כצפוי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל הודיע היום (ג') כי הוא מאמץ את עיקרי הדירקטיבה האירופית לעניין תגמול בבנקים במסגרת יישום המלצות באזל 3 באירופה, ואשר יישומה באירופה יחל בתחילת 2014.
לפיכך, המפקח פרסם היום עדכון לטיוטה של הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא מדיניות תגמול בתאגיד בנקאי. ההנחיות שבטיוטה תואמות את המגמה בקרב רשויות פיקוח בעולם, שהתחזקה בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי, לפיה נושא התגמול הוא נדבך חשוב במסגרת ניהול הסיכונים ובממשל תאגידי תקין של מוסדות פיננסיים. הנחיות אלוהנועדו לחזק את מנגנוני הבקרה ולהבטיח כי הסדרי התגמול יהיו עקביים עם המטרות ארוכות הטווח של המוסד הפיננסי.
במסגרת עדכון זה נקבע, בין היתר, כי התגמול המשתנה (בונוס) לא יעלה על 100% מהתגמול הקבוע. במקרים חריגים וכפוף לדרישות המפורטות בטיוטת ההוראה, יחס זה יוכל להגיע עד ל-200%. קביעה זו נועדה להבטיח שמירה על איזון בין התגמול המשתנה לבין התגמול הקבוע, באופן שלא יעודד לקיחת סיכוני יתר.
כמו כן, הובהר כי תגמול המותנה אך ורק בהשלמת תקופת עבודה שהוגדרה מראש (כגון מענק שימור) נחשב לתגמול משתנה שאינו מותנה ביצועים, והוא אינו עקבי עם ניהול סיכונים נאות או עם העיקרון של תגמול המשולם עבור ביצועים. לפיכך, לא יותר שימוש בו , אלא אם יחולו עליו כל הכללים החלים על תגמול משתנה, כגון פריסת התשלום והתאמתו לביצועים בפועל.
הרקע הוא תרגיל חשבונאי, במהלכו המנהלים מקבלים משכורת "נמוכה" יחסית של 200-150 אלף שקל לחודש, ואז הבונוס השנתי הוא פי שניים, שלושה ואפילו ארבעה. בבנק ישראל אומרים כי זה לא ראוי וכי לעתים המנהלים מבצעים החלטות שגויות כי הם חושבים רק על הבונוס השנתי.
המפקח על הבנקים, דוד זקן, ציין כי "שינויים אלה נועדו להתאים את שיטת התגמול במערכת הבנקאית הישראלית לסטנדרטים הבינלאומיים המתקדמים ביותר. סטנדרטים אלה נועדו לעודד מתן תגמול הוגן אשר מתמרץ מצוינות מחד תוך מניעת מצב בו התמריצים הניתנים יעודדו לקיחת סיכוני יתר וחריגה מתאבון הסיכון של הבנק, מנגד."
כזכור, שר האוצר יאיר לפיד הביע התנגדות נחרצת בתחילת השבוע הנוכחי למהלך תגמול נדיבה לבכירי בנק לאומי ואמר כי הוא אינו הולם את המציאות הכלכלית, זאת לאחר שבתחילת החודש קבע דירקטוריון בנק לאומי מדיניות תגמול נדיבה למנכ"לית הבנק, ליושב הראש ולבכירים נוספים.
