גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלכימיה אדריכלית: שילוב מנצח של אדריכלות אקולוגית מדנמרק ויזמות ישראלית

ג'ייקוב לנג הדני מ-BIG ומעוז פרייס הישראלי מאמינים שאפשר לשלב אדריכלות אקולוגית מדנמרק שמניעה שינויים מניו-יורק ועד סין, בחשיבה היזמית של ישראל ■ ראיון מרענן

הם צעירים, הם מבריקים, הם נראים נפלא, והם קוראים לעצמם בלי בושה או צניעות מעושה (BIG Architects (www.big.dk). שמונת האדריכלים השותפים במשרד הדני המצליח יכולים לטפוח לעצמם על השכם, אם יתפנו לרגע מעבודתם על עשרות פרויקטים בו-זמנית.

אחת הסיבות שבזכותה הם "מרשים לעצמם" את חטא הגאווה, היא ששם החברה נגזר בפשטות ובתעוזה שיווקית משמו של המייסד - ביורק אינגלס גרופ. אינגלס עצמו הוא כוכב אדריכלות כריזמטי ומרצה מבוקש בפורומים כמו TED. הסיבה השנייה היא שהם באמת גדולים. החברה שהוקמה ב-2005 מעסיקה כ-160 עובדים בקופנהגן ובניו-יורק, מתכננת פרויקטים בקנה מידה עצום באירופה, בצפון אמריקה, במזרח התיכון ובסין, וזוכה להצלחה הן בקרב היזמים והרשויות, והן בקהילת התכנון והאדריכלות העולמית, עם מספר פרסים שיצדיקו את שמה.

בפגישה שנערכה במגדל תל-אביבי המשקיף על הנוף, ג'ייקוב לנג, הנמנה עם הצוות המצומצם של השותפים ב-BIG, מסתכל על העיר הפרושה לפניו ומאמין שאפשר לחולל בה שינויים קטנים אך משמעותיים. "הפילוסופיה של המשרד היא Yes is More - זוהי גישה שעיקרה לא להגיד 'לא' לקשיים שבדרך, אלא לחבק את האתגרים שאנחנו נתקלים בהם וליצור תוכנית שעונה על כל השאלות שנזרקות לקדירה.

"אנחנו לא באים לרצות את הקליינט-היזם או את העיר, אלא את כולם - גם את המשתמשים הסופיים, בין אם אלה תושבים או עובדי משרדים, או שחקנים באולם כדורסל. זה לוקח לעתים יותר זמן עד שנחשוב שיש לנו את כל התשובות. זה קצת כמו אבולוציה של רעיונות שחלקם נותנים מענה טוב יותר וחלקם פחות, ואז אנחנו מצליבים ומכליאים ביניהם".

- אחד הפרויקטים המעניינים שעליו זכה המשרד בפרסים והוא הוצג ברחבי העולם הוא "ההר". לא הבנתי מה צמח שם?

"'הר' הוא פרויקט שנמצא באזור בעייתי בקופנהגן. היה צריך לפתור בעיית מחסור בחניה באזור מגורים קיים. כשני שליש מהפרויקט היו מיועדים לספק מקומות חניה לתושבי האזור, ורק שליש מגורים".

- בניתם בתוך הר או שיצרתם הר מלאכותי?

"קופנהגן מאוד שטוחה ולכן דווקא העיצוב של הר, בתכנון סביבתי תלת-ממדי, יצר סביבה מאוד מעניינת עבור השכונה. בנינו את החניה במפלסים, ובכל מפלס יש מספר דירות שלכל אחת מהן גינה פרטית ונוף יפה. ההר כולו נראה כפארק להולכי רגל".

התוצאה היא מה שנראה כלפי חוץ כהר בתצורת טרסות, בת 11 קומות, ובסה"כ 160 דירות הפונות לשני עברי ההר.

את סכנות הזיהום של גזי הפליטה בחניה פתרו באמצעות אוורור טבעי צדי, המנוקז הרחק מהבתים. "יש לנו הרבה רוחות וגשם, את הרוח אנחנו מנצלים לאוורור ואת מי הגשמים מאכסנים על הגג, לשימוש חוזר", הוא מתאר מה שנשמע כאוטופיה במונחים ישראליים.

"הייחוד של הפרויקט הזה הוא בשילוב של שתי הפונקציות", אומר לנג. "הצורך בחניה והצורך במגורים. זו אלכימיה ארכיטקטונית. אף אחד לא רוצה לגור במגרש חניה, וקשה מאוד למכור דירות כשאומרים לאנשים בואו לגור מעל חניון. בתכנון שיצרנו כך אנחנו מקבלים היבריד שבו כולם מרוצים".

- למעשה קיבלתם משימה מורכבת מול הלקוחות, שממנה יצאתם עם החלטה להיטיב את הנוף. האם הרשויות פתוחות לחידושים?

"הרשויות בדנמרק בהחלט קשובות. אנחנו מרגישים שהמשימה שלנו היא לא רק בנייה ותכנון ללקוחות, ולא רק העשרת היזם או שיפור איכות החיים של בעלי דירות, אלא שיפור החיים של כולם. להביא משהו נוסף, ערכים לסביבה והשפעה על תכנון עירוני.

"אני מאמין שזו השליחות של האדריכלות. לא רק לתכנן על מנת לבנות אלא לתכנן שינויים בעלי השפעה לטווח הארוך. אם היינו מתכננים את החניון בנפרד מהמגורים אף אחד לא היה קונה. האידאל הוא כמובן לשתף את הלקוח גם בשלב הרעיונות. אנחנו לא אדריכלים אולד-סקול, שחושבים שעבודתנו היא אמנות. אנחנו חושבים באופן כלכלי ורוצים להגיע לשורת הרווח בסוף. ואני מאמין שהלקוחות רוצים גם לקחת חלק בגאווה על הפרויקט המוגמר ולהיות בעליו של פרויקט זוכה פרסים".

החברה מעורבת בפרויקטים גדולים בניו-יורק, בפריז, בבייג'ינג ובשטוקהולם. כשסוקרים אותם מרחוק, חלקם נראים דמיוניים. אבל לנג מציין שהחשיבה מאוד מעשית. "יש כמובן פרויקטים שנותרו בשלבה רעיוני בלבד, אבל לעתים רחוקות מאוד אנחנו מתכננים פרויקט שלא מיועד לבנייה בפועל".

במקרה כזה הם מרשים לעצמם לגעת גם בפוליטיקה: בביאנלה לאדריכלות בוונציה ב-2012 תכננו פרויקט קונספט, של שדה תעופה ואזור מחיה בגרינלנד. לאי הארקטי שבשליטה דנית אין תשתית משלו ואוכלוסייתו ענייה וסובלת מאפליה בדנמרק היבשתית. "ניסינו לחשוב על פתרון רב-תכליתי ככל שניתן. באיסלנד, 60% מההכנסה מתיירות מגיעה מתיירים המשתהים בין טיסות, בדרך למקומות אחרים. המחשבה הייתה לעשות תרגיל דומה בגרינלנד. לשפר את תשתית שדה התעופה כך שיוכל לקלוט מטוסים גדולים בדרך לארה"ב. בהמשך הצענו, שאם כבר עושים כזה פרויקט ענק, למה לא לשלב אותו בנמל".

- כאשר פרויקט כזה מייצג את דנמרק בוונציה, האם זה מניע גם עשייה?

"אנחנו מאמינים שכן. זה מעורר דיון ומצטרף כרעיון מעשי לתוכניות פיתוח אחרות, כמו נפט וכרייה. גם אם זה לא מעשי כרגע, יש לכך תרומה בכיוון".

לא על שורת הרווח בלבד

את ביקורו בארץ מחלק לנג בין פגישות שנועדו לפיתוח עסקי לבין ביקור אצל קרובי משפחה. הקשר הישראלי-המקצועי נוצר בעקבות פנייה של האדריכל הישראלי מעוז פרייס, ממשרד האדריכלים (MP (www.mp-arch.com, שמנסה להכניס את שיטות העבודה ותפיסת העולם של BIG לשדה התכנון הישראלי.

פרייס למד תואר שני באדריכלות בניו-יורק ואת משרדו הפרטי בארץ הקים אחרי שצבר ניסיון במשרדים גדולים בארץ ובחו"ל. העובדה ש-BIG הוא משרד המתנהל כעסק צומח ורב זרועות, סייעה לו לפנות למחלקת הפיתוח של החברה ולהיענות בעניין רב.

"תכננתי חופשה בקופנהגן ומכיוון שעקבתי אחר המשרד במשך שנים החלטתי לנצל את ההזדמנות לפגישת היכרות. יצרתי קשר מראש וכבר בפגישה הראשונה הצעתי להתחיל לעבוד איתם יחד".

- פשוט כך? איך משרד כה גדול בוחר עם מי לעבוד בשלוחות של עסקיו בחו"ל?

לנג: "כמובן שלי אישית יש עניין בעבודה עם ישראל, אני מבקר כאן לא מעט. אך השיקולים המקצועיים קשורים בעיתוי ובהתאמה הספציפית. ניכר שבישראל יש תנופת פיתוח. השוק הישראלי פורח בתחום הבנייה למגורים, וכאן יש הזדמנות להכניס חשיבה חדשנית".

- הפריחה שאתה מדבר עליה נתונה לתנודות וללחצים פוליטיים וכלכליים. פרויקטים שאפתניים עלולים לייקר את הדיור ללקוח הסופי.

פרייס: "אנחנו בשלבים מקדמיים. פגשנו מספר יזמים ויש עניין במה שיש לנו להציע".

- כשהתהליך הרעיוני כל-כך מורכב, מה רמת הסבלנות של המזמינים? ארכיטקטים נדרשים בדרך-כלל להגיש הצעות תכנון בלוח זמנים מאוד צפוף?

פרייס: "זו בדיוק הבעיה בארץ. לוקח שנים לקנות ולהגיע לעסקאות קרקע, ואז נותנים לי שבוע לתכנן, תמיד בלחץ זמן".

- אז מה הסיכוי להפעיל מתודות חשיבה סביבתיות ותכנון חכם כאן בישראל?

לנג: "אני מאמין שבכל מקום בעולם וגם בישראל, החשיבה הופכת ליותר פתוחה. שורת הרווח כמובן חשובה, אבל גם הייחוד והפיתוח נעשים חשובים".

פרייס: "בשנים האחרונות, נכנס גם בארץ העניין של שם האדריכל ונכנסו כוחות בינלאומיים - בניין של מאייר, בנין שפיליפ סטארק היה מעורב בתכנונו. אבל מעבר לכך, אני חושב שאנו צריכים לפחות לנסות לייצר אדריכלות שפותרת בעיות ושמחזירה גם ליזמים וגם לעיר. זה כמובן לא קל. דרוש שינוי בחשיבה ובגישה, ואנשים רגילים למה שהם מכירים. אבל יזמים מבינים את הערך המוסף שעיצוב מסוג זה יוצר עבור פרויקט. חדשנות בעיצוב מצליחה להעלות את מחיר הפרויקט".

עוד כתבות

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

סלקום קיבלה רישיון הפעלה לדור החמישי ומתחילה בשיווק תוכניות

החברה מצטרפת להוט מובייל ותמנע מלקוחות שלא הצטרפו לתוכנית ייעודית לגלוש ברשת החדשה ● התוכנית המובילה שתשווק: 49.9 שקל לחודש עם 500 גיגה גלישה

דן אלדד / צילום: כדיה לוי, גלובס

לאחר שצמרת הפרקליטות נלחמה בדן אלדד: צוות בניהולו מקבל פרס הצטיינות ממש' המשפטים

צוות בניהולו של אלדד במחלקה הכלכלית בפרקליטות מקבל הכרה ממשרד המשפטים על ניהול תיק השחיתות בפרשת "ישראל ביתנו" • זאת, חודשים ספורים אחרי שמינויו למ"מ פרקליט המדינה נתקל בהתנגדות בפרקליטות

יקי ודמני / צילום: יונתן בלום, גלובס

מי יוביל את העגלה? מאחורי הקלעים של מינוי יקי ודמני ליו"ר החדש של שופרסל

ענקית הקמעונאות בחרה את יקי ודמני כיו"ר החדש, והפתיעה את השוק ואת צמרת החברה ● אלא שבניגוד להערכות, העובדה שודמני מגיע עם ניסיון בתחום עלולה דווקא לפגוע בחופש הפעולה שהמנכ"ל איציק אברכהן רגיל אליו ● מי סירב למינוי ואיך נראו מאחורי הקלעים?

דוד ברודט/ צילום: איל יצהר

יו"ר אל על הנכנס: "השבת אמון הלקוחות הוא האתגר החשוב ביותר"

יו"ר אל על דוד ברודט, שנכנס היום לתפקיד, שלח מכתב לעובדי החברה ● "יישום תוכנית ההתייעלות הוא תהליך כואב וקשה אך אנו נדאג כי הוא ינוהל בהוגנות ובשקיפות מלאה"

ועדת חוקה על הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

סערה בוועדת חוקה בדיון על הצעת החוק הממשלתית למניעת אלימות כלכלית: "טרלול משפטי"

על פי הצעת החוק בית המשפט יהיה רשאי לתת צו למניעת אלימות כלכלית וכן ניתן יהיה לתבוע בגינה בנזיקין ● ניסנקורן: "החוק למניעת אלימות כלכלית הוא נדבך חשוב במאבק באלימות נגד נשים ונגד קשישים" ● סמוטריץ': "בית המשפט יקבע מה נכון ומה נאור ובכל פעם שיענישו ילד בדמי כיס כי לא למד, זה יפרק משפחות"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 19 באוקטובר 2020

אתמול באיכילוב: 13 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

המפקחים תובעים את רשות המסים והאוצר: השוו את תנאי השכר

מפקחי רשות המסים תובעים 42 מיליון שקל ממשרד האוצר והרשות בטענה על השכר נמוך למפקחים ואפלייתם אל מול כלכלנים בשירות המדינה המועסקים בחוזה כלכלנים בו תנאי השכר גבוהים משמעותית

הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב" / עיבוד: גלובס

באים בטוב: קבלו את הקמפיין של עמותת הקרנות "קורת"

פרויקט "באים בטוב" של "גלובס" רתם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן, דווקא בתקופה קשה זו ● אחרי עמותת "נירים", מגיע תורה של "קורת" המעניקה תוכניות מימון לעסקים קטנים בקרב אוכלוסיות המתקשות לגייס אשראי

רח' אבן גבירול בתל אביב ריק בעקבות הסגר השני. הירידה במשרות הפנויות החלה בעקבות הסגר הראשון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הלמ"ס: צניחה חדה במספר המשרות הפנויות ברבעון השני של 2020

לפי נתוני הלמ"ס, ברבעון השני של 2020 היו בממוצע 47 אלף משרות פנויות בחודש לעומת 74 אלף ברבעון המקביל של 2019 ● היחס בין היצע מחפשי העבודה למשרות הפנויות עלה ל-7.5 לעומת 4.4 ברבעון הקודם, והיה גבוה מ-1 בכל משלחי היד

מפעל אבגול  / צילום: עינת לברון, גלובס

אבגול נפרדת מברקן: מעתיקה את קו הייצור להודו בעלות של 17 מיליון דולר

יצרנית הבדים הלא ארוגים מסבירה את החלטתה לרכז את פעילות הייצור הישראלית בדימונה ב"התיישנות הקווים, ירידה בביקושים והיעדר רווחיות"

וורן באפט / צילום: Rick Wilking, רויטרס

ברקשייר הת'אווי תשלם 4.14 מיליון דולר כדי ליישב טענות להפרת הסנקציות על איראן

לפי משרד האוצר של ארה"ב, החברה הבת ישקר טורקיה מכרה משלוחים לשני מפיצים טורקים בשנים 2012-2016 - בידיעה שהם יישלחו למפיץ באיראן למכירה מחדש, כולל לממשלה האיראנית

מתמחים נבחנים בבחינת ההסמכה בחודש שעבר. זמן החיפוש אחר כל משרה ארוך יותר  / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

ועדת החוקה: להעניק פקטור בבחינת ההסמכה לעריכת דין

ח"כ יעקב אשר קרא לוועדת הבחינה של הלשכה להעניק פקטור על רקע משבר הקורנה לאחר שיעור נכשלים גבוה במיוחד בבחינה לפני חודש

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות; פלוסי הביעה אופטימיות לגבי הסכמה על חבילת סיוע כלכלית

מדד דאו ג'ונס עלה ב-0.4%, מדד נאסד"ק התקדם ב-0.3% ומדד S&P 500 הוסיף 0.5% ● יו"ר בית הנבחרים פלוסי אמרה כי יש התקדמות במו"מ לגבי סיוע כלכלי ● הזהב ננעל בעלייה של 0.2% והנחושת עלתה ב-2% ● נפט WTI עלה ב-1.5%

מטבע ביטקוין על לוח אם / צילום: Dado Ruvic, רויטרס

דומיננטיות הביטקוין במסחר הקריפטו מתקרבת לשיא של 3 שנים

מחיר הביטקוין עלה השבוע ב-5% ומתקרב ל-12 אלף דולר - רמתו הגבוהה ביותר מתחילת ספטמבר ● מחזורי המסחר בביטקוין הגיעו החודש לנתח של יותר מ-60% - השיעור הגבוה ביותר מאז דצמבר 2017

יונה פוגל  / צילום: תמר מצפי

המרוויח המפתיע מהסכם האנרגיה של קצא"א: מנכ"ל פז לשעבר יונה פוגל

קצא"א חתמה על מזכר הבנות להקמת מסדרון להולכת נפט מסעודיה לאמירויות ומשם לאירופה והכל דרך אילת ● לצד קצא"א שותפים במיזם השאפתני בכירי פז לשעבר, המנכ"ל היוצא יונה פוגל, ומנהל בתי הזיקוק לשעבר מלאכי אלפר ● היקף הפעילות הכולל צפוי להגיע למאות מיליוני דולרים בשנה

נציב תלונות הציבור על הפרקליטים השופט (בדימוס) דוד רוזן / צילום: תמר מצפי

"התביעה המשטרתית שחררה עצור בעקבות פרסום בתקשורת"

נציב תלונות הציבור דוד רוזן קבע כי התביעה המשטרתית שגתה כאשר התנגדה לשחרור אדם שנעצר בעקבות אי עטיית מסכה ● המשטרה הסכימה לשחררו רק לאחר שסרטון מעצרו הופץ בתקשורת

ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

סיבה לאופטימיות זהירה? המומחה שסבור שמצבה של ישראל בקורונה הולך ומשתפר

ניר קלקשטיין, מומחה לניתוח מידע שמנתח את דפוסי התחלואה בישראל ובעולם במחלת הקורונה מתחילתה, מספק היום נתונים מעודדים, ואומר כי זה הזמן לפתוח את המשק ● קלקשטיין מסביר איך ייתכן כי אותם צעדים שננקטו ביציאה מהסגר הקודם יובילו הפעם לתוצאה שונה, למה כמות מפיצי העל הפוטנציאליים יורדת ואיך נוכל למנוע גל שלישי

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

בגלל הקורונה: הבנק הגדול בדובאי הכפיל את ההפרשה לחובות בלתי מסופקים, הרווח צנח

סכום ההפרשה של "אמירייטס NBD" עומד כעת על 1.7 מיליארד דולר ושיעור החובות הבלתי מסופקים עלה מ-3.7% בחודש אפריל לקרוב ל-6% בספטמבר ● הרווח הנקי של הבנק צנח ב-69% ברבעון השלישי, ביחס לאשתקד

ארז בלשה (מימין) ויוסי זינגר / צילום: תמוז רחמן

קרן ג'נריישן ומגדל סיכמו על רכישת מתקן ההתפלה בפלמחים תמורת 390 מיליון שקל

קרן התשתיות תשלם כ-200 מיליון שקל בהתאם לחלקה, שיעמוד על כ-51% ממתקן ההתפלה, בעוד שקבוצת הביטוח תחזיק ביתרה

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

ברקת מתווה את הדרך למינוי חברי דירקטוריון בחברות שבקבוצת כלל ביטוח

הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת מאפשר לדירקטוריון כלל החזקות ביטוח למנות דירקטורים בחברה הבת ומתיר כפילויות בין שני הדירקטוריונים, בניגוד לאמירות קודמות ● מבהיר: "מנכ"ל חברת ביטוח לא צריך להסתפק בהגדלת תשואת בעלי המניות ורווחיות החברה"