נתוני ההגירה הפנימית בישראל ל-2011 שפרסמנו במוסף הנדל"ן בשבוע שעבר, גילו שהציבור ממשיך בנדידה אל עבר המעגלים המרוחקים מסביב לתל-אביב. הדבר קורה בגלל שבאזורים אלה בונים יותר וגם בגלל שהמחירים זולים יחסית. אך יש מחיר להתרחקות מליבת אזור העסקים המרכזי של המדינה, והוא מתבטא ראשית לכל בהתרחקות ממקום העבודה. מי שנאלצים לנסוע בכל יום מיישוב המגורים כדי לעבוד בעיר הגדולה מבזבזים כסף וזמן וגם מוסיפים שיעור של סיכון הנובע משהייה ארוכה על הכביש במכונית. החודש גייסנו את מדד Waze לבחינה של סוגיית שווי הנכסים ביחס לזמן הנסיעה מהם ואליהם בשעות העבודה.
אם משקללים, לפי משקולות שוות את זמן הנסיעה הממוצע (בבוקר יום א') ומחירי הנכסים ביישוב (נכון לרבעון השני של 2013) מגלים כי דווקא היישובים המרוחקים מתל-אביב - באר-שבע וחיפה - קופצים לראש הרשימה מבחינת הכדאיות (ראו תרשים).
מנגד יש יישובים, קרובים יותר למרכז, שבהם מחירי הבתים אינם נמוכים דיים כדי לפצות על זמן הנסיעה הארוך.
קדימה-צורן היא הדוגמא הבולטת ביותר: המחיר הממוצע לנכס ביישוב זה, שצמח משמעותית בעשור החולף, היה 1.86 מיליון שקל (לעומת 1.79 מיליון ברבעון הראשון של 2013), וכדי להגיע ממנו לתל-אביב נדרשות 70 דקות בממוצע בכל יום א' בבוקר.
האם מחיר הדירה מצדיק השתרכות כזו בכבישים? על כך יחליט כל אחד לעצמו.
יציבות יום א'
מדד גלובס ו-waze עוקב מזה 9 חודשים אחר זמני הנסיעה ב-37 מסלולים שרובם באזור המרכז. לפי המדד, ביום א', בשעות 7 עד 8 בבוקר זמני הנסיעה כמעט קבועים ברוב המסלולים וסטיית התקן הממוצעת מסתכמת ב-3 דקות בלבד.
התנודה החריגה ביותר נרשמה במסלול שמתחיל במרכז עזריאלי בתל-אביב ומסתיים בבאר-שבע - כמעט 10 דקות סביב זמן נסיעה ממוצע של שעה ו-45 דקות. התנודה המתונה ביותר היא במסלול הקצר ממרכז ירושלים למודיעין, שאורכו 35 ק"מ בלבד - פחות מדקת סטייה ל-32 דקות. נזכיר שזמני הנסיעה בסופשבוע, שלרובנו הוא הזמן הכי מתאים לקפוץ לראות דירה, קצרים בממוצע בכ-25% בהשוואה לאמצע השבוע.
