גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני כמעט-נגידים כמשל

האם יש סיבה למי שעברו נקי לחשוש להתמודד לתפקיד?

הפרשות של המינויים לנגיד בנק ישראל של פרופ' יעקב פרנקל ולאחר מכן של פרופ' ליאו ליידרמן מבליטות שורה של תופעות חברתיות ומוסדיות במציאות הישראלית: תחרות מקצועית פסולה, פופוליזם, עוצמתה הרבה של התקשורת, ענייניות מול שיקולים זרים; דרישות השוויון המגדרי והעדתי; חזקת החפות מול תקינות מינהלית, החולשות האינהרנטיות של הליכי מינויים לתפקידים בכירים, ועוד. אעיר כאן מספר הערות בנוגע לחלק מנושאים אלה.

תחרות מקצועית פסולה

במקרים רבים הכרזה על מינוי למשרה בכירה מוציא "קולגות" מקצועיים ל"מסע-ציד" גלוי או סמוי, שתכליתו לפגוע במינוי - אם מחמת שאיפה לתפוס את מקומו של הממונה, ואם מחמת יריבות אישית ו/או קנאה גרידא. כיוון שבידי קולגות מצויים מקורות מידע שאינם בידי הציבור, הם עלולים להשתמש בהם באופן פוגעני. לא ברור אם כך אירע גם בהקשר למינוי הנגיד הנוכחי, אף כי הושמעו רמזים בנדון על-ידי פרופ' פרנקל. זו תופעה אנושית ירודה ופסולה הרווחת במגזרים רבים. עם זאת, יש להבחין בנדון בין העברת מידע נכון לבין העברת מידע מעוות. במקרה הראשון, "מתוך שלא לשמה - בא לשמה", והאינטרס האישי הקלוקל לפחות מסייע לגילוי האמת.

פופוליזם וקיפוח מגדרי ועדתי

עם ההכרזה על המינויים של פרופ' פרנקל ופרופ' ליידרמן, ובעקבות אי-מינויה של ד"ר קרנית פלוג, ממלאת-מקום הנגיד, לתפקיד, הועלו בתקשורת טענות שגורות על קיפוח מגדרי. הפליאה לעשות יו"רית האופוזיציה, ח"כית שלי יחימוביץ, אשר קראה לראש הממשלה בנימין נתניהו להתייצב מיד אצל ד"ר פלוג ולהפציר בה כי תיאות ליטול עליה את התפקיד. השיח המגדרי הזה (אשר היה מי שהוסיף לו גם גוון עדתי) הוא נטול בסיס. המצפן היחיד למינויים טובים הוא מצפן הענייניות.

אמנם כישוריה הכלכליים של ד"ר פלוג לא מוכרים לי, אך מבחינה מדידה, הרקורד המקצועי של פרופ' פרנקל ופרופ' ליידרמן עדיף. עסקינן בפרופסורים בכירים באקדמיה, אשר נשאו גם בתפקידים כלכליים פרקטיים בכירים בישראל ובחו"ל, וכן במגזרים הפרטי והציבורי. ברור כי ראש הממשלה ביקש למצוא כלכלן אשר יהווה המשך טבעי לתפקודו של הנגיד הקודם פרופ' סטנלי פישר. אין לד"ר פלוג "זכות קנויה" להתמנות לנגידה ואיש אינו חב לה התנצלות.

לעניין הטענה העדתית, לא הוצג שם של כלכלן בעל שיעור קומה מקצועי ואקדמי דומה לזה של פרנקל וליידרמן. העלאת טענות סתמיות לקיפוח עדתי הן מסוכנות לא פחות מהקיפוח העדתי עצמו. אין בכך כדי לומר כי בדיעבד, משהועלו טענות ביחס להתנהלות האישית של פרנקל וליידרמן, נכון להתעלם מטענות אלה, אולם הדבר אינו גורע מההצדקות למינויים, על יסוד המידע שהיה לראש הממשלה.

חזקת החפות ותקינות מינהלית

טענה נוספת שהועלתה היא, כי כל עוד המועמדים לא הורשעו, או לא הועמדו לדין, היה מקום למינויים עקב חזקת החפות (אני יוצא מן ההנחה, כפי שפורסם, כי הועלו טענות גם ביחס להתנהלותו בעבר של פרופ' ליידרמן).

לא יקשה לסתור טענה זו. אי-מינוי אינו "עונש". יש להפריד בין המשפט הפלילי לבין הערכת תכונותיו של מועמד לצורך החלטה מינהלית בדבר מינוי. גם בהקשר זה יש להבחין בין השאלה המשפטית בדבר תקינות המינוי לבין השאלה הציבורית. קיומם של חשדות שטרם נסתרו כדבעי מעיב על עמדת המנהיגות הדרושה מבעל תפקיד רם כנגיד בנק ישראל. אין זה ברור אם די בחשדות אלה כדי לפסול משפטית את המינוי, אולם ברור כי על ועדת טירקל למינויים בכירים מוטלת החובה המשפטית לפעול באופן סביר לבדיקת אמיתותם של החשדות, טרם החלטתה. בוודאי מוטלת עליה החובה הציבורית לעשות כן מן הזווית הציבורית והאתית.

החולשות המוסדיות של הליך המינוי

פרשת הנגיד מעלה על פני השטח בעיה מבנית יסודית. הדילמה בנדון קשה: בירורן העובדתי של טענות ביחס להתנהלותו של אדם בעבר, עלול להיות כרוך בשיהוי כבד. כאשר עסקינן באירוע נקודתי ומתועד, כפרשת תיק החליפות של פרנקל, הבירור הוא פשוט יחסית (במקרה זה השיהוי בקבלת תשובות משלטונות הונג-קונג נבע כנראה מהעיצומים במשרד החוץ; וההנחה הייתה כי תשובות יתקבלו בתוך זמן קצר). בעניינים אחרים, הבירור עלול לארוך חודשים ואף שנים, ולעתים גם לא יגיעו לעולם לידי הכרעה (אם לא הוגש אישום).

כך הדבר, למשל, כאשר מועלית טענה על הטרדה מינית. בירור האמת מחייב הליך שיפוטי סדור ואינו יכול להיערך על-ידי ועדה דוגמת ועדת טירקל, שאין לה הכלים המשפטיים הדרושים לכך. מצד אחד, אם עצם קיומו של חשד יספיק לפסילת מועמדות, הדבר יאפשר באופן בלתי-נסבל לכל אדם לסכל מינוי לתפקיד בכיר, גם אם הטענה היא טענת-שווא. מצד שני, אם לא ייערך בירור הולם, המשמעות היא כי יתמנה אדם אשר חשד שעלול להיות כבד מרחף על התנהלותו, והוא יתקשה לגייס את אמון הציבור. לפיכך, הליכי המינוי כיום יוצרים מבוי סתום.

האם קיים פתרון מוסדי עדיף? הרעיון של הקמת ועדות איתור גם בנוגע לתפקידים הבכירים ביותר, כגון נגיד בנק ישראל, רמטכ"ל, ראש שב"כ ועוד, איננו מוצדק וגם לא יפתור את הדילמה הנזכרת. גם לוועדת איתור, בדומה לוועדת טירקל, לא יהיו כלים חקירתיים שיוכלו להכריע בטענות עובדתיות שבמחלוקת, דוגמת תלונות על הטרדה מינית.

וכך, מועמד שתהיה נגדו תלונה כזו ימצא עצמו באחת מחוץ למעגל המועמדים הנשקלים. כאן תתווסף בעיה אחרת, והיא אובדן זכותו של ראש הממשלה להכריע בשאלת הבחירה של בעלי התפקידים הבכירים ביותר, אשר עליו לסמוך עליהם בניהול ענייני המדינה יחד עמו.

האם ראש הממשלה ושר האוצר עצמם היו יכולים לנקוט הליכי בדיקה נוספים, שהיו מונעים את התקלות? ספק רב. זהו תפקידה של ועדת טירקל למינויים בכירים, ולשם כך היא הוקמה: קבלת הצהרות מהמועמד בנוגע לעברו, קבלת תלונות ובחינת מידע ביחס להתנהלותו. הוועדה היא אמצעי-העזר הנתון בידי הגורם הממנה. לא ניתן להפעיל את הוועדה טרם קיומו של מועמד מומלץ. עד להכרעת הוועדה, מדובר במועמדות ולא במינוי. ראש הממשלה ושר האוצר יכולים לערוך רק בדיקות כלליות ותו לא.

יצוין כי רק מן השעה שמוכרז המועמד של הגורם הממנה, הופכת המועמדות לפומבית ולרלבנטית, באופן העשוי לתמרץ את מי שרואה עצמו נפגע להגיש תלונה. שיפור-מה של המנגנון יכול להיות מושג אם הגורם הממנה יעביר מלכתחילה לבדיקתה של הוועדה המייעצת מספר שמות של מועמדים המקובלים עליו, מספר חודשים טרם ההכרעה על המינוי, וההכרעה בין המועמדים תתקבל על-ידי הגורם הממנה לאחר אישור הוועדה על כשירות המועמדים הנדונים.

הרתעת מועמדים עתידיים?

טענה שגורה המועלית עתה היא, כי באווירה הציבורית הקיימת, מועמדים טובים לא יחפצו במינויים ציבוריים. אין מקום לטענה זו. לתפקידים הבכירים יש כוח משיכה רב כמקור להגשמה עצמית ולהטבעת חותם על החברה. מועמדים טובים, אשר עברם נקי, לא יחששו מכך שיוטחו בהם האשמות-שווא והם ימשיכו לחתור לתפקידים אלה. הסיכון להאשמות-שווא אמנם לעולם קיים, אולם המועמדים הראויים ייטלו סיכון זה וייאבקו בהאשמות, אם יהיו כאלה.

* הכותב הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל.

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 התנגדו לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם