ניתן היה לצפות ממנכ"ל שמכהן בתפקיד זה 9 שנים, שבשבועיים האחרונים לכהונתו יוריד הילוך. נראה שכשמדובר באלי יונס, אין אפשרות כזו להוריד הילוך. "לקחתי לסוף השבוע האחרון תיק מלא בחומרים ובמסמכים ועברתי עליהם. אני לא באמת מצליח לחשוב על מה אעשה אחרי שאפרוש", אומר מנכ"ל מזרחי טפחות בראיון מיוחד ל"גלובס".
בראיון שיפורסם הערב במלואו במהדורה המודפסת של "גלובס" יונס מדבר על שוק הדיור, המדיניות כלכלית של הממשלה, פרשת בייגה שוחט, הסדר החוב באי.די.בי ועל התוכניות לעתיד.
מזרחי טפחות הוא הבנק השלישי בגודלו, אך השחקן הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, עם נתח שוק גדול משליש. חרף המצב השורר בשוק הנדל"ן הלוהט, והחשיפה הגבוהה של הבנק לתחום זה, יונס אינו מוטרד. "איזה מצב רגיש יש בשוק הזה?" הוא תוהה. אנחנו רואים תקופה ארוכה של עליות מחירים וגאות במשכנתאות.
- אפילו בנק ישראל מוטרד ממצבו של שוק זה ואומר זאת לא פעם. מה אתה חושב על כך?
"כשבנק ישראל מוטרד ממצבו של השוק, הוא מוטרד בהקשרים המוניטריים שלו - ולא מחדלות פירעון. בנק ישראל מתייחס ברצינות גדולה מאוד לקרן המטבע, ודוח קרן המטבע מאפריל בשנה שעברה קבע שמצבו של שוק המשכנתאות בישראל טוב והוא מתאפיין במינוף נמוך".
- ובכל זאת אנחנו בנקודה שגם הריבית נמוכה, גם מחירי הדיור גבוהים והמשק בהאטה. אם נראה עלייה באבטלה, זה לא ישפיע על יכולת ההחזר במשכנתאות?
"משקי בית לא משלמים משכנתא כשסוגרים להם את מקום העבודה. לכן, קודם יסגרו מפעלים, ייגמרו מקומות העבודה, ורק אז נראה בעיות במשכנתאות. כמו כן, כשמפעל נסגר אין לו תקומה - הוא לא נפתח מחדש ומשגשג. לעומת זאת, משק בית משקם עצמו. אם לראש המשפחה אין כיום עבודה, כשהמשק יתאושש הוא ימצא עבודה חדשה ויתאושש.
אמנם, תחום המשכנתאות הוא תחום הפעילות המרכזי של הבנק; ואולם הבנק לא דילג על מימון אשראי עסקי, ובין היתר השתתף במימון קונצרן אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר בקומות השונות בפירמידת החובות - 110 מיליון שקל בחברות הפרטיות, גנדן וטומהוק, ו-200 מיליון שקל באי.די.בי פתוח.
לבנק לאומי חוב של 450 מיליון שקל בגנדן. נזכיר כי לפני חודשים ספורים גיבשה מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק עמינח, הסדר חוב עם דנקנר שכולל מחיקה של שליש מהחוב (150 מיליון שקל). המתווה עורר ביקורת ציבורית חריפה, ובעקבותיה נסוגה רוסק עמינח מההסדר והודיעה על ביטולו.
- האם הביקורת נגד ההסדר של לאומי הייתה מוצדקת, והאם ההחלטה לסגת מהסדר חוב מקובלת בעיניך?
"קודם כל, אני לא מנהל את בנק לאומי, וכנראה שאני לא אנהל אותו בחיי הנוכחיים. אני הייתי עושה הסדר חוב אחר. כך לדוגמה, מעולם לא מחקנו חובות למי שנשאר בעלים של חברה. מי שרוצה להישאר בעלים בחברה בהסדר חוב, צריך להביא עמו משהו - כסף, יתרון ניהולי, ידע טכנולוגי או משהו דומה.
"עם זאת, מרגע שהבנק גיבש הסדר שהיה בעיניו הכי טוב שידעו להגיע אליו, אני חושב שלאומי היו צריכים להיאחז בו. אם משהו שינה את דעתם, והם הניחו שהם יכולים להגיע להסדר טוב יותר, אז טוב שהם שינו את עמדתם. העניין הוא שאין להם כרגע הסדר אחר".
- יש גם את הקומות העליונות בפירמידת החובות, של החברות הפרטיות של דנקנר. שם הבנקים יושבים ולא עושים כלום. אולי בגלל שיש שם ערבויות אישיות, שלא נעים לגבות אותן מבעלי המניות ובראשם דנקנר?
"יש הרבה מאוד אמוציות סביב העניין, אבל הן לא כל כך הגיוניות. לבנקים יש אופציה שמונחת להם על השולחן לשיפור מצבם. הם לא יכולים לזרוק אותה לזבל בגלל זה שיש מהומה מסביב. תמיד ניתן יהיה לפעול בכוח בחברות הפרטיות. שום דבר שם לא בורח לנו. לכן, הדבר ההגיוני ביותר, בקונסטלציה הזו, הוא לראות איזה הסדר ייעשה בחברות למטה, והאם ניתן יהיה להישען עליו כדי לקבל את החוב בחברות למעלה".
לצד ההישגים שרשם יונס בבנק שהתבטאו במחיר המניה שזינקה פי 2 לעומת מדד הבנקים בתקופתו, הוא התמודד בשנה האחרונה עם פרשה נעימה פחות. לפני שנה נחשף כי יונס שלח מכתב חריף לדירקטור לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, ובו טען כי העובדה שהוא מכהן בדירקטוריון הבנק בד בבד עם כהונתו בחברת קרסו פוגעת בבנק. מכאן החל להתגלגל כדור שלג, שחשף יחסים עכורים בדירקטוריון הבנק, והביא להתערבות בנק ישראל שאף כתב דוח ביקורת, ובו ביקר את הממשל התאגידי של הבנק. עתה מתייחס יונס לפרשה בפעם הראשונה.
- דוח בנק ישראל קובע שחרגת מהסמכות שלך כמנכ"ל. האם הפנמת את הביקורת?
יונס: "מה שכתוב בדוח בנק ישראל, זה שדירקטורים העדיפו את טובתם האישית על פני טובת התאגיד, והעדיפו להישאר בוועדות שבהן יש הרבה ישיבות. וגם כתוב שהמנכ"ל חצוף".
- המנכ"ל חצוף? זה לא מה שכתוב בדוח. כתוב יותר מכך.
"זו המשמעות של חצי עמוד שנכתב בנושא. הודעתי לבנק ישראל, ואני מודיע לכן, בכל מקרה אחר הייתי מתנהל בדיוק באותה צורה. אם דירקטורים או מישהו פוגע בתאגיד, התפקיד שלי להגן עליו, ואני בחיים לא הייתי משקיע אגורה שחוקה בחברה שהמנכ"ל שלה לא היה מתנהג כך".
ענף הבנקאות נחשב מתגמל למדי, ואצל יונס התגמול נמצא בליגה אחרת. עלות שכרו של יונס ב-9 שנותיו בבנק הסתכמה ב-200 מיליון שקל בקירוב. חלק גדול מהסכום נבע מתוכנית אופציות שניתנה ליונס כאשר המניה הייתה בשפל.
- עם כל הכבוד להישגים שהבאת אליהם את הבנק, האם בהתחשב באווירה החברתית ובפערי השכר שקיימים במשק, אתה מרגיש בנוח עם הסכומים שקיבלת בבנק?
"לא קבלתי סכומים בבנק; קבלתי סכומים משוק ההון. מה שקבלתי בבנק זה משכורת, שאני לא יכול להתלונן עליה, אבל לא מזה הכסף שאתם מדברים עליו כל כך הרבה. מה שהרווחתי נובע מזה שהייתה לי תוכנית אופציות, שיכלה בין רגע להפוך להיות אפס, והפכה להיות כסף גדול כי הבנק הצליח".
- ועדיין, כיום כשיש את תיקון 20 לחוק החברות, המחייב אישור של בעלי המניות להסכמי שכר, ואנחנו רואים שעלויות שכר הבכירים יורדות - אתה חושב שהיית מקבל כזו חבילת אופציות?
"אני לא יודע. אין לי תשובה לשאלה הזו".