גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תכנון מס הוא חובה פטריוטית

תכנוני מס מגדילים את כמות הכסף שנשארת במגזר הפרטי

שיעורי המס הנמוכים שמשלמות חברות בינלאומיות ותכנוני המס של פירמות ואנשים פרטיים מעוררים את זעמם של התקשורת ושל הפוליטיקאים. אך האמת היא שהאפשרות להימנע מתשלום מס היא ברכה עצומה לכלכלה, ואם הממשלה תצליח לחסום את האפשרות הזו, יהיה זה מסמר נוסף בארון המתים של הכלכלה הישראלית.

ראשית, נבהיר את ההגדרות. הימנעות (או מזעור) מתשלום מס היא פעילות חוקית, לרבות במובן של תכנוני מס, אפילו אגרסיביים, שהם חוקיים לחלוטין. לעומת זאת, העלמת מס היא פעילות לא חוקית, והיא אינה נושא המאמר. מאמר זה דן באמצעים חוקיים למזעור תשלומי המס.

כדי להבין מדוע תכנון מס הוא פעילות חיובית לכלכלה, יש לדעת מה חברות ואנשים פרטיים עושים עם הכסף שהם לא משלמים לממשלה כמס. כאשר חברה אינה משלמת מס, היא מרוויחה (נשאר לה) יותר כסף. הכסף הזה משמש להשקעה נוספת או לחלוקת דיבידנד. השקעה נוספת משמעה פרויקטים נוספים, יצירת מקומות עבודה פרודוקטיביים והרחבת המגזר הפרטי באופן כללי.

אם החברה מחליטה לחלק דיבידנדים, גם כספים אלה אינם הולכים לאבדון. הם מגיעים לבעלי המניות של החברה, ואלה משקיעים את הכסף בחברות אחרות, או מפקידים את הכסף בחיסכון בבנק - שם הוא חוזר לשוק הפרטי דרך הלוואות שנותן הבנק.

במקרה הרע ביותר, משתמשים בכסף לצריכה. כך שבכל מקרה, הכספים מגיעים לשוק הפרטי.

הביקורת מחטיאה את המטרה

הביקורת רוויית השנאה, שבאה למנוע כספים מבעלי מניות עשירים - הטייקונים - ורוצה לקחת להם את הכסף בצורת מס, מחטיאה את המטרה.

ראשית, חלק גדול מבעלי המניות של החברות הגדולות (טבע, צ'ק פוינט, כיל) הם אנשים פרטיים מהעשירונים התשיעי והעשירי, לאו דווקא טייקונים. שני העשירונים העליונים משלמים כ-85% מהמסים הישירים. כך שקשה לטעון כי הם אינם משלמים את חלקם ההוגן.

שנית, בארץ פועלים עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. מה לבעלי המניות של עסקים אלה ולטייקונים?

יש צדק בטענה כי האפליה בתשלומי מס בין חברות הענק לבין העסקים הקטנים אינה צודקת. אבל הפתרון הוא לא להעלות לכולם את המס, מה שיגרום לפיטורי ענק ויחבל בכלכלה, אלא להוריד את שיעורי המס על החברות הקטנות לשיעורי המס של הגדולות.

דיברנו עד כה על חברות ועל בעלי מניות. אולם מה עם אותם אנשים עשירים שבעזרת תכנוני מס חוקיים (חברות ארנק למשל) מצליחים להימנע מתשלום מס גבוה?

השאלה היא, כמו במקרה של חברה שמצליחה להימנע מלשלם מס, מה עושה אותו אדם עם כספו? גם כאן הכסף אינו הולך לאבדון. רוב הבעלים של חברות ארנק הם אנשים אמידים, שחלק קטן יחסית מהכנסתם הולך לצריכה. רוב הכסף מופקד בבנק, ולכן מגיע בסופו של דבר כהלוואה לשוק הפרטי, ולפעמים כספים אלה מגיעים ישירות להשקעה בסטארט-אפים או בפיתוח עסקים קיימים. כלומר, הכסף מגיע רובו ככולו לשוק הפרטי.

אך מה קורה לכסף כאשר הממשלה גובה אותו כמס? סביר שכ-20% מהכסף הולך לאבדון של חוסר יעילות, ביורוקרטיה וסיאוב ממשלתי. לעתים הכסף הופך בידי הפוליטיקאים לכלי להחזיר טובה לתומכים ולקניית תומכים חדשים. וכך קורה שבמקום שהכסף יגיע למגזר הפרטי ויעזור לפתח את התעשייה, ובמקום שיינתן כשכר על כישרון, עבודה קשה ויזמות - הוא הופך לאתנן שמגיע למקורבים ולחברי המגזר הממשלתי.

נכון, חייבים לגבות מסים כדי לממן את הפעילות הקלאסית של הממשלה, כמו ביטחון (אמיתי, לא פנסיות של נגדים בקריה), משטרה, חינוך, בריאות ומימון הזרוע המשפטית. אולם מספיק לראות כיצד תקציב הממשלה מתנהג בשנים האחרונות, וכיצד המעמד הבינוני נשחק, כדי להבין עד כמה קלוש הקשר בין התקציב של הממשלה לבין רווחת הציבור העובד.

תקציב 2011 זינק ב-8.4%, תקציב 2012 זינק ב-5%, ותקציב 2013 שאושר לאחרונה זינק ביותר מ-6.5%. מי שחושב שהגידול החד הזה הולך למטרות שמיטיבות עם אלה ששילמו את המסים שמממנים את התקציב, חי בסרט.

מקלטי המס פועלים כשסתומי ביטחון

טענה - מוטעית - נוספת של מבקרי תכנוני המס החוקיים היא שבאשמתם של אלה הנמנעים מתשלום מס, כל האחרים צריכים לשלם יותר כדי להשלים חוסרים. זוהי טעות שנובעת מחוסר הבנה של אופיה האמיתי של הממשלה. היכולת לתכנוני מס אינה פוגעת בשאר המשלמים, ובעצם היא מגינה עליהם מהפוליטיקאים.

תכנון מס חוקי הוא פעילות יקרה, הכרוכה בתשלום לרואי חשבון ולעורכי דין ועמלות גבוהות למקלטי המס. ככל ששיעור המס גבוה יותר - כך גוברת הכדאיות של תכנון המס. לכן, כאשר שיעורי המס נמוכים יחסית - לא כדאי להשתמש במקלט מס.

אם לדוגמה הממשלה תחליט להעלות את שיעורי המס הישיר ל-70% לכולם, מקלטי מס יהיו הדבר הכי פופולרי במדינה (המדינה יכולה אמנם להעלות את המע"מ, אולם זה מס שאפשר לפחות חלקית להימנע ממנו על-ידי הקטנת צריכה).

במילים אחרות, מקלטי המס פועלים כשסתומי ביטחון המונעים מהממשלה להעלות את שיעורי המס, ולכן ביטול מקלטי המס יהפוך את כולנו לעבדים נרצעים של המדינה, ורבים יחושו כי הגירה מהארץ תהיה הפתרון היחיד לשמירת כספם.

תכנוני מס מגדילים את כמות הכסף שנשארת בידי המגזר הפרטי, ומקטינים את כמות הכסף שמגיעה לידי הפוליטיקאים. לכן, השאלה שעלינו לשאול היא: מי אנחנו רוצים שישלוט על המשאבים במדינה - יזמים כמו גיל שויד או משוררים כמו יאיר לפיד?

■ הכותב הוא אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז'.

עוד כתבות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה