדרך נס היו מסונכרנים ויצרו תוצאה נהדרת: הפרטה מאוד מסיבית שהביאה לגידול בהיצע המניות והחברות בבורסה בת"א; הפסקת ההנפקה של האג"ח המיועדות מה שהכריח את המוסדיים להיכנס לשוק; וכן, וזו גאוותנו, המעבר למסחר ממוחשב והקמת שוק האופציות, שאפשר לתהליכים הללו להתפתח ביעילות. אני מודה שהתפקיד המרכזי היה של הפסקת האג"ח המיועדות ושל ההפרטה. אנו יצרנו ושיכללנו את המגרש שאפשר לכל השחקנים לשחק כמו משוגעים".
- רשות ני"ע מסיטה את האש כלפיך במטרה להימלט מביקורת על טעויות שלה?
"בוודאי, והיא לא היחידה. גם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר טעה. הבעיות הרגולטיביות בשוק נוצרו בשני היבטים: אובר-רגולציה על החברות ואובר-רגולציה על המוסדיים ומנהלי תיקים. בשל המשבר בארה"ב ב-2008 הייתה תגובת יתר של הרגולטורים כאן, ועודף עשייה. חלק גדול ממה שנעשה כאן לא פתר את הבעיה ואף יצר תופעות לוואי.
"זה לא מקרה שכמה מאנשי המשק בולטים ביותר, גיל שוויד, עקיבא מוזס, אייל וולדמן, דן פרופר ועוד, קמו ואמרו שאינם רוצים להיסחר בשוק ההון המקומי, והם לא היחידים. הרגולטורים פה לקחו תרופות משוק ההון האמריקני ויישמו אותן על החברות בארץ, למרות ההבדלים".
- למה בדיוק אתה מתכוון?
"ראינו את זה כבר בפרשת אנרון, שזה סיפור שמאפיין את העולם האמריקני. שם הייתה חברה שאין בה בעלי שליטה ושנוהלה על ידי חבורת מנהלים שהשתלטה עליה ועשתה מה שעשתה. התוצאה היתה ה-SOX המפורסם (חוק סרבנס-אוקסלי, ר' ש'). אבל בישראל המצב הפוך. להוציא את לאומי וטבע, השליטה היא בידי בעלי שליטה שמה שקורה בחברה ובמניה מאוד-מאוד חשוב להם, כך שהבעיה של מנהלים בוזזים לא קיימת כאן".
- בעלי מניות המיעוט פה קיבלו סמכויות מופרזות?
"מידת ההגבלה על יכולת התגמול של המנהלים מצד הדירקטוריון ובעלי השליטה מוגזמת. זה עוד ביטוי להעברת הכוח למיעוט, ובכל מערכת דמוקרטית העברת הכוח למיעוט היא בעיה גדולה".
- ואיך באה לידי ביטוי הרגולציה המוגזמת שהזכרת בכל הנוגע למוסדיים ויתר הפעילים בשוק.
"חלק גדול מהמגבלות מתבטא ברגולציית יתר כלפי המשקיעים המוסדיים. בעקבות ועדת חודק נוצר ארביטראז' רגולטיבי לפיו אם תשקיע בנייר ערך שנסחר בבורסה יכנסו לך לנשמה, אך אם תרצה להשקיע בנדל"ן, בחו"ל, או בהלוואות פרטיות איש לא יבלבל לך במוח.
"כמו כן, העומס הרגולטיבי על מנהלי תיקים ובתי השקעות קטנים מאוד גדל וכתוצאה מכך הם נעלמים וקיבלנו שוק מאוד ריכוזי בצד המשקיעים. יש לנו יחסית מעט גופי השקעות ענקיים ומעט מדי גופים קטנים ובינוניים. ומשום שיש פחות קודקודים בשוק ההשקעות יש פחות מסחר. אנו צריכים גיוון הרבה יותר גדול ורגולציית היתר פועלת כאן בכיוון שמזיק לשוק".
- הרגולטורים יגידו לך שהם פועלים כך כדי לשמור על המשקיעים.
"עושים עוול גדול למגזר העסקי בכך שמתארים את ראשי החברות ובעלי השליטה בחברות כמי שבאו לבזוז את הציבור. זה נורא. לא שאין עשבים שוטים, אבל יש לטפל בהם ולא לקצוף בגללם על כל העדה. שופכים פה את התינוק עם המים".
"עשו לאסתר עוול גדול"
- למה נתת ללבנון חוות דעת בינונית? המינוי שלה למנכ"לית היה טעות?
"להדליף מהישיבות הכי מוצנעות ואינטימיות שנוגעות בשורשי הניהול בבורסה זה מעשה נבלה, ולהדליף זאת בצורה מעוותת זו נבלה כפולה ומכופלת. לגופו של עניין, הפרסומים וההדלפות החלקיות והמעוותות עשו לאסתר עוול גדול. היא מנכ"לית מצוינת. נכון שיחסי אנוש הם לא הצד החזק שלה, אך איש אינו מושלם. ההערכה שלי, שהשתרעה על פני חמישה עמודים, הייתה מנומקת והסבירה נקודות חוזק רבות שיש לה ונקודות חולשה, ומה יש לשפר. הבורסה ושוק ההון חייבים תודות רבות לאסתר ולא הגיע לה שיו"ר רשות ני"ע יקרא לה אליו ויאיים עליה שאם לא תתפטר הוא יעשה לה ככה וככה".
- מי המדליף?
"כל שאני יכול לומר הוא ששני משקיפים של רשות ני"ע משתתפים בכל הישיבות, וגם בישיבות עם הנושאים הכי רגישים. אני מוכן לשים את ראשי שאף אחד מהדירקטורים של הבורסה לא הדליף את הפרטים הללו".
אבל, כאמור, הביקורת על הבורסה לא הגיעה רק מצדה של הרגולציה. גם גורמים הפעילים בשוק גורסים שיש הרבה מה לשנות בארגון הזה, שבאופן כללי זקוק לכך שמישהו יעיר אותו. הבורסה, טוענים המבקרים, היא גוף מיושן שלא משווק את עצמו בחו"ל באופן ובהיקף הרצוי, ויש גם מי שרואים בבניין הבורסה החדש והמפואר סממן לנתק שקיים בה.
"יש איזו פנטזיה שאם רק נשכלל את הצ'ופצ'יק של הקומקום, הקומקום כבר יסתדר לבד. עניין הבורסה זה הצ'ופצ'יק של הקומקום. הבורסה משתפרת משנה לשנה ומספקת מסחר תקין והוגן. זה שהבורסה עושה פעולות בחו"ל ועושים כינוסים בחו"ל ויש לה פרסומים באנגלית זה לא מה שיביא את משקיעי החוץ, ויש להבין זאת. מה שיביא אותם זה כלכלה טובה, משק משגשג ופחות רגולציה, כשגם סדר גיאו-פוליטי באזור לא יזיק. אם מישהו מצפה שהחלפת הדשא באצטדיון תשפר את המצב - הוא חי בטעות".
אחד הסממנים הבולטים ביותר לחוסר שביעות הרצון של חברות גדולות ממה שקורה בשוק המקומי הגיע מכיוונה של חברת מלאנוקס - אחת החברות בעלות הסחירות הגבוהה ביותר בבורסה. העומד בראשה, אייל וולדמן, דיבר בפומבי על הקושי להיסחר בה, האשים את הרגולציה, והחליט על מחיקת המניה מהבורסה המקומית.
- מלאנוקס היא סממן מדאיג למגמה מתגברת?
"אני מאוד מוטרד מזה. יש עשרות רבות של חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק ומסרבות לבוא להיסחר בת"א. אני טוען שחברות הטכנולוגיה הישראליות, בין אם אלה שהלכו לנאסד"ק ובין אם אלה שמתממנות בקרנות סיכון, זה העתיד של ישראל. הצמיחה תבוא מהמגרש הטכנולוגי-תעשייתי ואנו רק מרחיקים אותו. למשל, צורת המימון היחידה שלא נהנית מהטבות מס במו"פ היא גיוס בבורסה בת"א".
- איך מביאים לבורסה חברות ישראליות גדולות, כגון צ'ק פוינט? איך מחיים את הבורסה?
"על שר האוצר לקרוא את ראשי החברות ואנשי המגזר הפיננסי ולשמוע מהם מה יש לעשות. להערכתי עניין האובר-רגולציה, ולא שיטת המסחר בבורסה, יעלה בשיחות".
"כעת אתמקד באהבה השנייה שלי"
כ-22 שנה שסם ברונפלד מוביל את הבורסה, קודם כמנכ"ל ובשבע השנים האחרונות כיו"ר. כעת הבורסה חווה את אחד המשברים החריפים ביותר בתולדותיה, כשכמעט כל אנשי ההנהלה הבכירה שלה - היו"ר ברונפלד, המנכ"לית לבנון, המשנה למנכ"ל יוני שמש, והסמנכ"ל הבכיר יוסי טרייסטר - עזבו את תפקידם, כולם לאחר יותר מ-20 שנה במוסד הזה. "לא אלמן ישראל, שדרת הפיקוד בבורסה חסונה וממשיכה לתפקד", אומר ברונפלד כאשר הוא מקפיד שלא להמליץ על המנכ"ל והיו"ר הבאים שכדאי למנות לדעתו, ומודיע שיקבל את "מי שיוחלט על ידי הדירקטוריון".
ומה ברמה האישית? ברונפלד שמח לומר כי כעת הוא יתמקד ב"אהבה השנייה" שלו: "כתיבה ופרסום של מחקרים בהיסטוריה הצבאית של ארה"ב ושל ישראל". מבחינה זו גם הזווית הביטחונית-עסקית קורצת לו. "לפני כשבע שנים התבקשתי להתחיל לעשות מחדש מילואים, באיזושהי מסגרת בה יכולתי להיווכח מיד ראשונה בדברים המופלאים שנעשים בתעשיות הביטחוניות בישראל. יש לנו יתרון אדיר אבל צריך להמשיך לפתח ולטפח אותו כי לא לעולם חוסן. קשה להביע במילים את ההתפעלות מהעבודה שנעשית שם, זו ממש ארץ ישראל היפה".
"אם יציעו לי להיות דירקטור ברפאל, מאוד אשמח", הוא אומר. ביחס לנושא אחר שקשור לתעשיות הביטחוניות, הנפקה של התעשייה האווירית בבורסה, הוא פחות אופטימי. לדבריו, הנפקה כזו מתרחקת ולא בגלל התנאים באחד העם.
