ועדת השרים לענייני אסירים סיימה לגבש את רשימת 26 האסירים הפלסטינים שישוחררו עוד השבוע, ושירות בתי הסוהר פרסם את רשימת המשוחררים. למשפחות תינתן ארכה של 48 שעות להגשת עתירות לבית המשפט. לפי הרשימה שאושרה, 14 אסירים ישוחררו לעזה ו-12 ליהודה ושומרון. רוב המשוחררים הורשעו ברצח או בניסיון לרצח. אתמול הבהיר יושב ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, סעיב עריקאת, שהפלסטינים לא יסכימו לגרש אסירים לעזה או לחו"ל.
מבין המשתחררים: כור מטווע חמד פאיז שרצח את סולומון אבוקסיס ומנחם דדון בשנות ה-80. עבדל-עאל סעיד עודה יוסף דקר למוות את עו"ד איאן פיינברג בעזה. צאלח אברהים אחמד מוגדד רצח את ישראל טננבאום בנתניה בשנת 1993. עבדל ג'פאר סמיר רצח את החייל בנימין מייסנר בזמן האינתיפאדה הראשונה. עותמאן עאמר מוסטפה רצח את פרידריך רוזנפלד באריאל בשנת 1989. סאלם עלי עטיה רצח את אייזיק רוטנברג בפתח תקווה בשנת 1993. ראעי אברהים עלי רצח בשנת 1994 את החייל מוריס איזנשטט.
רשימת המשתחררים המלאה: כור חמד פאיז, צאלח אחמד מוגדד, נאיף עבדל סמיר, ארשיד חמיד יוסוף, אל-חאג' עותמאן עאמר מוסטפה, מצלח עבדללה סלאמה, אבו-מוסא סאלם עלי, מקלד מחמוד סלאח, צואלחה אלמג'יד מחמד, שעת עזאת שעבאן עאטף, עבדל-עאל סעיד עודה יוסף, ברבך פאיז מדחת, ראעי אברהים עלי, נשבת גאבר יוסף מחמד, מורתג'א חסין גאנם סמיר, צואלחה פאזע אחמד חוסני, רמאחי פרג' עבדדללה, אבו-סתה אחמד סעיד עלאדין, אבו-סיתה טאלב מחמד איימן, מנצור עומר עבדל חפיז עסמת, עסאקרה מחמד חאלד, ג'נדיה יוסף רדואן נהאד, חמדיה מחמוד עווד מוחמד, עבדל-נבי והאב גמאל ג'מיל, זיוד מוחמד טאהר טאהר, וצביח עבד חמד בורהאן.
"קורבנות פעולות האיבה - בני אדם, לא מספרים"
בארגון אלמגור המייצג את משפחות נפגעי הטרור הגיבו בזעם לפרסום הרשימה. "זהו יום חג לארגוני הטרור הפלסטינים ויום עצוב למשפחות השכול וגם לחברה בישראל. בתווך נמצאים הפוליטיקאים הישראלים שנכנעו אל מול הטרור ,ומכסים על כך במסכת של פעלולי יח"צנות. צריך לומר ביושר: ארגוני הטרור ניצחו את נתניהו וממשלתו. 'אלמגור' מעתה יהפוך שמים וארץ כדי להיאבק נגד הטרור וכדי להביא לענישת הטרוריסטים".
אם לא יתקבלו ערעורי המשפחות השכולות - ישוחררו 26 האסירים, כפי שהוסכם, דבר שיהווה את הפתח לפגישה השנייה של צוותי המשא ומתן. גורמים בוועדה ציינו כי כל האסירים שיוחזרו לעזה - יצאו משטח הרצועה. כלומר, הדבר אינו מהווה עבורם גירוש כלל. הדבר מחזק את אבו מאזן כמי שמביא לשחרור אסירים לא רק לגדה, אלא גם לעזה - מעוז חמאס.
השרים החברים בוועדה שלקחו חלק בדיון הם: שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, שרת המשפטים ציפי לבני, שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, והשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ'. בדיון הודגש שאם אחד המשוחררים ישוב לפעילות עוינת נגד מדינת ישראל, הוא יוחזר להמשך ריצוי תקופת מאסרו.
השחרור יצא לדרך ביום שלישי
שחרור המחבלים יתבצע מחר, יום לפני תחילת סבב משא ומתן נוסף בין ישראל לפלסטינים, כשפרסום הרשימה של 26 האסירים הפלסטינים הראשונים, מתוך 104 שישוחררו, נועד לאפשר זמן לצורך הגשת עתירות לבג"ץ נגד המהלך.
יום לאחר שחרור האסירים הפלסטינים, ביום רביעי, יחודשו שיחות המשא ומתן בפגישה שתתקיים בירושלים. בפגישה יקחו חלק השליח האמריקני לשיחות מרטין אינדיק, שכבר נחת אתמול בישראל, כמו גם הנציגים הישראליים ציפי לבני ויצחק מולכו, והנציג הפלסטיני סאיב עריקאת.
שחרור הגל הראשון של האסירים מבתי הכלא בישראל טרם יצא לדרך - וכבר מעורר מהומה: אתמול דן בג"ץ בעתירות המשפחות השכולות על השחרור הצפוי הכולל של 104 אסירים פלסטינים עם דם על הידיים. אלא שהדיון שהחל בשקט - הסתיים בסערת רגשות כואבת.
במהלך הדיון, ולפנים משורת הדין, זכות הדיבור ניתנה ליו"ר 'אלמגור', מאיר אינדור, המייצג את המשפחות השכולות. כשבני המשפחות עצמם ביקשו לדבר, הם נענו בשלילה - מה שעורר מהומה.
"לא ניתן שישחררו אותם!", זעקה מרים טובול, אמו של ליאור טובול ז"ל שנחטף ונרצח בשכונת רמות בירושלים באוגוסט 1990, כשהיה בן 17 בלבד. בעודה אוחזת את תמונתו מול הרכב השופטים המשיכה טובול הכואבת לזעוק: "בשביל מה לשחרר? כדי שנראה אותם רוקדים ברחובות ומחלקים סוכריות? פוליטיקאים צבועים", האשימה.
לקריאותיה הצטרפו נציגים נוספים של המשפחות השכולות שמחו על שחרור האסירים ועל החלטת בית המשפט המסתמנת לאשר את שחרורם: "איפה שלטון החוק? איפה מי שיפקח על אסירי העולם? לא רק המשפחות מוחות, כל אזרחי ישראל נגד השחרור".
"על מה אנחנו מדברים כאן? זה אח שלי, זה נפש - לא מספר 77 ברשימת הקורבנות. הוא היה עורך דין שלחם למען הצדק - ומגיע לו שייעשה צדק", זעקה מחוץ לאולם הדיונים ד"ר גילה מולכו, אחותו של איאן פיינברג ז"ל שנרצח ברצועת עזה באפריל 1993 לאחר שמחבלי חמאס דקרו אותו למוות. בטרם הדיון ערכו נציגי המשפחות השכולות צעדת מחאה שיצאה מהר הרצל - והסתיימה בפתח בית המשפט העליון.