טעות ההקלדה שלשום (א') בבורסה בתל-אביב ביום ראשון השבוע שהביאה למחיקת למעלה מ-99% ממניית החברה לישראל, התקבלה בהלם מוחלט והפכה לשיחת היום. כיצד יכולה שגיאה אחת לגרום לנזק כה גדול בזמן כל-כך קצר מבלי שאיש יהיה מסוגל למנוע אותה? על-פי הערכות בשוק, מדובר בטעות הקלדה של אחד מחברי הבורסה שביקש למכור מניות של חברה אחרת והזין מכירה גדולה למניות החברה לישראל. הטעות גררה גם נפילה של כ-2.5% במדד התיאורטי במעו"ף שבו מצויה מניית החברה לישראל.
התקלה בישראל באה בעיתוי נדיר לאחר סדרה של תקלות שתקפו את האתרים הגדולים ביותר בעולם במהלך חודש אוגוסט האחרון. הנזק העצום שנגרם כתוצאה מכשלים במערכות מחשוב ותקשורת גדולות העלה לדיון את הסוגיה הקשה של התלות ההולכת וגוברת של כולנו כפרטים, אבל גם כחברה, במערכות המחשוב הגדולות.
ה"גרדיאן" הבריטי אף הקדיש לכך כתבה בה תוארה סדרת הנפילות בשבוע שעבר של מערכות מחשוב שהשפיעו על גוגל, מיקרוסופט, אמזון ואפל - והתוצאות הקשות שהתחוללו בעקבותיה והביאו לאזהרות מצד מומחי מחשוב על כך שממשלות, בנקים ועסקים גדולים, מסתמכים יתר על המידה על רשתות מחשוב שהפכו להיות מסובכות מדי. צלצול האזהרה נשמע על-ידי המומחים בעקבות תקלות שנמשכו 3 שעות ושיתקו את פעילות נאסד"ק בניו-יורק ביום חמישי, במה שהיה אמור להיות יום שגרתי ושקט של מסחר.
ג'רון לנייר, הסופר והממציא של קונספציית המציאות הווירטואלית, הזהיר ב"גרדיאן" שהתשתית הדיגיטלית נעה לכיוון שהוא מעבר לשליטה האנושית: "כאשר אתה מנסה להשיג סקאלה גדולה עם אוטומציה והאוטומציה עוברת את גבולות הציפייה האנושית - ייווצר כשל. זה נכון לגבי ממשלות, חברות צריכה, גוגל או חברת ביטוח גדולה. זה מעורר כעס משום שתאוות הבצע מניעה פעולות בלתי מתקבלות על הדעת. במקרים רבים, המערכות שצפוי שיפלו נופלות בגלל הניסיון להפעיל אותן בצורה אוטומטית עם מינימום השגחה אנושית".
קריסת הנאסד"ק נגרמה בשל כשל בתקשורת בין פלטפורמות שונות. זה קורה כאשר כל פלטפורמה מדברת לעתים בשפה משלה. התקלה הייתה כל-כך חמורה עד שהפחיתה בשליש חלק מסוים מהמניות הנסחרות באותו יום.
"נזק כזה יקרה גם בהמשך בוודאות", אומר ניל מקדונלד מחברת הייעוץ גרטנר. "יש התפוצצות של מידע לאורך כל הארגונים. מורכבות המערכות אשר נוצרו על מנת לתמוך במרכזי המידע היא גדולה ועצומה באופן שקשה להסביר כך שנקלוט. גם את הנפילה לא ניתן להסביר".
קצה גבול היכולת
כמויות המידע הגלובליות העוברות ברשתות התקשורת, במדיה החברתית והצריכה הפרטית, וכמובן במסחר הבינלאומי כמו בין בורסות בעולם, "מותחת" אתרים ורשתות המחברות ביניהם לקצה גבול היכולת. כמות המידע שתעבור ברשת האינטרנט ב-3 דקות בשנת 2017, תהיה שווה לכל כמות הסרטים שיוצרה אי-פעם, לדברי סיסקו. תעבורת האינטרנט היום פר אדם נמדדת בגיגה ביטים, כאשר 6 גיגה ביט של מידע מועבר ברשת לאדם בשנה. ב-2017, יגדל המספר הזה ל-16. בשלב הזה המידע יימדד בזטא ביטים - טריליון גיגה ביטים.
מחשבים רבי-עוצמה נבנו על מנת להתמודד עם המסחר המקוון בין הבורסות בעולם והם מעצימים את הסיכוי לכישלון. במאי 2010, 862 מיליון דולר נמחקו משוק המניות בארה"ב ב-20 דקות בעקבות הוראת מכירה אחת של חברה.
"מיליוני הוראות קנייה ומכירה מתקבלות באלפיות שנייה, וכאשר דבר כזה נופל - זאת חתיכת נפילה", אומר מקדונלד. וזה מה שרואים שקורה בנאסד"ק.
מבול של הפסקות החשמל או המסחר החודש קיבלו תהודה בינלאומית גם בעקבות נפילת אתר ה"ניו-יורק טיימס" ב-14 באוגוסט. תולעת שתקפה את האתר פעלה בדיוק באמצע פעולת תחזוקה פשוטה, והפילה את האתר לשעתיים.
באותו היום, משתמשי מיקרוסופט החלו לדווח על בעיות בדואר האלקטרוני. זה השפיע על תעבורת המיילים בשרתי הדואר ופגע גם במיילים המגיעים למשתמשי הסמארטפונים. מה שקורה בדרך כלל במקרים כאלה הוא התפוצצות של ניסיונות חוזרים ונשנים לקבל ולשלוח מידע, ואז כמות התקלות בשרתים מוכפלת פי כמה. כך, שבסופו של דבר לקחו 3 ימים כדי לתקן את התקלה.
ב-16 באוגוסט, אתרי גוגל רבים החל משרתי דואר, יוטיוב ועד לליבת שרתי החיפוש, סבלו מעומס יתר במשך 4 דקות. במהלך 4 הדקות הללו ירדה תעבורת האינטרנט העולמית ל-40%. 3 ימים לאחר מכן, ב-19 באוגוסט, נפל אתר אמזון בארה"ב ל-49 דקות כאשר הגולשים נתקלו בהודעת שגיאה. לא נמסרו הסברים, אבל הערכה במגזין פורבס היא שהנפילה גרמה לנזק של 2 מיליון דולר באובדן מכירות. ב-22 באוגוסט, שרת המחשוב בענן של אפל סבל מקשיים שהשפיעו על מעט לקוחות, אבל פתרון התקלה נמשך 11 שעות.
"כמויות המידע פשוט מגיעות לכדי התפוצצות", אומרת רשל דיינס, אנליסטית בחברת הייעוץ פורסטר. "זאת משום שהמשתמשים יותר ויותר נסמכים על האינטרנט וחברות הענק. הנזק שנגרם להם הוא לא רק כלכלי, אלא בא לידי ביטוי גם במוניטין".
לנייר מסכם ואומר שהתוהו ובוהו בעולם הרשתות ילך ויגדל וכך גם הנזקים, וזה יקרה עד שהחברה האנושית תפסיק להשתמט מלפקח על המערכות. "עדיין לא ייצרנו את החברה האנושית שתוכל להתמודד עם מערכות המחשוב האדירות כהלכה", הוא אומר.