חוק הספאם אמור היה לגאול את הצרכנים ממטרד ההודעות הפרסומיות. לפי החוק, ניתן לשלוח מסרים פרסומיים למייל או לטלפון רק למי שמאשר את קבלתם (למשל בחתימה על טפסי הצטרפות למועדון לקוחות). החוק גם קובע כי בכל הודעה תתאפשר הסרת הפרטים מהמאגר באותו הערוץ, למשל עם שליחת הודעת טקסט חזרה, וכי על החברה להזדהות באותם מסרים.
אבל משווקים רבים מצפצפים על החוק ויוצאים כנראה מנקודת הנחה שבמקרה הרע, רוב הצרכנים לכל היותר ירטנו לרגע וימחקו את ההודעה, ובמקרה הטוב הם יצלצלו חזרה לקבל הלוואה, לתרום למקובל כזה או אחר או להצטרף לתכנית דיאטה.
עו"ד לימור שמרלינג-מגזניק, מנהלת מחלקת רישוי ופיקוח ברמו"ט (הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים), מדגישה כי על בית העסק חלה חובה למסור לצרכן את פרטי המאגר שבו נמצאים פרטיו, וכי זכותו להימחק ממאגר שמשמש לדיוור. "כאשר מתברר שיש מאגר מאופיין, ונעשית פגיעה לפי חוק הגנת הפרטיות, עשויה רמו"ט להטיל קנסות".
בנוסף היא מדגישה כי על הצרכן להיות ערני בכל מסירת פרטיו, לדוגמה בלוחות מכירה באינטרנט, וכי בכל מקרה עומדת לו הזכות להתלונן לרשות.
פניות רבות בנושא חוק הספאם מגיעות ל"גלובס". הפעם מדובר בצרכנית שקיבלה, לא בפעם הראשונה, הודעה המזמינה אותה לצלצל ולקבל "הלוואה עד 10,000 שקל, החזר ב-16 תשלומים בצ'קים". בפנייה טלפונית לאותו מספר התברר כי החברה היא "מזומן בזמן".
מהיכן הגיעו פרטיי אליכם? שאלה הפונה. "ממאגר אקראי", השיבה המוקדנית. משהתעקשה לקבל תשובה מספקת יותר, השיבה הנציגה כי "המספר נלקח מדפי זהב. ככל הנראה הוא לא חסום לפרסומים".
גם הנחמה שניסתה המוקדנית להציע, לפיה "אפילו אני מקבלת הודעות כאלה", לא הועילה. משהתעקשה המטלפנת לקבל את מספר המאגר, לא במקרה כנראה, השיחה נותקה.
חוק הספאם או פגיעה בפרטיות?
ואולם יותר משהפנייה עצמה מכעיסה, מכעיסה אוזלת-היד של משרדי הממשלה, אשר גם היום כאשר יש חוק - מפקירים את הצרכנים להילחם לבד במשווקים האגרסיביים.
פניות פרסומיות נופלות בחלקן תחת חוק התקשורת, וחלקן תחת חוק הגנת הפרטיות. איך מבחינים? הודעות אוטומטיות, שנשלחות במייל, בהודעות טקסט או דרך מרכזיות - הן הודעות ספאם שעליהן חל חוק התקשורת - הפרה של החוק מתירה לצרכן לתבוע את העסק, ולקבל פיצוי של עד 1,000 לכל הודעה.
הודעות בפנייה אישית ואנושית, לאדם שנמצא במאגר מידע מסוים בעל איפיונים - הן תחת חוק הגנת הפרטיות.
איך אפשר לדעת אם המאגר שממנו נשלף מספרכם שייך למאגר "בעל איפיונים"? כאן עולה בעיה. כשהצרכן שואל מאיפה לקח בית העסק את פרטיו, יכול בית העסק להתנער מתשובה קונקרטית ולהשיב כי "המספר נלקח מספר טלפונים".
במילים אחרות, חברות מצפצפות על החוק ולא בכדי. לצרכן נותרת אפשרות להתלונן ולקוות שהרשות שאליה פנה (משרד התקשורת, הרשות להגנת הצרכן או משרד המשפטים) תפעל בנושא, או לתבוע בית עסק שממשיך להטריד.