גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרכבת הזאת לא תעצור

ספר לימוד דיגיטלי זול משמעותית, וחשוב מכך - הוא מעודכן יותר

פתיחתה של שנת הלימודים תשע"ד, בשבוע הבא, היא הזדמנות טובה לחזור לנושא תוכנית התיקשוב הלאומי, אליו התייחסנו כאן בהרחבה בעבר.

אם הידיעות שנפוצו אתמול ברשת יתבררו כנכונות, הרי שהתוכנית הזו, שהיתה אמורה להצעיד את מערכת החינוך הישראלית אל המאה ה-21, הוקפאה לפי שעה על-ידי משרד החינוך, לאחר השקעה של כחצי מיליארד שקל ואין סוף משאבי תיכנון וביצוע שהושקעו בה בתקופת שר החינוך הקודם, גדעון סער.

מה שכנראה לא ייעצר בינתיים, אולי כי את הרכבת הזו כבר אי-אפשר לעצור, הוא המעבר לספרי לימוד דיגיטליים ואינטראקטיביים. אלה קיבלו תנופה בשנתיים האחרונות, גם היא בעידוד משרד החינוך, שאף הקצה תקציבים מיוחדים להוצאות ספרים שפיתחו ספרים דיגיטליים ולבתי-ספר שהחליטו לצרוך אותם.

ההערכות הן כי ספר לימוד דיגיטלי הוא זול משמעותית לצרכן הסופי, אך לא פחות חשוב מכך, הוא מעודכן יותר, נוח יותר ללימוד ומאפשר שיטות חינוכיות חדשניות ומותאמות לעולם החדש.

מספר חברות מסחריות ועמותות ללא מטרות רווח מייצרות כיום סביבות לימוד אינטראקטיביות, שדרכן יכולים התלמידים לצרוך את ספרי הלימוד הדיגיטליים. בין אלה שכבר החלו ליישם את פתרונותיהן בשטח ניתן למנות את מט"ח הוותיקה, "לרני" (של דב מורן ורני כהן) ו"ספרשת", מיזם עסקי-אקדמי חדש, מיוזמתם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשקיעים פרטיים.

עמותת סנונית ומכון וייצמן מספקים ידע טכנו-פדגוגי מתקדם ל"ספרשת", ואתר החברה מונה הוצאות לאור כגון מודן, רכס, כינרת, יבנה ואחרות כשותפות שלו.

התפיסה הטכנו-פדגוגית החדשה מניחה שלא התכנים הם שהשתנו בהכרח, אלא הלומד השתנה. התלמיד של היום נולד לסביבה דיגיטלית ומוכן בקלות רבה יחסית לאמץ אותה. הנגשת הידע נדרשת פחות ופחות מאחר והידע נמצא בכל מקום. אבל מה שכן נדרש יותר מבעבר הוא התיווך של הידע ללומד ושימוש בערכים המוספים שמביאה איתה הטכנולוגיה ללמידה אפקטיבית ויעילה, המותאמת לאיכויות וליכולות של כל לומד.

לכתוב בתוך הספר

הספר החדש הוא ספר אינטראקטיבי. התלמידים יכולים לכתוב בתוך הספר, התשובות שלהם נשמרות ונשלחות למורה, שמצידו שולח להם משוב בחזרה. הספר כולל גם משחקים, פעילויות לימודיות שונות, קטעי וידיאו וקישורים למידע נוסף.

הכוונה היא לאפשר לכל תלמיד להשתמש במחשב הנוח לו, כמו גם לאפשר לו להשתמש בכמה מכשירים במקביל, למשל טאבלט קל וזול בכיתה ומחשב אישי עם מסך גדול בבית ואפילו סמארטפון במצבים מסוימים.

רויטל רובין, מנכ"לית עמותת סנונית, מסרה לי הערכה, כי בשנת הלימודים הקרובה ילמדו כ-20,000 תלמידים בספרים הדיגיטליים במודל האינטגרטיבי (מכשיר קצה הכולל ספרים של מו"לים שונים). לדבריה, עד סוף שנת 2013 צפויים להיות בשוק כ-500 ספרים דיגיטליים, שאושרו על-ידי משרד החינוך.

ברשת אורט ישראל החליטו לבדוק בזהירות את הנושא. שרון גרינברג, ראש היחידה לטכנולוגיות אינטרנט באורט, מוביל פיילוט של סביבת לימוד אינטראקטיבית ב-10 בתי-ספר של הרשת. הוא בחר בפתרונות של החברות "לרני" ו"ספרשת" ומעריך כי כמה אלפי תלמידים (מתוך כ-100 אלף הלומדים ברשת) ילמדו השנה בעזרת כ-30 כותרים דיגיטליים שנבחרו לניסוי.

"אנו מתייחסים בזהירות לנושא הספרים הדיגיטליים", כתב לי גרינברג, "אין משמעות בעינינו רק להחלפת הנייר במסך מחשב. חשוב להבין מהי הפדגוגיה הנלווית למהלך הזה".

רויטל רובין מסנונית אומרת בהקשר הזה: "בעידן הדיגיטלי צריך להכיר את הערך המוסף של הטכנולוגיה ולאמץ אותה. הדגש צריך להיות מומר מהנגשת ידע ושינונו למינוף הטכנולוגיה ושימוש בה לחשיבה מסדר גבוה, יצירתיות, למידת חקר, שיתופיות ויצירת לומד אקטיבי שמייצר תוכן ולא רק צורך אותו. תכני הספרים הדיגיטליים (שהומרו מספרים מודפסים) ותכני המולטימדיה הם נדבך חשוב וחיוני אך הינם רק חלק מסביבת הלימוד הטכנו-פדגוגית החדשה.

"מרחב הלמידה הטכנולוגי כולל עזרים לניהול כיתה ולמידה; מערכת משוב ובקרה, למידה דיפרנציאלית ומותאמת ליכולות התלמיד, מיפוי יכולות וצרכים, מערכת הודעות, מבחנים, שעות אינטראקטיבית ורשת חברתית ממוקדת למידה".

האם אין חשש שאנחנו מאבדים את הגורם האנושי בחינוך לטובת הטכנולוגיה והמסכים? שאלתי אותה, והיא השיבה: "המגע האנושי יהיה תמיד מצרך מבוקש וחשוב. מילת המפתח כאן היא מינון. צריך להמשיך להוציא את הילדים בשיעורי מדעים לשדה, אך הפעם עם טאבלטים או סמארטפונים בהם יעשו שימוש לצילום, חקר ושיתופיות. הלמידה החווייתית והאישית תמשיך להתקיים בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת והמותאמת ללומד ולמיומנויות הנדרשות ממנו במאה ה-21".

* יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל וכן חבר הוועד המנהל של סנונית ושל רשת אורט ישראל.

עוד כתבות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?