מאה שנים חלפו מאז הציב מרסל דושאן ב-1913 גלגל אופניים על שרפרף, חיבר אותם יחדיו וכינה אותם "יצירת אמנות". העולם הגיב בזלזול, לאחר מכן בתדהמה, במיוחד לנוכח ה"מזרקה" החצופה שהציג ב-1917, שהייתה למעשה משתנה מחרסינה תעשייתית. בהמשך חילל את דיוקן המונה ליזה היוקרתית, שזכתה לשפם וזקנקן תחת יד האמן של דושאן - והשאר היסטוריה.
ה"רדי-מייד" (ready made) בא לעולם ודושאן ביקש לראות משמעות חדשה בחפצים מן המוכן, ששילב בעבודתו בדרכים מפתיעות ומערערות תפיסות קיימות. "דושאן הראה שכישוריו של אמן נמצאים, בין השאר, ביכולתו להצביע על דבר-מה קיים ולהעניק לו משמעות חדשה בעולם", מסבירה רותי דירקטור, אוצרת ומנהלת מוזיאון חיפה לאמנות.
דירקטור בחרה לפתוח את תערוכת המחווה "מן המוכן - 100 שנה לרדי-מייד" בעבודה של יאיר גרבוז, "רדי מיידעלה", לצד עבודות של פיליפ רנצר, עידו בר אל, גיא בן נר ומיכל נאמן. קבוצת האמנים-פרפורמרים ארט אספיונאז' תציג הצבת ענק, הכוללת 1,000 ציורי נוף ישראלי, שצוירו בהזמנה על-ידי ציירים סינים. הציורים הוצגו לאחרונה בתערוכה בשנחאי שבסין ומשם הם מגיעים למוזיאון חיפה.
עוד יוצג בתערוכה "גלגל אופניים" של דושאן ועבודות רדי-מייד נוספות שלו מאוסף מוזיאון ישראל (מתוך מהדורת הרפליקות שעשה דושאן בשנות ה-60 יחד עם ארטורו שוורץ). העתק של "גלגל אופניים" שהכין אריה ארוך בסוף שנות ה-60 ועבודת וידיאו של האמן הבלגי פרנסיס אליס - The Modern Procession - שבה הוא מצלם תהלוכה המובילה עבודות מאוסף המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק לקווינס, ובראשן "גלגל אופניים" של דושאן. אחריהן - "העלמות מאביניון" של פיקאסו, ופסל אישה של ג'קומטי (כולם, כמובן העתקים).
התערוכה אירונית וצינית במכוון, ובוחנת לאחור את מאה השנים שחלפו, במבט ביקורתי ולא בהערצה עיוורת.
מחאה על הסיאוב הבורגני
הרדי-מייד של דושאן נחשב למבשר תנועת הדאדא, שקמה במחאה על הסיאוב הבורגני של העולם ולאלימות התוקפנית של מנהיגיו. מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד מציין אף הוא את התאריך המיוחד בתערוכה Ready Set Go שאצרה רעיה זומר-טל, מנהלת המוזיאון. בתערוכה מגיבים אמנים ישראליים למורשת דושאן, ביצירות העשויות בחיבורי חפצים אבסורדיים ומעוררי מחשבה. בין המציגים ז'אק ז'אנו, טמיר ליכטנברג, אריה ברקוביץ, לזלי רובין קונדה, דן חמיצר, איתמר בגליקטר, אברהם אילת, קבוצת תו, אסתר נאור ועוד.
תחת הכותרת "חמש התייחסויות לאנציקלופדיה העברית", מוצגות עבודות המבוססות כולן על אותם ספרי ענק שנכחדו מהסלון המשפחתי הישראלי, שם כיכבו כפריט חובה עד שנות ה-90. מעניינת במיוחד עבודתו של בגליקטר, שגילף בספרי האנציקלופדיה את ערימת הפנים הזועקות, שמזוהה באמנות הישראלית עם יצירתו המונומנטלית של מנשה קדישמן, המיוחסת כזכר לקורבנות השואה ולהרוגי הסכסוך הישראלי-ערבי האינסופי.
המשכה של התערוכה במוזיאון חיפה ייפתח באוקטובר במוזיאון לאמנות בבת ים (אוצר יהושע סימון). בין חיפה לבת ים תימתח רשת התייחסויות לחפצים, לאמנות כסחורה ולממד המוכן והמצוי באמנות. ימי עיון משותפים לשני המוזיאונים יתקיימו בהמשך.