גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרכבת הזאת לא תעצור

ספר לימוד דיגיטלי זול משמעותית, וחשוב מכך - הוא מעודכן יותר

פתיחתה של שנת הלימודים תשע"ד, בשבוע הבא, היא הזדמנות טובה לחזור לנושא תוכנית התיקשוב הלאומי, אליו התייחסנו כאן בהרחבה בעבר.

אם הידיעות שנפוצו אתמול ברשת יתבררו כנכונות, הרי שהתוכנית הזו, שהיתה אמורה להצעיד את מערכת החינוך הישראלית אל המאה ה-21, הוקפאה לפי שעה על-ידי משרד החינוך, לאחר השקעה של כחצי מיליארד שקל ואין סוף משאבי תיכנון וביצוע שהושקעו בה בתקופת שר החינוך הקודם, גדעון סער.

מה שכנראה לא ייעצר בינתיים, אולי כי את הרכבת הזו כבר אי-אפשר לעצור, הוא המעבר לספרי לימוד דיגיטליים ואינטראקטיביים. אלה קיבלו תנופה בשנתיים האחרונות, גם היא בעידוד משרד החינוך, שאף הקצה תקציבים מיוחדים להוצאות ספרים שפיתחו ספרים דיגיטליים ולבתי-ספר שהחליטו לצרוך אותם.

ההערכות הן כי ספר לימוד דיגיטלי הוא זול משמעותית לצרכן הסופי, אך לא פחות חשוב מכך, הוא מעודכן יותר, נוח יותר ללימוד ומאפשר שיטות חינוכיות חדשניות ומותאמות לעולם החדש.

מספר חברות מסחריות ועמותות ללא מטרות רווח מייצרות כיום סביבות לימוד אינטראקטיביות, שדרכן יכולים התלמידים לצרוך את ספרי הלימוד הדיגיטליים. בין אלה שכבר החלו ליישם את פתרונותיהן בשטח ניתן למנות את מט"ח הוותיקה, "לרני" (של דב מורן ורני כהן) ו"ספרשת", מיזם עסקי-אקדמי חדש, מיוזמתם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשקיעים פרטיים.

עמותת סנונית ומכון וייצמן מספקים ידע טכנו-פדגוגי מתקדם ל"ספרשת", ואתר החברה מונה הוצאות לאור כגון מודן, רכס, כינרת, יבנה ואחרות כשותפות שלו.

התפיסה הטכנו-פדגוגית החדשה מניחה שלא התכנים הם שהשתנו בהכרח, אלא הלומד השתנה. התלמיד של היום נולד לסביבה דיגיטלית ומוכן בקלות רבה יחסית לאמץ אותה. הנגשת הידע נדרשת פחות ופחות מאחר והידע נמצא בכל מקום. אבל מה שכן נדרש יותר מבעבר הוא התיווך של הידע ללומד ושימוש בערכים המוספים שמביאה איתה הטכנולוגיה ללמידה אפקטיבית ויעילה, המותאמת לאיכויות וליכולות של כל לומד.

לכתוב בתוך הספר

הספר החדש הוא ספר אינטראקטיבי. התלמידים יכולים לכתוב בתוך הספר, התשובות שלהם נשמרות ונשלחות למורה, שמצידו שולח להם משוב בחזרה. הספר כולל גם משחקים, פעילויות לימודיות שונות, קטעי וידיאו וקישורים למידע נוסף.

הכוונה היא לאפשר לכל תלמיד להשתמש במחשב הנוח לו, כמו גם לאפשר לו להשתמש בכמה מכשירים במקביל, למשל טאבלט קל וזול בכיתה ומחשב אישי עם מסך גדול בבית ואפילו סמארטפון במצבים מסוימים.

רויטל רובין, מנכ"לית עמותת סנונית, מסרה לי הערכה, כי בשנת הלימודים הקרובה ילמדו כ-20,000 תלמידים בספרים הדיגיטליים במודל האינטגרטיבי (מכשיר קצה הכולל ספרים של מו"לים שונים). לדבריה, עד סוף שנת 2013 צפויים להיות בשוק כ-500 ספרים דיגיטליים, שאושרו על-ידי משרד החינוך.

ברשת אורט ישראל החליטו לבדוק בזהירות את הנושא. שרון גרינברג, ראש היחידה לטכנולוגיות אינטרנט באורט, מוביל פיילוט של סביבת לימוד אינטראקטיבית ב-10 בתי-ספר של הרשת. הוא בחר בפתרונות של החברות "לרני" ו"ספרשת" ומעריך כי כמה אלפי תלמידים (מתוך כ-100 אלף הלומדים ברשת) ילמדו השנה בעזרת כ-30 כותרים דיגיטליים שנבחרו לניסוי.

"אנו מתייחסים בזהירות לנושא הספרים הדיגיטליים", כתב לי גרינברג, "אין משמעות בעינינו רק להחלפת הנייר במסך מחשב. חשוב להבין מהי הפדגוגיה הנלווית למהלך הזה".

רויטל רובין מסנונית אומרת בהקשר הזה: "בעידן הדיגיטלי צריך להכיר את הערך המוסף של הטכנולוגיה ולאמץ אותה. הדגש צריך להיות מומר מהנגשת ידע ושינונו למינוף הטכנולוגיה ושימוש בה לחשיבה מסדר גבוה, יצירתיות, למידת חקר, שיתופיות ויצירת לומד אקטיבי שמייצר תוכן ולא רק צורך אותו. תכני הספרים הדיגיטליים (שהומרו מספרים מודפסים) ותכני המולטימדיה הם נדבך חשוב וחיוני אך הינם רק חלק מסביבת הלימוד הטכנו-פדגוגית החדשה.

"מרחב הלמידה הטכנולוגי כולל עזרים לניהול כיתה ולמידה; מערכת משוב ובקרה, למידה דיפרנציאלית ומותאמת ליכולות התלמיד, מיפוי יכולות וצרכים, מערכת הודעות, מבחנים, שעות אינטראקטיבית ורשת חברתית ממוקדת למידה".

האם אין חשש שאנחנו מאבדים את הגורם האנושי בחינוך לטובת הטכנולוגיה והמסכים? שאלתי אותה, והיא השיבה: "המגע האנושי יהיה תמיד מצרך מבוקש וחשוב. מילת המפתח כאן היא מינון. צריך להמשיך להוציא את הילדים בשיעורי מדעים לשדה, אך הפעם עם טאבלטים או סמארטפונים בהם יעשו שימוש לצילום, חקר ושיתופיות. הלמידה החווייתית והאישית תמשיך להתקיים בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת והמותאמת ללומד ולמיומנויות הנדרשות ממנו במאה ה-21".

* יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל וכן חבר הוועד המנהל של סנונית ושל רשת אורט ישראל.

עוד כתבות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות