שוויה של כור לצורך המיזוג עם דסק"ש נקבע לפי מחיר הדומה לשווי השוק של החברה - כ-3 מיליארד שקל. לשם ביצוע הערכת השווי, שכרה כור את שירותי הייעוץ הכלכלי של דלויט כמעריך שווי חיצוני ובלתי תלוי, שהתבסס, על-פי מה שנכתב בעבודה שהגיש, על "גישת השווי הנכסי הנקי (Net Asset Value - NAV) - כמקובל בהערכת השווי של חברות השקעה".
במסגרת המיזוג תרכוש דסק"ש (בכפוף לחלוקת דיבידנד מקופתה של כור) את מניות הציבור ואי.די.בי פתוח בחברה הבת במחיר של כ-70 שקל למניית כור. התמורה הסופית, שתשולם במזומן, תיקבע בכפוף לשווי מניות קרדיט סוויס שמחזיקה כור, או לפי התמורה שתתקבל ממכירתן.
זו אינה הערכת השווי הראשונה שמתבצעת לכור. רק לפני 4 חודשים הגישה אי.די.בי פתוח לבית המשפט - בעקבות טענת מחזיקי האג"ח שלה כי היא חדלת פירעון - הערכת שווי שבוצעה עבורה על-ידי פירמת הייעוץ פאהן-קנה. זו מצאה שלאי.די.בי פתוח NAV (שווי נכסי נקי) חיובי, ולכן אין להתיר את העברתה מידיו של נוחי דנקנר לידי הנושים.
הערכת השווי של פאהן-קנה קבעה כי השווי של החזקות כור במכתשים אגן נע בין 5.2 מיליארד שקל ל-5.9 מיליארד שקל, ואילו שווי החזקותיה בקרדיט סוויס נע בין 3.9 מיליארד שקל ל-4.3 מיליארד שקל. את השווי של כור עצמה נמנעה החברה מלציין, אולם אם מנכים את חובות החברה ומוסיפים את הכסף שבקופה מקבלים שווי חברה העומד בממוצע על 5 מיליארד שקל.
אז לאן נעלמו 2 מיליארד שקל במהלך ארבעת החודשים המפרידים בין שתי הערכות השווי? הסבר לכך ניתן למצוא במתודולוגיה השונה ששימשה אותן. בעוד שבפאהן-קנה העריכו את שווי החזקות כור - מהן נגזר כאמור השווי של החברה - לצורך עסקה אופטימלית לרוכש ספציפי, הערכת השווי של דליוט מבקשת לתת הערכה למטרה אחרת - מיזוג. אז מהי הערכת השווי הנכונה? אם שואלים את אי.די.בי, זה כנראה תלוי במטרה שלשמה היא נערכה.