גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדרדסים את הכיס: הגיבורים המצוירים שהפכו לאימפריה

האשימו אותם בקומוניזם, בשוביניזם ואפילו בחתירה תחת ערכי המשפחה, אבל כל זה לא הפריע לדרדסים להפוך ב-50 השנים האחרונות לאימפריה גלובלית ■ ואם תקשיבו היטב, אולי תצליחו לשמוע את האנשים שסופרים את הכסף

מריה אטוויק הייתה בטוחה שמצאה נוסחה מנצחת להעברה בנעימים של הנסיעה בת 471 הקילומטרים בין שטוקהולם לגוטנבורג שבשבדיה: באפריל 2011, זמן קצר לפני ש"הדרדסים בתלת ממד" יצא לאקרנים, ועמוק בתוך מסע יחסי הציבור והמרצ'נדייז שהקדים את בואו, העמיסה אטוויק את שני ילדיה למכונית המשפחתית ויצאה לנסיעה. כל ילד צויד מבעוד מועד באייפד שלו, ועל כל אייפד הוטען המשחק "כפר הדרדסים", שנקנה תמורת שבע קרונות מהאפ-סטור של אפל.

במשך חמש שעות הנסיעה אטוויק הייתה בטוחה שהרכישה השתלמה לה. שני הילדים ישבו במושביהם בשקט ובנו מחדש במרץ את כפר הדרדסים שנהרס בידי אויבם המושבע גרגמל. הכול נראה מבטיח. אלא שכאשר משפחת אטוויק הגיעה ליעדה ומריה הציצה באייפון שלה, היא ראתה שתיבת הדואר שלה הוצפה בעשרות מיילים מהאפ-סטור. מתברר שבמשך חמש שעות הנסיעה קנו שני הבנים שלה כמויות אדירות של תותים וירטואליים ב-749 קרונות לתות.

אחד הבנים הזין את הדרדסים בתותים בשווי 11 אלף קרונות. השני היה נדיב יותר: הדרדסים שלו נשנשו תותים וירטואליים ב-40 אלף קרונות ומחיר הנסיעה הסתכם בלא פחות מ-7,800 דולרים - 16.5 דולרים לקילומטר (לא כולל תשלום בכבישי אגרה).
אטוויק פנתה לחנות המקוונת של אפל וביקשה החזר על רכישת התותים שיצאה משליטה, אולם הבקשה נופנפה כיוון שהיא הודתה שלא טרחה לקרוא את תנאי השימוש במשחק כשהורידה אותו. "זה מרגיש כאילו הם מנסים לדרדס אותך", היא אמרה בזמנו לרשת הטלוויזיה השבדית.

"כפר הדרדסים" היה אחד המשחקים המכניסים ביותר בחנות המקוונת של אפל ב-2011, וגם הסרט שיצא ביולי של אותה שנה הפך ללהיט אדיר, שהכניס ליוצריו כמעט 600 מיליון דולר. בשבוע שעבר הגיע הסרט "הדרדסים 2" לבתי הקולנוע בעולם כשהוא מלווה בצונאמי של מוצרים נלווים מכל סוג.

הביקורות רחוקות מלהלל אותו, אבל המיליונים כבר זורמים. ביום הראשון להקרנתו בארצות-הברית הוא גרף 5.2 מיליון דולר והתמקם במקום הראשון בהכנסות במדינה. בבריטניה הוא הגיע רק למקום השלישי במדינה, אבל גרף בערב הפתיחה שלו 1.4 מיליון דולר - 21% יותר מהסרט הראשון בסדרה.

ואכן, כל מי שילדיו בגילאי 3 עד 13 מכיר את תופעת הדרדסים על בשרו ועל כיסו. עם זאת, הוא אינו יכול להאשים אותם, כיוון שרוב הסיכויים הם שגם הוא בתורו היווה חולייה בשרשרת ארוכת-שנים של חובבי היצורים הכחולים וצחורי המצנפת הללו. אחרי הכול, הדרדסים מדרדסים את העולם מאז 1958.

ההתחלה: איך נולד דרדסבא

קשה להפריז בגודלה של האימפריה הדרדסית. היצורים הכחולים שהמציא המאייר הבלגי פייר קוליפור ("פיו") הצליחו להשתחל כמעט לכל מקום בעולם. מאות מיליוני בובות רשמיות שלהם יוצרו במשך השנים באינספור וריאציות ונאספו על-ידי המוני ילדים בכל העולם. הם הופיעו בחוברות קומיקס שתורגמו לשפות רבות, בסדרת טלוויזיה ששודרה (ושלעתים עדיין משודרת בשידורים חוזרים) בעשרות מדינות, ב-19 משחקי מחשב וקונסולות, על גבי קופסאות דגני בוקר ומה לא.

מדי שנה, ב-22 ביוני, נחגג במקומות שונים בעולם "יום הדרדס הבינלאומי", שבו מעריצים צבועים בכחול מתענגים על אהבתם לדמויות. ב-2008, לרגל חגיגות ה-50 שלהם, אפילו הטביעה בלגיה מטבע אספנים מיוחד בערך של 5 אירו, שעליו נראה דרדס צוהל.

למעשה, הגמדים הכחולים הם הייצוא הקומיקסי הגדול ביותר של אירופה אי-פעם, והם ידועים בהרבה מטינטין או מאסטריקס. בני משפחתו של פיו, שמת בגיל 64 ב-1992, לא רק שהפכו למולטי-מיליונרים, אלא שהונם רק הולך וגדל עם השנים.

הדרדסים הפכו ללהיט ענק כמעט במקרה. פיו, שנולד בבריסל ב-1928, עסק באנימציה מיד לאחר שהשלים את לימודי האמנות שלו. הוא כתב ואייר טור קומיקס לעיתון יומי ובמקביל אייר מודעות כדי להתפרנס.

בין השנים 1949 ל-1952 הוא יצר על בסיס יומי את דמותו של פוסי החתול, ומאוחר יותר פיתח את דמותו של יוהאן, שליח של מלך מימי הביניים, שנקלע להרפתקאות ברחבי אירופה העתיקה. ב-1958, באחת מהרפתקאותיו, נפגש אותו יוהאן עם עדת גמדים כחולים שהופכים לבני-בריתו. מנהיגם, דרדסבא, סייע לו בכישופים מועילים.

הקוראים גילו עניין בדמויות המשנה, ושנה לאחר מכן הוציא פיו חוברת שהוקדשה רק למעלליהם והחלה לפתח את העולם שבו חיו. במקביל, החל ייצורן של הבובות הקטנות.

פיו, אגב, סיפר מאוחר יותר ששמן של הדמויות (שטרומפס, בצרפתית; Schtroumpfs) נוצר במקרה. הוא סעד עם אמן הקומיקס אנדרה פרנקין, לא הצליח להיזכר במילה "מלח" ופלט את השם כלאחר יד בעודו מצביע לכיוון המלחייה שעל השולחן. הצבע הכחול של הדמויות הקטנות הגיע פשוט מפני שפיו חשב שזה "מתאים לילדים", והוא כנראה צדק.

במשך השנים הוציא פיו עוד ועוד חוברות קומיקס, שהוקדשו למעלליהם של הגמדים חובשי המצנפות ולמאבק הבלתי פוסק נגד המכשף המרושע גרגמל. הוא המציא יותר מ-100 דרדסים שונים ששמותיהם (רגזני, זללני, ישנוני וכו') שיקפו את התכונה העיקרית שלהם, ויצר להם שפה ייחודית.

הרעיון הבסיסי שבה היה לשלב את המילה "דרדס" בכל משפט כשם עצם, שם תואר או פועל, מבלי להגדיר מהו בדיוק דרדס (בעברית הגיעו לשם משילוב המילים "דרדק" ו"ננס").

וזה עבד. הכסף זרם, והאירופאים התמכרו. אולם רק ב-1981, כשענקית האנימציה האמריקאית האנה-ברברה קנתה מפיו את הזכויות לדמויות ומינתה אותו ליועץ מיוחד לסדרת האנימציה שהתבססה על סיפוריו, הגיעה הפריצה הגלובלית של היצורים הדמיוניים.

כל מי שהיה ילד בתחילת שנות ה-80 לא יכול לשכוח את עוצמת המתקפה. הדרדסים צצו מכל כיוון: על קלמרים ועל מדבקות, כבובות פרווה ועל גבי פוסטרים, על חולצות ועל גרביונים. סוד קסמם היה קשה להגדרה, אולם זה לא שינה לאף אחד, ולא היה ילד שלא הכיר אותם. סדרת הטלוויזיה שודרה במשך 9 עונות. בישראל, סדרת האנימציה משודרת בערוץ זום בכבלים ובלווין.

התיאוריות: קומוניזם ומיזוגניות

בארצות-הברית של שנות ה-80, שהייתה אחוזת פחד מכל דבר שהריח מקומוניזם, הביקורת לא איחרה להגיע. שמרנים טענו כי הדרדסים מפיצים בקרב ילדי אמריקה תעמולה מסוכנת משום שהם גרים בקומונה, עובדים יחד, חולקים את כל רכושם ואף פעם לא משתמשים בכסף.

לילדים לא ממש היה אכפת, וגם לא לשוק. הדרדסים אומצו על-ידי אינספור חברות מסחריות בכל העולם כדי לקדם את מוצריהן.

בכלל, התיאוריות שעלו במשך השנים בנוגע למשמעויות שונות המתחבאות בסיפורי הדרדסים, יכולות לפרנס לא מעט סוציולוגים. אולי זה תלוי גם בקהל היעד: בארצות-הברית של רייגן, הפחד מקומוניזם היה ברור; ובישראל הוצעה פעם פרשנות על רמזים אנטישמיים (כולם כחולים עם כובעים לבנים, בעוד שהרשע, גרגמל, נראה בדיוק כמו תיאורי היהודים בציורים אנטישמיים - ויתרה מכך, כשדרדסית נוצרה על-ידו שיערה היה שחור, ואז בדרך קסם הדרדסים הפכו אותה לבלונדינית).

בהמשך עלתה סוגיית היחס לנשים כפי שהוא משתקף מן הסדרה. המטרה הראשונית של דרדסית, שכאמור נוצרה על-ידי גרגמל, הייתה לסכסך בין הדרדסים, והיא עסקה בעיקר במניפולציות ובטיפוח עצמי בלתי פוסק. הדמות שלה הוגדרה על-ידי פיו כך: "היא מפתה אותם, והיא משתמשת בטריקים במקום בכוח על מנת להגיע לתוצאות הרצויות לה. היא לא מסוגלת לספר בדיחה בלי להרוס את הפאנץ' שלה, היא קשקשנית בלתי נלאית שלא אומרת שום דבר משמעותי, והיא יוצרת כל הזמן בעיות ענקיות תוך כדי שהיא מאשימה אחרים בגרימתן".

אנשי חברת האנה-ברברה האמריקאים, שרצו לעדן את המיזוגניות של פיו, וביקשו ממנו לאשר קווי עלילה מחמיאים יותר לדרדסית על מנת לאפשר לבנות להזדהות איתה יותר, נתקלו בסירוב חד-משמעי: "הם רצו לגרום לי להפוך אותה למורה להתעמלות", הוא אמר פעם בראיון ושלח רמז ארסי מאוד לכיוונן של לסביות.

ענייני המשפחה החדשה לא נעלמו אפילו מהסרט הנוכחי, שבו דרדסית נקרעת במידה מסוימת בין האיש שיצר אותה (גרגמל) למשפחה שבה גדלה (הדרדסים), וכאן כבר עולות שאלות על מיהו הורה - הביולוגי או המאמץ - וכן הלאה. אבל נשאיר את זה לקונספירטורים.

הסרטים: התחייבות לטרילוגיה

הדיונים הללו נותרו בשוליים ולמיליוני הילדים שמתפעלים מהגמדים הכחולים דומה שכל זה לא ממש הזיז. הוליווד, שלא משקיעה מיליונים רבים של דולרים בהפקת סרטים לפני שהיא עורכת סקרי שוק מקיפים, הייתה בטוחה מאוד שהדרדסים יצליחו.

עוד לפני הצלחתו העצומה של סרט הקולנוע מ-2011, הכריזו אולפני סוני בביטחון רב כי עלילות הדרדסים המודרניות יסופרו בטרילוגיה.

"לא משנה אם אתה חי בברזיל, בסין, ברוסיה, בפריז, בבלגיה או בניו-יורק ואם אתה מכנה אותם לוס פיטפוס, פופי או שטרומפס - כולם אוהבים את הדרדסים", הסביר מפיק הסרט, ג'ורדן קרנר. "אנחנו שואפים שהסרטים הללו ידלגו מעל כל הגבולות הגיאוגרפיים ומאמינים שנוכל לעשות את זה כי סוד משיכתם של הדרדסים חוצה תרבויות. אלה דמויות שחיות בילדותם של אנשים. הן טבועות בלבם של דורות של אנשים שראו אותם או קראו את סיפוריהם, כך שלקחנו על עצמנו את המחויבות לעדכן את סיפורן של הדמויות האהובות הללו לזמן הנוכחי".

ואם אותה חובה קדושה מצליחה לשלשל לחשבון הבנק של אולפני סוני מאות מיליוני דולרים בכרטיסי קולנוע ומיליוני רבים אחרים במוצרים נלווים - מה רע?

הכתבה המלאה - במגזין G

עוד כתבות

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים את יצרנית השבבים טאיוואן סמיקונדקטור, עסק שהוא חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה