א' (השם שמור במערכת), מנהל לוגיסטי במקצועו, שמח מאוד כאשר החברה בה עבד (חברה מובילה ומוכרת בישראל) החליטה לשלוח אותו לרילוקיישן בצרפת. הוא הסכים מיד, ובראשית 2008 עבר להתגורר למשך 3 שנים בצרפת. לאחר חזרתו לארץ, בשנת 2011, הופתע לקבל בדואר שומה מפלצתית עם דרישה לתשלום מס בהיקף של 600 אלף שקל.
בהודעת השומה שקיבל הודיעה לו רשות המסים באופן חגיגי כי הוא חייב במס בישראל על הכנסותיו בצרפת. א' היה בהלם. לפני שנסע חתם על הסכם עם החברה המעסיקה אותו, לפיו משכורתו בצרפת תתקבל בסכומי נטו, ואולם כשפנה למעסיק הופתע לגלות כי בהסכם כתוב במפורש כי המדובר בנטו בקשר למסים החלים בצרפת, אך כאשר מדובר במס הישראלי, הוא זה שצריך לשאת בעלויות המס.
המשמעות מבחינתו: אם ישלם את השומה, ייאלץ למכור את ביתו - הרי לא שוכבים בחשבון הבנק שלו כמה מאות אלפי שקלים מיותרים. הדיונים בעניינו עוד נמשכים, והוא כמובן מתחרט על ההחלטה לצאת לרילוקיישן.
גם ג', מהנדסת שנשלחה על-ידי החברה לשליחות בחברה-הבת באפריקה ל-5 שנים, גילתה כי החלום של הרילוקיישן טומן בחובו הפתעות. ג' דווקא הייתה אחראית, וטרם נסיעתה התייעצה עם מומחי מס, שהסבירו לה כי אם היא נוסעת עם משפחתה לתקופה ארוכה, היא אינה צפויה לחשיפת מס בישראל. ואולם, המציאות טפחה על פניה.
לאחר כשנה ממועד יציאתה נפל אביה למשכב בשל מחלה, והיא נאלצה לשוב לישראל לסעוד אותו, עד שהלך לעולמו לאחר כחצי שנה. בינתיים החברה באפריקה, שלא יכלה להמתין לשובה, מצאה לה מחליף, והיא פוטרה מעבודתה. לבסוף נותרה ג' בארץ באבלה וגם ללא עבודה.
אך הבעיות המשיכו לצוץ - ברשות המסים בישראל מסרבים לראות ב-ג' תושבת חוץ במהלך השנה בה שהתה בחו"ל, והיא נדרשת לשלם למעלה מ-100 אלף שקל הפרשי מס בגין אותה שנה.
בימים אלה מנהלת ג' מאבק קשה עם המעסיק שלה לשעבר, המסרב לספק לה אישורים על ניכוי מס במקור באפריקה, וכן מסרב לשאת בתשלום הפרשי המס בישראל.
גם רווח הון, גם הכנסה
סיפורו של ח', איש תוכנה שנשלח לארה"ב, עוסק גם ב"הפתעת מס". החברה ששלחה אותו מישראל הנפיקה לו אופציות, שאותן הוא היה רשאי לממש רק בתקופה בחלוף מספר שנים. לפני מועד המימוש הוא נשלח לארה"ב, ושם מימש את האופציות, בתמורה לכ-2 מיליון דולר. האמריקנים ראו בכך רווח הון, ואילו בישראל המימוש סווג כהכנסה שנוצרה בארץ לפי שווי האופציות במועד העזיבה.
כעת מתמודד ח' עם בעיה של מיסוי כפול - הוא לא מקבל זיכוי ממס זר בארה"ב; ומול רשות המסים יש לו מחלוקת לגבי שווי ניירות הערך במועד העזיבה שלו. בשורה התחתונה, מתמודד ח' כיום עם שומה בישראל בגובה 2 מיליון שקל - למרות שהוא חי בארה"ב כבר 3 שנים.
א', ג' ו-ח' לא לבד. בשנים האחרונות תופעת שליחת העובדים לחו"ל צברה תאוצה, ומדי שנה נשלחים אלפי עובדים (לפי הערכות, כ-5,000-6,000) לרילוקיישן מטעם החברות הגדולות, בעיקר בענף הטכנולוגיה, לפרקי זמן של שנה עד 3 שנים.
ישראלים שכירים רבים חולמים על היום בו יקבלו הודעה מהמעביד שהם מועמדים להישלח מעבר לים לעבודה בחו"ל. ואולם, רבים מהם ש"מזנקים" בהתלהבות על ההזדמנות לרילוקיישן, אינם מודעים כלל לבעיות המס שעלולות להיווצר.
מלכודת מס
לדברי רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים ובעל חברת ייעוץ מס, רבים מ"השליחים" מגלים מהר מאוד את שברו של החלום.
"פנו למשרדי מספר רב של עובדים שחזרו מחו"ל והופתעו פעמיים", הוא אומר. "בפעם הראשונה כשחיכתה להם בארץ שומה מפלצתית על ההכנסות שהפיקו בחו"ל; ההפתעה השנייה הייתה כשהם הבינו שהם אחראים לחבות מס זו, ושהמעסיק אינו אמור לכסותה, שכן ההסכם היה בנטו רק בקשר עם המס הזר".
בר-זכאי מסביר כי בדרך-כלל החברות המעסיקות מחתימות את העובדים על הסכמים המבטיחים שליחות של בין שנתיים ל-5 שנים ואף יותר, ומציינות כי השכר בחו"ל ישולם נטו.
"על-פי רוב ה'נטו' הזה עלול להיות מטעה, כי הוא מוגדר בנטו רק בקשר עם המס הזר. ובמילים פשוטות, אם יוטל על ההכנסה מס ישראלי - החברות לא אמורות לשאת בנטל המס הישראלי, ומי שיישא בכך זה העובד לבדו", אומר בר-זכאי.
אז איך מתמודדים עם הבעיה? התשובה מתחילה הרבה לפני שעולים למטוס. "כמובן שעדיף להימנע מהמצב של כפל המס או המס המפתיע מראש, ולהקפיד לתקשר כראוי עם החברה המעסיקה בקשר עם המסים שאפשר ויחולו בישראל, היה ויחולו", מסביר בר-זכאי.
אך בר-זכאי מבהיר כי גם מי שכבר נקלע ל"מלכודת המס הרילוקיישנית" לא צריך להתייאש. "זה לא מצב פשוט, אבל ברבים מהמקרים יש הרבה מה לטעון", אומר בר-זכאי, ומסביר: "הסיבה לכך שיש הרבה מה לטעון נעוצה בכך שהעמדות בהן אוחזת רשות המסים בנושא התושבות של יחיד לצורכי מס הכנסה הן מאוד קיצוניות ולמעשה לא מתיישבות עם פרשנות סבירה להוראות החוק המקובלות בנושא זה בארץ ובעולם כולו, כולל מדיניות ארגון ה-OECD".
לדברי בר-זכאי, "רוב החיובים נובעים מסיווגם של העובדים כתושבי ישראל, גם במשך תקופת הרילוקיישן. בעניין זה חוזרים על עצמם מספר אלמנטים באופן סדרתי: מי שהעז לעשות רילוקיישן לתקופה קצרה, כגון 3 שנים או חס ושלום שנתיים, הוא בהגדרה בבעיה, שכן ברשות המסים יטענו כי מעולם לא עזב את ישראל - גם אם במהלך התקופה עברו עימו בת-זוגו וילדיהם, הם שכרו בית בחו"ל, הילדים למדו בחו"ל, ובקיצור מרכז חיים, לתפארת מדינת ישראל, רק בחו"ל.
"מי שלקח סיכון של ממש והחליט שאינו חפץ לטלטל את בני המשפחה לחו"ל, ולכן נסע בגפו כשהוא מגיע לביקורים קצרים בישראל, גם אם אלה יסתכמו עד כדי פחות מ-140 יום בשנה - עליו לדעת כי לא יקום כוח בעולם שישכנע את פקידי הרשות להסכים לכך שאינו תושב ישראל בתקופת הרילוקיישן, גם היא ארוכה ביותר ותימשך הרבה מעבר ל-5-6 שנים. מצבם של אלה יהיה קשה במיוחד אם לא עבדו במדינה עימה חתומה ישראל על אמנה למניעת מיסוי כפול, ועל כן יאלצו להשלים מס מלא, לפי עמדתו מס הכנסה".
אך כנראה שיש גם ברי-מזל, לפחות באופן חלקי. לדברי בר-זכאי, "בעלי המזל שזכו לרילוקיישן במדינת אמנה עשויים להיות מסווגים כתושבי חוץ לעניין ההכנסה השוטפת, ובכך מצבם עדיף עשרות מונים, אבל - וזה אבל גדול - ברשות לא יסכימו להעניק להם את הטבות המס להם זכאים תושבים חוזרים לפי פקודת מס הכנסה. ברשות המסים יסבירו להם כי הטבות המס ניתנות רק למי שהיה תושב חוץ לפי הוראות פקודת מס הכנסה, ולא לפי הוראות האמנה למניעת כפל מס, עליה חתומה ישראל כדת וכדין".
השלמת מס
כל זה, ועוד לא דיברנו על אלה שהופתעו מתהפוכות החיים ותוכניותיהם השתנו כדי תנועה, כמו ג', שנאלצה לשוב לארץ בשל מחלת אביה.
"מה לעשות, אנחנו עוסקים בבני אדם חיים ונושמים ובמציאות משתנה, ולעיתים צצים קשיים בחו"ל או בארץ המחייבים שינוי בתוכניות. על אלה נגזר מראש להיות חשופים לשומות גבוהות, שכן למרות העובדה כי עד לרגע האחרון הם היו משוכנעים שיישארו בחו"ל לפחות 5 שנים, הם נאלצו לחזור אחרי שנה וחצי. מבחינת החוק זה לא אמור להשפיע על מעמדם בתקופה בה שהו בחו"ל. במציאות זה משפיע ובגדול", אומא בר-זכאי.
על-פי חוק, תושב ישראל שעובד בחו"ל חייב במס על הכנסתו גם בישראל. המשמעות היא שמעבר למס שהוא משלם בחו"ל או שהחברה המעסיקה מנכה בעבורו בחו"ל, הוא נדרש להשלים מס בישראל.
"יוצא שכל מי שלמשל משלם בחו"ל למדינה בה הוא פועל 25% מס, נדרש להשלים בישראל ל-50% ולעיתים גם למעלה מכך", מסביר בר-זכאי ומדגים: "יחיד שהרוויח מיליון שקל בחו"ל בתקופה הרלוונטית, ועל סכום זה החברה המעסיקה ניכתה בחו"ל סכום שווה ערך ל-250 אלף שקל. אם ברשות המסים ישתכנעו שהוא היה תושב חוץ וכל העבודה בוצעה בחו"ל, מבחינתו העניין סגור; אבל אם הוא יסווג כתושב ישראל, עשויה להיקבע לו חבות במס (בהנחה שהוא במדרגת מס עליונה) שתנוע בין 375 אלף שקל לחצי מיליון שקל.
"אם הוא לא יצליח לשכנע את רשות המסים בשאלת התושבות שלו (היינו שהוא תושב זר ולא תושב ישראל), הוא ייאלץ להשלים מס בישראל - במקרה הטוב של 250 אלף שקל, ובמקרה שההוכחות שיספק על תשלום המס בחו"ל לא יספקו את הרשות, הוא יכול להגיע לסכום כולל לתשלום של 375 אלף שקל, זאת לפני הפרשי הצמדה וריביות ואולי גם קנסות. מסובך שבעתיים יהיה מצבם של אלה שגם קיבלו אופציות בחו"ל - במקרה זה מגוון האפשריות גדל, וכך גם סימני השאלה".
כיצד לצאת ממלכודת המס? המפתח: ניתוק הסממנים החברתיים-אישיים-עסקיים בישראל
ההתמודדות בדיעבד עם שומות-עתק שמוצאות לעובדים שנשלחו לחו"ל עם חזרתם לארץ היא משימה לא פשוטה, ולעתים אף בלתי אפשרית, כאשר רשות המסים נחרצת בעמדתה.
עו"ד זיו נויפלד, שותף מסים במשרד נשיץ-ברנדס ושות', מסביר כי "אין שחור ולבן בתחום הזה. זה לא שדה חרוש, שלכל המקרים האפשריים שעולים יש פתרון. הרבה פעמים הבחינה של המס תיעשה בדיעבד, ולא תמיד ניתן למנוע את זה, למשל כאשר אדם מתכנן לרדת מהארץ, אבל בפועל חוזר אחרי שנה-שנתיים".
לדבריו, "השאלה העיקרית שמכריעה מה תהיה חבות המס היא - האם האדם שעזב את ישראל יצא מתחולת הגדרת 'תושב ישראל' ונחשב 'תושב חוץ' או שלא".
המבחן הזה, מסביר נויפלד, הוא מורכב, וגם כאן אין נוסחת קסם לקביעה נחרצת האם העובד נחשב לתושב ישראל או לא.
"זה מבחן מורכב שמושפע מהצטרפות של כמה גורמים, ובין היתר איפה נמצא בית הקבע של האדם, איפה משפחתו גרה, איפה האינטרסים הכלכליים והחברתיים שלו וכמות הימים שבהם שהה בישראל לעומת השהייה במדינה הזרה.
"יש חזקות שונות לגבי השאלה מתי אדם נחשב תושב ישראל. למשל, אם הוא נמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל, אז הוא תושב ישראל; חזקה נוספת אומרת שאם הוא נמצא במצטבר 425 ימים בישראל במשך תקופה של 3 שנים - אז הוא נחשב תושב ישראל".
ככל שהתשובות לשאלות הללו נוטות לטובת המדינה הזרה - כך גובר הסיכוי שהעובד שנשלח לרילוקיישן ייחשב לתושב זר בעיני רשות המסים.
מכירת נכסים
עבור מי שעומד בפני ההתלבטות אם לצאת לרילוקיישן, ריכז עו"ד נויפלד מספר "טיפים", שיסייעו לצמצם את מידת החשיפה לחבות מס בישראל. "המפתח לצמצום החשיפה למס במקרים האלה מבוסס על ניתוק כל או רוב הסממנים החברתיים, האישיים והעסקיים שיש לעובד היוצא לחו"ל בישראל, ככל שניתן", מסביר נויפלד.
המסלול מתחיל במכירת הנכסים שיש לעובד בארץ. לדברי נויפלד, "מכירת הבית שבבעלות אותו עובד, או אם הוא אינו מעוניין למכור - אז ניתן להשכיר את הבית לתקופות ארוכות ככל שניתן. אם העובד ישאיר את ביתו בישראל ריק לשימושו בחופשות, זה יחליש את טענתו שאינו תושב ישראל. בנוסף, אם יש לעובד מכונית בישראל, רצוי למכור אותה וכן להשאיר חשבונות בנק לא פעילים בישראל בלבד".
נויפלד מוסיף כי "בהמשך, בתקופת העבודה בחו"ל, רצוי להגיע לביקורים קצרים בלבד בארץ ולשהות בבתי-מלון או אצל משפחה וחברים ולא בבית שבבעלותך".
באשר לבני משפחתו של העובד - העדיפות היא לצרפם לנסיעה. לדברי נויפלד, "העדיפות היא לקחת את המשפחה כמקשה אחת לחו"ל, אבל עם זאת לאחרונה בתי המשפט הכירו במצב שבו יש הפרדה של התושבות באותה משפחה - האב נחשב תושב חו"ל, ושאר בני המשפחה נחשבים לתושבי ישראל - אך מדובר במקרים מאוד מובהקים. לכן, גם אם המשפחה לא עברה - זה לא סוף פסוק".
גם במהלך השהייה בחו"ל ניתן לחזק את מעמדך כתושב חוץ באופן שיסייע לך בטיעונך מול רשות המסים בישראל. "רצוי להשתייך בחו"ל לחברויות במועדונים ולהתחבר לקהילה שבה אתה מתגורר - למשל להירשם לחדר כושר, לעשות מנוי לקבוצת ספורט מקומית או לקהילה בבית-כנסת. להראות שייכות לקהילה בדרכים שונות", מציין נויפלד.
הסדרת המעמד
"ואולם", מבהיר נויפלד, "גם אחרי שעשית את כל הדברים הנכונים, ככל שתישאר תקופה קצרה יותר בחו"ל - מס הכנסה עלול לדחות את הטענה שלך שאינך תושב הארץ. ככל שהתקופה תהיה ארוכה יותר - מס הכנסה יתקשה לחייב אותך במס בישראל, ולכן 'טיפ' נוסף הוא לצאת לרילוקיישן לתקופה ארוכה ככל שניתן".
נויפלד מדגיש כי "כמובן שאם ניתן, עדיף לעבוד במדינה שיש לה אמנה עם ישראל. בנוסף, עדיף לעשות את ההליכים הפורמליים שנדרשים כדי להיחשב תושב של המדינה הזו, ולהסדיר את המעמד המיסויי שלך במדינת השליחות - כך למדינת ישראל יהיה יותר קשה לגבות ממך מס כתושב שלה".
עצה נוספת שמעניק נויפלד יוצאת מהמסגרת הברורה של חוקי המס, ומתייחסת דווקא לתנאי ההעסקה שהעובד מסכם בחוזה מול החברה השולחת אותו לחו"ל. "עדיף, ככל שניתן, לעבוד עבור החברה הזרה שאליה אתה נשלח, ולא עבור החברה הישראלית. להרבה חברות ישראליות יש חברות-בנות וחברות אם בחו"ל, ועדיף להתקשר ישירות עם החברה הזרה.
"בנוסף, העובד היוצא לרילוקיישן יכול להגן על עצמו בחוזה מול המעסיק, ולכלול בו הוראה שתגן עליו מחברות מס, הן בישראל והן בחו"ל. אם נקבע סכום נטו למשל כשכר, אז לקבוע שהנטו הזה כולל גם את המס בארץ וגם את המס בחו"ל, כך שהמעסיק יישא בכל המסים בעצמו".
תכנון מס: הקמת חברה
ויש גם תכנון מס לא מורכב מאוד שיכול להתאים לעובדים היוצאים לחו"ל. לדברי נויפלד, "אפשרות נוספת היא להקים חברה מחוץ לישראל ולהעניק שירותים לחברה הזרה שאליה נשלח העובד באמצעות החברה שהקים. אם העובד יחזור לישראל לאחר כשנתיים, מס הכנסה לא יראה בו תושב זר, אך המבחנים לסיווג חברת השירותים שהקים הם שונים, והיא עשויה להיחשב לתושבת זרה".
באשר למיסוי אופציות הניתנות לעובד, נויפלד מסביר כי הנושא מורכב, אך ניתן לשקול במקרים המתאימים לתזמן את מועד הקצאת האופציות או חלקן למועד שלאחר היציאה לחו"ל.
עצות לעובד ברילוקיישן
* נתק את הסממנים החברתיים, האישיים והעסקיים בישראל בתקופת העבודה בחו"ל.
* מכור את הנכסים בארץ (בית, מכונית) וסגור את חשבונות הבנק.
* קח את משפחתך עמך לחו"ל.
* צא לרילוקיישן לתקופה ארוכה ככל שניתן.
* כלול בחוזה ההעסקה סעיף, לפיו המעסיק יישא בתשלומי המס בארץ ובחו"ל בתקופת העבודה בחו"ל.
* עבוד עבור החברה הזרה שאליה אתה נשלח ולא עבור החברה הישראלית.
* במדינות שלהן אמנת מס עם ישראל - הסדר את מעמדך המיסויי במדינת השליחות.
* התחבר והשתייך לקהילה בחו"ל.
* ערוך ביקורים קצרים בלבד בישראל, שהה בבתי מלון או אצל משפחה וחברים.
