ייתכן כי הדרך הטובה ביותר ללמוד על מצבה החמור של הליגה הספרדית שיצאה אתמול (שבת) לדרך, יהיה להביט דווקא על הנבחרת הלאומית שלה, אלופת העולם ואלופת אירופה. היו זמנים בהם ה"לה רוחה" הורכבה באופן כמעט בלעדי משחקני ריאל מדריד וברצלונה, עם מעט שאריות מאתלטיקו, ולנסיה, בילבאו ויתר קבוצות הביניים של הליגה המקומית המשובחת. רק לפני שנה זימן המנג'ר ויסנטה דל בוסקה ליורו 2012 סגל שהורכב מ-23 שחקנים, כשרק 20% מהם ליגיונרים. במונדיאל 2010, הנבחרת הספרדית הורכבה מ-13% ליגיונרים. לכישרונות הספרדים הגדולים ביותר פשוט לא היה מה לחפש מחוץ לליגת הבית שלהם, לא מבחינה פיננסית ובטח שלא ברמה המקצועית.
לא עוד: בשבוע שעבר הורכב סגל נבחרת ספרד למשחק הידידות מול אקוודור מ-50% ליגיונרים (10 מתוך 20 שחקנים). חמישה מהם אפילו פתחו בהרכב.
זה קורה בגלל סיבה עיקרית אחת: המצב הכלכלי הקשה בספרד חלחל עמוק לתוך הכדורגל המקצועני. החובות של המועדונים בשתי הליגות העליונות עצומים, וזה כבר לא חדש: אלו נאמדים בין 3.5 ל-4 מיליארד אירו - תלוי את מי שואלים. הממשלה מתערבת, ומנסה להעביר רגולציות שיכריחו את הקבוצות להחזיר חלק ניכר מהחובות, בעיקר אלו שרשויות המס טוענות שהן צריכות לקבל. במקביל, אופ"א מציגה תקנות פיננסיות מחמירות משל עצמה (פייננשל פייר-פליי). כל הדברים האלו פשוט לא מותירים למועדונים, לפחות אלו שמחוץ לספקטרום העשיר של ברצלונה וריאל מדריד, שום ברירה: מוכרים לצמצם ולהתכווץ. וההתכווצות של ספרד באה לידי ביטוי באקסודוס של שחקנים שלא נראה כמותו מעולם בליגה הבכירה, ומכירה שלהם החוצה.
***
המספרים מדברים בעד עצמם. בליגה הבכירה בספרד רשמו הקבוצות רק במהלך הקיץ הנוכחי הכנסות של למעלה מ-400 מיליון אירו ממכירת שחקנים, כשנותרו שבועיים נוספים עד לסגירת חלון ההעברות הקייצי. לשם השוואה, בכל העונה הקודמת, כולל בחלון ההעברות של ינואר, הכניסו בספרד 217 מיליון אירו ממכירת שחקנים.
הקבוצות משתמשות באופן מובהק בשוק ההעברות על מנת ליישר את המאזנים שלהן. סביליה, לדוגמה, ניהלה בקיץ מכירת חיסול של שחקניה, ביניהם הכוכבים חזוס נאבאס ואלבארו נגרדו שעברו למנצ'סטר סיטי. סביליה הכניסה 70.4 מיליון אירו ממכירת שחקנים בפגרה הזאת, והביאה להם תחליפים זולים בהרבה בשווי כולל של 33.9 מיליון אירו - הכל בשביל לצמצם חובות שמוערכים בקרוב ל-100 מיליון אירו.
מבדיקה שערך עיתון "האס", התברר כי בקיץ הנוכחי, וגם בקיץ שעבר, סיימו קבוצות הליגה העליונה ברווח את הפעילות שלהן בשוק (מכרו שחקנים ביותר כסף מאשר השקיעו ברכישה). עד כמה זה חריג? בכל שמונה העונות שלפני כן, הפסידה הליגה הספרדית סכומי עתק מהפעילות שלה בשוק. ולנסיה היא דוגמה נוספת לקבוצה שמשתמשת באסטרטגיית ייצור רווח ממכירת שחקנים באופן מוצהר בחמש השנים האחרונות: "העטלפים" הודיעו בשבוע שעבר כי מאז 2008 הצליחו להוריד את החובות שלהם ל-275 מיליון אירו "בלבד", אחרי שרשמו רווח של 116 מיליון אירו מהפעילות שלהם בשוק ההעברות בתקופה הזו.
בשורה התחתונה, הליגה הספרדית תיאלץ להסתדר בעונה הקרובה ללא כמה מהשחקנים היותר משמעותיים שהופיעו בה בשנים האחרונות. הליגות הגדולות ביבשת קטפו לה כמות נכבדה של שחקנים - בראשן הפרמיירליג האנגלית, שחטפה העונה 19 שחקנים ששיחקו אשתקד בספרד. עד כמה המצב חמור? אפילו ליגות שוליות, כמו הבולגרית, הפולנית, האזרית והישראלית (המגן מאנה, שחתם הקיץ במכבי ת"א) מרוויחים מהנשורת הזאת. ומי מפסיד? הליגה הספרדית כמובן, שלפחות עד שתגיע ההתאוששות הכלכלית המיוחלת - אין מנוס מירידת הרמה הצפויה אצלה.
