ביפן חיים כ-127 מיליון בני אדם. מדובר במדינה העשירית בעולם מבחינת כמות האוכלוסייה, אולם רמת החיים הגבוהה הופכת את יפן לשוק הבריאות השני בגודלו בעולם. בשנת 2010 הוציאו תושבי ארץ השמש העולה סכום עתק של כ-500 מיליארד דולר עבור כלל שירותי הבריאות, כ-8.3% מהתמ"ג הלאומי.
חברות ישראליות לא הזדרזו בעבר לפעול ביפן באופן ישיר, בעיקר בגלל הבדלתי התרבות והשפה. בשנים האחרונות הפכו כל שוקי העולם לאתגרים, לרבות ארצות הברית ואירופה, מה שמשדרג בעקיפין את מעמדה של יפן בעיני המנכ"ל הישראלי.
תוחלת החיים הממוצעת במדינה היא הגבוהה בעולם (83 שנים), אולם שיעור הילודה אינו גבוה. שני הגורמים האלה מובילים לכך שהאוכלוסייה מזדקנת במהירות, מה שהופך את יפן למדינה הזקנה ביותר בעולם. הסיטואציה הזו מובילה את ממשלת יפן לחפש פתרונות לאוכלוסייה המזדקנת.
היפנים התבססו בעבר על תזונה בריאה יחסית - דלה בפחמימות ושומן ועשירה בדגים ואצות. רוב אזרחי המדינה הקשישים, שכבר מלאו להם 90, ממלאים את בתי החולים ו"מסרבים" למות. המסורת הבריאה הזו נשברה לפני עשרות שנים בני ה-50 וה-60 ביפן סובלים משיעורי תחלואה גבוהים יותר ביחס להוריהם. היפנים סובלים ממחלות שבעבר לא היו נפוצות במדינה, בהן מחלות לב, סוכרת וסיבוכי השמנה. במקביל חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעורי הסרטן במדינה.
הזדקנות האוכלוסייה והעליה בתחלואה, הובילה לצמיחה דו ספרתית בהכנסות של חברות התרופות הבינלאומיות הגדולותבשוק היפני.
ביטוח מרכזי, רגולציה יקרה
יפן נחשבת לשוק בריאות ריכוזי יחסית. אזרחי המדינה מחויבים לבטח את עצמם, באמצעות המעסיק, באחת משמונה חברות ביטוח בריאות פרטיות. מי שאינו מבוטח על ידי המעסיק, יבוטח בביטוח ממשלתי. ועדה ממשלתית קובעת את היקף הכיסוי הביטוחי לכל מוצר, גם כשהביטוח מבוצע בפועל דרך החברות הפרטיות. רק מעט אזרחים ביפן מחזיקים בביטוח פרטי.
חברות הביטוח מנהלות משא ומתן קשוח מול חברות התרופות והן יכולות, עם הזמן, להפחית את המחיר שהן משלמות באופן חד צדדי. לצד החיסרון הזה, כאשר חברות הביטוח סוגרות מחיר, כל השוק מתיישר.
רוב בתי החולים ביפן הם מלכ"רים. אחרים מנוהלים על ידי חברות פרטיות, אולם לא נמצאים בבעלות חברות הביטוח. כדי להבטיח טיפול מוצלח למבוגרים, קיצרה יפן את הזמן הארוך שנדרש לרגולטורים שלה לאישור תרופות ומוצרים רפואיים, וכעת התהליך דומה באורכו לזה המקובל בארה"ב. "היו לנו חוויות טובות, מפתיעות לטובה, עם הרגולטור היפני. לוחות הזמנים היו סבירים, והדרישות הוגנות", אומר יובל ינאי, סמנכ"ל הכספים בחברת גיוון אימג'ינג שמפתחת גלולה לאבחון מחלות במעי, ורושמת כ-5% ממכירותיה ביפן.
לא כולם קיבלו את הרושם הזה. בני ארזי, מנכ"ל קבוצת הייעוץ הרגולטורי ארזי גרופ, טוען שהרגולציה ביפן, בעיקר זו שרלוונטית למכשור רפואי, היא היקרה בעולם. לדברי ארזי, "החזקת משרד מקומי, שגם רושם עבורך את המוצר, היא עסק יקר. הם לוקחים על עצמם סיכון רב ובנוסף עלויות השכר בתחום הזה ביפן הן גבוהות. בעבר ניתן היה לשווק מוצרים דרך האינטרנט, בלי לרשום אותם רשמית ביפן ובלי נציגת מקומית, אבל לאחרונה סתמו גם את הפרצה הזו".
נובורו קגימוטו הוא מפיץ מקומי. הוא משווק ביפן את המוצרים של חברת איתמר מדיקל, אשר לאחרונה החלה במקביל גם לשווק אותם במדינה באופן עצמאי, צעד חריג עבור סטארט-אפ ישראלי, שמעיד על אמונה משמעותית בחשיבות השוק היפני לחברה.
לדברי קגימוטו, הצורך בקיצוצים במערכת בריאות שבעבר הציעה שיפוי ביטוחי כמעט בלתי מוגבל בעלות סבירה, יוצר מתח פוליטי במדינה. "הממשלה מעוניינת כעת להשקיע יותר מבעבר במניעת מחלות, לעומת טיפול בהן", אומר קגימוטו.
הגישה הזו מספקת הזדמנות ליצרני מכשור רפואי שמיועד לאבחון מוקדם. בהתאם למגמה הזו, המכשיר של איתמר מדיקל לאבחון מוקדם של מחלות לב, קיבל שיפוי ביטוחי ביפן לשימושים קליניים כבר לפני שנים. רק בימים אלה מתחילה החברה לקבל שיפוי דומה במדינות אחרות, בהן ארה"ב.
כאשר מחיר נקבע על ידי חברות הביטוח (מחיר אחיד לכולן כפי שצוין לעיל), קשה מאוד לשנותו. כדי לקבל שיפוי במחיר משופר עבור מיכשור רפואי, צריך בדרך כלל להעביר דרך הרגולציה היפנית מכשיר "דור ב'" - דגם מתקדם של מוצר חדש.
"מערכת הבריאות נגישה לכולם"
"מערכת הבריאות שלנו טובה ונגישה לכולם, והנגישות היא חלק ממה שתורם לתוחלת החיים", אומר ד"ר טקיוקי אשידה, שמפעיל את אשידה קליניק בטוקיו".
אשידה מציין כי לרוב הרופאים היפנים אין קליניקה פרטית, בגלל החלטה ממשלתית שלפיה ברגע שהפעלת ביטוח פרטי או שילמת מכיסך עבור רכיב בטיפול, לא תוכל להפעיל ביטוח ממשלתי לגבי שום אלמנט הקשור באותו הטיפול או באותה הבעיה. "זה לא כל כך קל לחולה ולא לרופא, ודווקא את זה הייתי רוצה לשנות כדי שחולים כן יוכלו לשלם מן הכיס על טיפולים שחשובים להם", הוא אומר, "יש סיכוי לשינוי במישור הזה".
- מי מחליט באיזה מוצרים ישתמשו בבתי החולים - הרופא או איש הכספים?
אשידה: "זה תלוי בבית החולים. אם המוסד פרטי, איש הכספים יכריע. בבתי חולים ציבוריים יותר, הרופאים מקבלים לידיהם את התקציב ומנהלים לגביו דיון".
"מאוד נלהב מהשוק היפני"
ממשלת יפן מסבסדת את הטיפול הרפואי של כל אזרח מרגע שהוא עובר אחוז מסוים מהכנסתו. ייתכן שהסבסוד הזה תורם לכך שהיפנים הם צרכנים נלהבים של מערכת הבריאות, שלא לומר היפוכונדרים. הם מבקרים בבתי חולים בתדירות גבוהה יחסית לאזרחי מדינות אחרות, גם עבור בעיות קטנות. כתוצאה מכך בתי החולים צפופים מאוד, בעיה שמעודדת את המדינה לחפש טכנולוגיות שיאפשרו לטפל בחלק מהחולים מחוץ לבתי החולים.
"בניגוד לארה"ב, רפואה ביפן היא לא תחום שנכנסים אליו בשביל הכסף. המשכורות נמוכות והעבודה בתחום נחשבת להתנדבות או שלחיות, בדומה לנזיר או לכומר. שכרם של הרופאים לא קשור למספר הפרוצדורות - הוא פשוט קבוע", אומר אשידה.
ינאי מוסיף: "כדי למכור מכשיר רפואי ביפן צריך להגיע עד למעלה, עד לדרגים הגבוהים. יש להתחיל מבתי חולים מרכזיים, מובילי דעת קהל. אם לא חדרת אליהם, לא תצליח בדרך כלל למכור גם לבתי החולים האחרים".
- מה השיקולים בבחירת מוצרים רפואיים?
אשידה: "קודם כל - בטיחות. אחר כך יעילות ואחרי כן - מהירות. מוצרים יפנים הם טובים מאוד, אבל התעשייה הזו רק מתפתחת לאחרונה כך שאין לי העדפה להם על פני מוצרים זרים, שאליהם התרגלתי מאוד לאורך השנים. אני מעריך מאוד את הרפואה בישראל, שאותה אני מכיר מחברים ישראלים שלמדו איתי בבוסטון".
מי שקולו מיוצג פחות במערך קבלת ההחלטות הזה הוא החולה. קגימוטו: "החולים כאן, בעיקר המבוגרים מביניהם אבל גם הצעירים, לא מתווכחים עם הרופא אלא מקבלים בדרך כלל את מה שהוא אומר. יש מעט חולים שיגידו 'אני רוצה את זה', בדרך כלל מדובר על משהו שהיו לו יחסי ציבור בטלוויזיה".
סייגו סוגיאמה, קרדיולוג ופרופ' בבית הספר הגבוה למדעי הרפואה באוניברסיטת קוממוטו ביפן, אומר כי בקרב הקהל הצעיר שלו, הדפוסים הללו משתנים. "הצעירים כבר כן מחפשים את הטיפול הרפואי המיטבי באינטרנט", הוא מספר, אבל מודה שהרעיון של חוות דעת שניה עדיין זר להם
ומה לגבי רפואה בלתי קונבנציונלית? ביפן מייחסים משמעות לרפואה המסורתית. אפשר למצוא לא מעט רופאים בעלי השכלה רפואית מודרנית, אשר עושים שימוש גם בכלים מסורתיים. הטיפולים הללו מתבססים על ניסיון מצטבר של אלפי שנים ולא בהכרח נשענים על מחקרים קליניים.
האם יש לחברות ישראליות אופציה לשגשג בארץ השמש העולה? גיורא ירון, יו"ר איתמר מדיקל, מאמין שכן: "אני מאוד נלהב מהשוק היפני, כי יפן בנתה עבור ההיי-טק הישראלי כמה וכמה חברות. עבורי למשל ב-P Cube, כל תקציב השיווק שלנו הלך לארה"ב, וכשראינו איך המוצרים מתקבלים ביפן, נאלצנו להפוך את התוכנית על הראש. גם בחברת פסעבה (שאינה של ירון) היה דפוס כזה. אנחנו מאוד אופטימיים גם לגבי איתמר ביפן, כי יש במדינה זו כמעט אותו מספר קרדיולוגים כמו ארה"ב, והם חזקים מאוד במניעה".
* הכותבת הייתה אורחת חברת איתמר מדיקל ביפן
