חוסר היכולת של חברת הפטרוכימיים לשלם את חובותיה גבה השבוע מחיר אישי, כשהמנכ"ל ערן שוורץ נאלץ לפרוש מתפקידו. אלא שבחינה מדוקדקת יותר דווקא תראה שמי ששילם את המחיר האמיתי הם בעלי המניות של החברה ומחזיקי האג"ח.
בעוד המשקיעים ראו כיצד כספם מתכלה לאורך השנים (המניה איבדה 89% מערכה מאז ששוורץ נכנס לתפקיד), כיסיו של שוורץ דווקא התמלאו: החל מ-2003, השנה שבה החל להתפרסם שכר הבכירים בדוחות החברות, הסתכמה עלות שכרו בלא פחות מ-21 מיליון שקלים. זאת, כאשר ברוב שנותיו בתפקיד, עד שנת 2010, כיהן כמנכ"ל ב-75% משרה בלבד.
לבעלי המניות אין אלא להלין על עצמם: הם שאישרו את שכרו של שוורץ, והם שאישרו בונוס של 800 אלף שקל בזכות המיזוג עם בז"ן. באותה שנה עדיין לא נראתה באופק בעיה בפירעון החובות, אך זרע הפורענות היה קיים: היקף החוב היה כבר אז גבוה והמינוף היה גדול, וזאת בשעה שהיה ידוע שבז"ן לא צפויה לחלק דיבידנדים בשנים הבאות. למרות כל זאת, אושר לו המענק, שאפשר אולי לכנות בהגדרה חדשה: "מענק אופטימיות".
למרבה האירוניה, הדברים האלה נכתבים בתקופה שבה אפשר למצוא על בסיס כמעט יומי הצהרות מפי מנכ"לים ואנשי עסקים בכירים נגד הרגולציה המכבידה. הסיפור של הפטרוכימיים יכול להוות תשובה טובה עבורם.