מדד אמון הצרכנים של גלובס בשיתוף PwC Israel, ירד ביולי ב-1.2 נקודות ל-70.3 נקודות (1996 = 100 נקודות). ביוני עלה המדד ב-8.6 נקודות, ובמאי איבד 22.2 נקודות.
בסקר המדד, בעריכת מכון סמית, שלוש שאלות ליבה: מהו לדעתך מצבו הנוכחי של המשק? מה יהיה מצבו בעוד חצי שנה? מה יהיה מצבך הכלכלי האישי בעוד חצי שנה?
לגבי כל שאלה אנו נוטלים את שיעור האופטימיים, גורעים ממנו את שיעור הפסימיים, ומקבלים את המאזן נטו. אם למשל 40% מהמשיבים מעריכים שמצבם ישתפר בתוך חצי שנה, ו-50% חושבים שהוא יורע, הרי שהמאזן נטו יהיה מינוס 10 נקודות אחוז (נ"א). מדד יולי מגלה כי שוב נרשמה הרעה בציפיות לגבי מצב המשק שישה חודשים קדימה.
המאזן נטו - כאמור אופטימיים מינוס פסימיים - ירד ב-6.8 נ"א למינוס 34.7 נ"א, אחרי עלייה של 8.1 נ"א ביוני וירידה של 23 נ"א במאי. התחושה היא שתפקוד המשק בעוד שישה חודשים ידרדר בהשוואה למצב היום, נשאלת רק השאלה כמה מהר זה יקרה.
המאזן נטו של ציפיות הצרכנים לגבי מצבם הכלכלי האישי בעוד שישה חודשים עלה ביולי ב-0.7 נ"א, אחרי עלייה של 9.5 נ"א ביוני וירידה של 21.8 נ"א במאי. ולמרות העליות בחודשיים האחרונים, המאזן נטו נותר שלילי, ברמה של מינוס 3.3 נ"א.
יש לדעת כי פסימיות הצרכנים, במיוחד ברמה הכלכלית האישית, תשפיע על ההוצאה לצריכה פרטית, במיוחד ברבעון האחרון של 2013. אם נתון המגמה (ממוצע תלת-חודשי נע) ימשיך לרדת, אנו עלולים להיווכח כי ההאטה בצריכה הפרטית תהיה חריפה אף יותר מתחזיות האוצר לגידול שנתי של 3%, תוך פגיעה בצמיחת במשק.
לסיום נציין כי לעומת השפל בכל רכיבי המדד כמעט, הרי שהביקוש לדירות הולך ומתעצם. שיעור הנכונות לרכישת דירה - חדשה או מ"יד שנייה" - הגיעה ביולי לרמת שיא, 10.9% מכלל המשיבים, לעומת 10.4% ביוני ולעומת 9.8% במאי (תרשים מפורט יתפרסם במוסף "שוק ההון".
