ההפתעה היא רק שאנחנו מופתעים כל פעם מחדש. הרי המחשבה שהרב מוטי אלון - ללא שום ספק הדמות הרבנית הכי בכירה שצמחה במגזר הדתי-לאומי בעשרות השנים האחרונות - יורשע בעבירות מין, היא עבור אנשי הכיפות הסרוגות בערך כמו ההסתברות שנגיד בנק ישראל יגנוב חליפון, שנשיא המדינה יישב בכלא על אונס וכן הלאה.
התרבות היהודית עמוסה "בנים שובבים". יהודה, בנו של יעקב אבינו, הלך לזונה וגילה מאוחר יותר שהיא כלתו, פרק אחד בלבד אחרי שהתנ"ך סיפר לנו שהוא המליץ למכור את אחיו הצעיר לעבד במצרים; דוד המלך, משורר תהילים, שלח את אוריה החיתי למות בקרב, כדי ליטול את בת-שבע אשתו; הבן שלהם, שלמה המלך, החליף נשים בקצב שפה מחליפים מועמדים לנגיד בנק ישראל; אפילו רבי עקיבא, גדול התנאים וענק בדורו, התחתן בערוב ימיו עם רעייתו היפיפייה של הנציב הרומי.
זה עצוב, זה מתסכל, זה אפילו שובר לב - אבל אלה חלק מחוקי המשחק של החיים כאן. לא בכדי ספרות חז"ל מלאה ציטוטים, כמו "אין אפוטרופוס לעריות" ו"כל הגדול מחברו, ייצרו גדול ממנו". הזהירו אותנו שזה יקרה. החוכמה והאומץ היו תמיד להודות ולטפל בכך. להכיר בעובדה שדוד המלך ורבי עקיבא והרב אלון הם בסופו של דבר בני אדם, לטוב ולפעמים לרע.
ולכן, אם ברמה האישית עדיף שפרשת הרב אלון תזכיר לנו להפסיק סוף-סוף להסתכן בחיפוש גורו חדש (ואגב, זו המלצה שנכונה לכל מגזר שהוא - דתי, כלכלי, מוסרי ועוד), ברמה המגזרית צריך היום לתת קרדיט לגוף כמו "פורום תקנה" - קבוצה שהתעלתה על שפע המחלוקות והכניסה בכפיפה אחת את כל הספקטרום של נציגי המגזר, מתוך הכרה והבנה שגם אצלה בבית, אפילו בקומות הגבוהות ביותר, ישנה כביסה מלוכלכת שיש לטפל בה.
ולא, לא תמיד המשטרה או הפרקליטות יכולות להיות כתובת לכל תלונה רגישה.