דובר צה"ל לשעבר, תא"ל (במיל) אבי בניהו, הודיע לבית המשפט באמצעות עורכי דינו, איל רוזובסקי, ערן שמעוני ודלית קדוש ממשרד צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסקי-צפריר-טולידאנו ושות', כי אינו מתנגד לזימונו לעדות של האלוף (במיל') יואב גלנט בתביעת הדיבה שהגיש נגד משרד הפרסום מקאן-אריקסון.
בניהו מתנגד לזימון עדים סיטונאי שמבקשת מקאן כדי לסרבל ולהאריך את ההליך, אך בירך על זימונו של גלנט (אשר סביב ביטול כהונתו כרמטכ"ל נסוב התיק). באמצעות עורכי דינו הבהיר בניהו כי חשוב שגלנט ייחקר נגדית, כדי שניתן יהיה לברר את הסיבות שהביאו את הממשלה לבטל את מינויו כרמטכ"ל.
בתגובה שהגיש לבית המשפט, תוקף בניהו באמצעות עורכי דינו את ניסיון מקאן לקשור בין "מסמך הרפז" או "פרשת הרפז", שאליה ממילא לא היה קשור, לבין ההחלטה שלא למנות את גלנט לתפקיד.
לדברי בניהו, החלטת הממשלה לבטל את מינויו של גלנט כרמטכ"ל אינה קשורה כלל לבועז הרפז או ל"מסמך הרפז", וודאי שאינה קשורה באופן כלשהו - ישיר או עקיף - לבניהו.
לדברי בניהו, מינויו של גלנט בוטל שכן לדעת הממשלה לא היה הוא ראוי, וזאת בגין הפגמים החמורים שהתגלו בהתנהלותו של גלנט בפרשת הקרקעות; בגין פלישתו של גלנט לקרקע לא לו; בגין סירובו של גלנט לפנות את הקרקע אליה פלש במשך שנים; בגין הפקעתה של דרך ציבורית לשימוש פרטי של גלנט ובני משפחתו; ובגין תצהיר מעורר קושי עליו חתם ומכתב לא נכון ששלח לרשויות.
בניהו טוען כי מקאן מנסה להשכיח את העובדה שהמינוי של גלנט כרמטכ"ל בוטל בעקבות דוחות חמורים של מבקר המדינה ושל היועץ המשפטי לממשלה והבנת ראש הממשלה ושר הביטחון (ועימם הממשלה כולה) כי גלנט אינו ראוי לשמש כרמטכ"ל, וכי מבחינה ערכית לא ניתן להשלים עם מינויו של גלנט לרמטכ"ל, וכן בשל חששם של גלנט ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, כי בג"ץ (שהעניין היה תלוי ועומד בפניו) יבטל את המינוי הבלתי ראוי.
בניהו מוסיף בתגובתו כי "במסגרת עדותו של גלנט ניתן יהיה לעמוד על סיבות האמת בגינן בוטל מינויו, ובין היתר להיווכח כי בין ההחלטה לבטל את המינוי ובין פרשת הרפז אין דבר וחצי דבר, כך שגם מן הטעם הזה עסקינן במודעה דמגוגית, שקרית ומניפולטיבית, הכוללת דיבה חמורה".
כזכור, בניהו הגיש תביעת דיבה נגד מקאן, "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" בגין מודעה אנונימית ודיבתית שפורסמה נגדו (ונגד אחרים) ונחתמה על-ידי "אזרחים שאינם מכירים את גלנט".
בימים האחרונים הוגש תצהירו של אילן שילוח (יו"ר מקאן), לפיו הוא הוא העומד מאחורי המודעה האנונימית.
מעורכי דינו של בניהו נמסר כי בזמן הקרוב תוגש לבית המשפט בקשה לצרף את שילוח כנתבע בתיק. חשיפתו של שילוח וצירופו כנתבע יאפשרו לבניהו להתעמת באופן ישיר עם מכפישו, שהסתתר עד הימים האחרונים מאחורי מעטה של "אזרחים שאינם מכירים את גלנט".
בניהו טוען בתשובתו לבית המשפט כי במשך כ-3 שנים ניהלה מקאן מסע ציבורי ומשפטי שקרי, שבמרכזו טענה מקאן כי "מקאן איננה צד בפרשה, והיא נגררה בעל כורחה לדיון על-ידי בניהו רק בשל התביעה שהגיש נגדה".
עתה יצטרכו מקאן ושילוח להתמודד עם ההגנה הכוזבת מול בית המשפט, הציבור והתקשורת.
מעורכי הדין של מקאן-אריקסון נמסר כי "בתשובה התמוהה שהגיש לבקשת מקאן-אריקסון להזמנת עדים, מנסה בניהו להשיק ככל הנראה פורמט חדש של משפט ללא עדים... מכיוון שהוא אינו מעוניין שהאמת תצא לאור, מנסה בניהו להסיט את הדיון מהחשדות החמורים להתנהלות חתרנית ובלתי לגיטימית של הדרג הצבאי הבכיר ביותר - הרמטכ"ל, עוזרו ודוברו - כנגד הדרג המדיני והאלוף גלנט, אל דיון בשאלת ביטול מינויו של האלוף גלנט. התנהלות חתרנית זו היא שעומדת לדיון בתיק, ולא השאלה האם מוצדק וראוי היה למנות את האלוף גלנט לרמטכ"ל.
"המהות אשר עומדת לדיון היא זו אשר הניעה את היועץ המשפטי לממשלה להורות באחרונה על חידוש והרחבת החקירה הפלילית בפרשה בכללותה, כאשר בניהו עומד בפני חקירה פלילית חמורה בחשד לביצוע עבירות של מירמה והפרת אמונים".