גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני כמעט-נגידים כמשל

האם יש סיבה למי שעברו נקי לחשוש להתמודד לתפקיד?

הפרשות של המינויים לנגיד בנק ישראל של פרופ' יעקב פרנקל ולאחר מכן של פרופ' ליאו ליידרמן מבליטות שורה של תופעות חברתיות ומוסדיות במציאות הישראלית: תחרות מקצועית פסולה, פופוליזם, עוצמתה הרבה של התקשורת, ענייניות מול שיקולים זרים; דרישות השוויון המגדרי והעדתי; חזקת החפות מול תקינות מינהלית, החולשות האינהרנטיות של הליכי מינויים לתפקידים בכירים, ועוד. אעיר כאן מספר הערות בנוגע לחלק מנושאים אלה.

תחרות מקצועית פסולה

במקרים רבים הכרזה על מינוי למשרה בכירה מוציא "קולגות" מקצועיים ל"מסע-ציד" גלוי או סמוי, שתכליתו לפגוע במינוי - אם מחמת שאיפה לתפוס את מקומו של הממונה, ואם מחמת יריבות אישית ו/או קנאה גרידא. כיוון שבידי קולגות מצויים מקורות מידע שאינם בידי הציבור, הם עלולים להשתמש בהם באופן פוגעני. לא ברור אם כך אירע גם בהקשר למינוי הנגיד הנוכחי, אף כי הושמעו רמזים בנדון על-ידי פרופ' פרנקל. זו תופעה אנושית ירודה ופסולה הרווחת במגזרים רבים. עם זאת, יש להבחין בנדון בין העברת מידע נכון לבין העברת מידע מעוות. במקרה הראשון, "מתוך שלא לשמה - בא לשמה", והאינטרס האישי הקלוקל לפחות מסייע לגילוי האמת.

פופוליזם וקיפוח מגדרי ועדתי

עם ההכרזה על המינויים של פרופ' פרנקל ופרופ' ליידרמן, ובעקבות אי-מינויה של ד"ר קרנית פלוג, ממלאת-מקום הנגיד, לתפקיד, הועלו בתקשורת טענות שגורות על קיפוח מגדרי. הפליאה לעשות יו"רית האופוזיציה, ח"כית שלי יחימוביץ, אשר קראה לראש הממשלה בנימין נתניהו להתייצב מיד אצל ד"ר פלוג ולהפציר בה כי תיאות ליטול עליה את התפקיד. השיח המגדרי הזה (אשר היה מי שהוסיף לו גם גוון עדתי) הוא נטול בסיס. המצפן היחיד למינויים טובים הוא מצפן הענייניות.

אמנם כישוריה הכלכליים של ד"ר פלוג לא מוכרים לי, אך מבחינה מדידה, הרקורד המקצועי של פרופ' פרנקל ופרופ' ליידרמן עדיף. עסקינן בפרופסורים בכירים באקדמיה, אשר נשאו גם בתפקידים כלכליים פרקטיים בכירים בישראל ובחו"ל, וכן במגזרים הפרטי והציבורי. ברור כי ראש הממשלה ביקש למצוא כלכלן אשר יהווה המשך טבעי לתפקודו של הנגיד הקודם פרופ' סטנלי פישר. אין לד"ר פלוג "זכות קנויה" להתמנות לנגידה ואיש אינו חב לה התנצלות.

לעניין הטענה העדתית, לא הוצג שם של כלכלן בעל שיעור קומה מקצועי ואקדמי דומה לזה של פרנקל וליידרמן. העלאת טענות סתמיות לקיפוח עדתי הן מסוכנות לא פחות מהקיפוח העדתי עצמו. אין בכך כדי לומר כי בדיעבד, משהועלו טענות ביחס להתנהלות האישית של פרנקל וליידרמן, נכון להתעלם מטענות אלה, אולם הדבר אינו גורע מההצדקות למינויים, על יסוד המידע שהיה לראש הממשלה.

חזקת החפות ותקינות מינהלית

טענה נוספת שהועלתה היא, כי כל עוד המועמדים לא הורשעו, או לא הועמדו לדין, היה מקום למינויים עקב חזקת החפות (אני יוצא מן ההנחה, כפי שפורסם, כי הועלו טענות גם ביחס להתנהלותו בעבר של פרופ' ליידרמן).

לא יקשה לסתור טענה זו. אי-מינוי אינו "עונש". יש להפריד בין המשפט הפלילי לבין הערכת תכונותיו של מועמד לצורך החלטה מינהלית בדבר מינוי. גם בהקשר זה יש להבחין בין השאלה המשפטית בדבר תקינות המינוי לבין השאלה הציבורית. קיומם של חשדות שטרם נסתרו כדבעי מעיב על עמדת המנהיגות הדרושה מבעל תפקיד רם כנגיד בנק ישראל. אין זה ברור אם די בחשדות אלה כדי לפסול משפטית את המינוי, אולם ברור כי על ועדת טירקל למינויים בכירים מוטלת החובה המשפטית לפעול באופן סביר לבדיקת אמיתותם של החשדות, טרם החלטתה. בוודאי מוטלת עליה החובה הציבורית לעשות כן מן הזווית הציבורית והאתית.

החולשות המוסדיות של הליך המינוי

פרשת הנגיד מעלה על פני השטח בעיה מבנית יסודית. הדילמה בנדון קשה: בירורן העובדתי של טענות ביחס להתנהלותו של אדם בעבר, עלול להיות כרוך בשיהוי כבד. כאשר עסקינן באירוע נקודתי ומתועד, כפרשת תיק החליפות של פרנקל, הבירור הוא פשוט יחסית (במקרה זה השיהוי בקבלת תשובות משלטונות הונג-קונג נבע כנראה מהעיצומים במשרד החוץ; וההנחה הייתה כי תשובות יתקבלו בתוך זמן קצר). בעניינים אחרים, הבירור עלול לארוך חודשים ואף שנים, ולעתים גם לא יגיעו לעולם לידי הכרעה (אם לא הוגש אישום).

כך הדבר, למשל, כאשר מועלית טענה על הטרדה מינית. בירור האמת מחייב הליך שיפוטי סדור ואינו יכול להיערך על-ידי ועדה דוגמת ועדת טירקל, שאין לה הכלים המשפטיים הדרושים לכך. מצד אחד, אם עצם קיומו של חשד יספיק לפסילת מועמדות, הדבר יאפשר באופן בלתי-נסבל לכל אדם לסכל מינוי לתפקיד בכיר, גם אם הטענה היא טענת-שווא. מצד שני, אם לא ייערך בירור הולם, המשמעות היא כי יתמנה אדם אשר חשד שעלול להיות כבד מרחף על התנהלותו, והוא יתקשה לגייס את אמון הציבור. לפיכך, הליכי המינוי כיום יוצרים מבוי סתום.

האם קיים פתרון מוסדי עדיף? הרעיון של הקמת ועדות איתור גם בנוגע לתפקידים הבכירים ביותר, כגון נגיד בנק ישראל, רמטכ"ל, ראש שב"כ ועוד, איננו מוצדק וגם לא יפתור את הדילמה הנזכרת. גם לוועדת איתור, בדומה לוועדת טירקל, לא יהיו כלים חקירתיים שיוכלו להכריע בטענות עובדתיות שבמחלוקת, דוגמת תלונות על הטרדה מינית.

וכך, מועמד שתהיה נגדו תלונה כזו ימצא עצמו באחת מחוץ למעגל המועמדים הנשקלים. כאן תתווסף בעיה אחרת, והיא אובדן זכותו של ראש הממשלה להכריע בשאלת הבחירה של בעלי התפקידים הבכירים ביותר, אשר עליו לסמוך עליהם בניהול ענייני המדינה יחד עמו.

האם ראש הממשלה ושר האוצר עצמם היו יכולים לנקוט הליכי בדיקה נוספים, שהיו מונעים את התקלות? ספק רב. זהו תפקידה של ועדת טירקל למינויים בכירים, ולשם כך היא הוקמה: קבלת הצהרות מהמועמד בנוגע לעברו, קבלת תלונות ובחינת מידע ביחס להתנהלותו. הוועדה היא אמצעי-העזר הנתון בידי הגורם הממנה. לא ניתן להפעיל את הוועדה טרם קיומו של מועמד מומלץ. עד להכרעת הוועדה, מדובר במועמדות ולא במינוי. ראש הממשלה ושר האוצר יכולים לערוך רק בדיקות כלליות ותו לא.

יצוין כי רק מן השעה שמוכרז המועמד של הגורם הממנה, הופכת המועמדות לפומבית ולרלבנטית, באופן העשוי לתמרץ את מי שרואה עצמו נפגע להגיש תלונה. שיפור-מה של המנגנון יכול להיות מושג אם הגורם הממנה יעביר מלכתחילה לבדיקתה של הוועדה המייעצת מספר שמות של מועמדים המקובלים עליו, מספר חודשים טרם ההכרעה על המינוי, וההכרעה בין המועמדים תתקבל על-ידי הגורם הממנה לאחר אישור הוועדה על כשירות המועמדים הנדונים.

הרתעת מועמדים עתידיים?

טענה שגורה המועלית עתה היא, כי באווירה הציבורית הקיימת, מועמדים טובים לא יחפצו במינויים ציבוריים. אין מקום לטענה זו. לתפקידים הבכירים יש כוח משיכה רב כמקור להגשמה עצמית ולהטבעת חותם על החברה. מועמדים טובים, אשר עברם נקי, לא יחששו מכך שיוטחו בהם האשמות-שווא והם ימשיכו לחתור לתפקידים אלה. הסיכון להאשמות-שווא אמנם לעולם קיים, אולם המועמדים הראויים ייטלו סיכון זה וייאבקו בהאשמות, אם יהיו כאלה.

* הכותב הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל.

עוד כתבות

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

מניה בשפל ושלל צרות: מה צפוי בדוחות הענקית "שנתקעה מאחור"

טסלה, שצפויה להציג את תוצאותיה הכספיות הערב, איבדה כ-40% ממחיר המניה שלה מתחילת השנה ● האנליסטים בוול סטריט חוזים כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קופצות

הנאסד"ק קופץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● הנפט נסחר בירידות ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● הערב אחרי נעילת המסחר בוול סטריט יפורסמו דוחות טסלה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לתובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו